| אעיז ואומר שבית הכנסת הוא אחד הסובלים העיקריים בהגבלות הקורונה, והנשים בבית הכנסת, עוד יותר. כי אם מותר רק 10 או 19 או מה שלא יהיה המספר, איך תיקח אשה שאין לה “חיוב”, את מקומו של גבר שיש לו? לא אכנס כאן לענין גברים ונשים והחיוב עצמו ומה משמעותו, אלא רק לכמה פתרונות יצירתיים שראיתי: מנין רחוב שטרחו להקצות את מרפסת וחצר אחד הבתים הפרטיים לעזרת נשים (עם סידורים וחומשים של המשפחה). בית כנסת שאמר, אם מותר רק 19, אז לא יותר מ-12 גברים, והשאר שמור לנשים, מתי שלא תגענה. ובית כנסת שארגן לגברים מקום תפילה בחוץ, ממש ליד חלונות עזרת הנשים, ואת הנשים הזמין להתפזר בפנים, עם המזגן ונוחיות הכסאות הרגילים. והמחוות הקטנות האלה, מרגשות אותי עד דמעות, כי יש כאן ציבור שלם שהיומיום שלו קרס עד כדי כך והוא טרוד עד כדי כך בשיקומו שהוא אפילו לא יכול להפגין בענין, וכל שהוא יכול, זה לקום מחר בבקר ולנסות להגיע לרחוב הקרוב, להניח את התפילין היקרים מפז שלו על כסא הפלסטיק, אם נשאר, להתארגן עם הטלית והסידור והחומש והגמרא בשמש וברוח ובטפטוף ועוד מעט גשם, והוא עושה את זה בחיוך שקט וצניעות ואמונה ומסיים את התפילה שלו בבקשת שלום על עם ישראל כולו, גם על אלה שבנתיים מפגינים מנגד. | I dare say that shuls are one of the main sufferers of the Corona restrictions, and the women in the synagogue, even more so. Because if only 10 or 19 or whatever the number is are allowed, how will a woman who has no “obligation” take the place of a man who has? I will not go into the matter of men and women and the obligation itself and what it means, but only a few creative solutions I have seen: A street minyan making sure to allocate the balcony and yard of one of the private homes for women-seating (with family siddurim and books). A synagogue that said, if only 19 are allowed, then no more than 12 men, and the rest is reserved for women, whenever they come. And a synagogue that arranged for the men a place of worship outside, right by the windows of the women’s section, inviting the women to scatter inside, according to the restrictions, with the air-conditioner and the usual comfortable chairs. And these little gestures, move me to tears, because there is a whole population here whose daily life has collapsed so much and is so preoccupied with its recovery that they cannot even demonstrate on the matter, and all they can do is get up tomorrow morning and try to get to the nearest street-minyan, put the precious tefillin on the plastic chair, if one is left, juggle with the tallit and the siddur and the chumash and the gemara in the sun and wind and drizzle and soon to be, rain, and they do so with a smile and modesty and faith and they end their prayers with peace for the whole people of Israel, even those who meanwhile protest on the other side. |
| הדף היומי עבר למסכת עירובין, וכל מה שאני רואה זה פתחים, חצרות, מבואות, עמודים, כניסות… וגם פרשת השבוע השבוע, שופטים, מתחילה ב“שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר ה’ אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק” (דברים טז:18) כלומר, שערים, כניסות, פנים וחוץ. הנחל קדומים שנכתב ע”י הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (הידוע בראשי התיבות של שמו החִידָ”א, 1724-1806), כתב על כך ש”יש לאדם כמה שערים, כמו שער הראות, שער השמע, שער הריח, שער הדיבור ושער המשוש וצריך שיעשה אדם בעצמו דיין על כל עניניו ויפקח עיניו, וזה שנאמר “שופטים ושוטרים תתן לך” בלשון יחיד, ולכל אדם מישראל דיבר וזהו “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”, שכל אדם יגדור גדר בכל שעריו… ולזה אמר לשון יחיד – “תתן לך בכל שעריך”. ואז נאמר עליו “פתחו שערים” (מהכתוב בישעיהו ובתהילים ועוד), מדה כנגד מדה ויזכה שיפתחו לו שערים של העולם הבא, עולם הרוח והשפע. לעומת זאת ה”כלי יקר” (פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17) אומר שהיה מספיק לומר ושפטו “אותך” כי מלת אותך תבא במקום תתן לך, ובמקום ושפטו הוה ליה למימר וישפטו כי ושפטו אינו ציווי כ”א הודעת דברים שכך יהיה. ועוד הוא אומר שפסוק זה ציווי למי שיש ספק בידו למנות דיינים שימנה אותם על מנת שיהיו דיינים ולא יחניפו אפילו לזה הממנה אותם וזה שנאמר “תתן לך”, כלומר – על עצמך, ונמשך בזה בקל וחומר שישפטו את כל העם משפט צדק כי אם לא יחניפו גם לך, קל וחומר לכל העם… לא כמנהג דורינו שכל מי אשר ספק בידו למנות דיינים בורר לו קרובו או מיודעו, דומה כאלו התנה עמו בפירוש על מנת שיחניף לו וכן עושים, ונמשך מזה שגם כל העם אפילו רחוקים לא ישפטו בצדק כי הדיין צריך להשוות כל הדינין שלא יאמרו לו אתמול פסקת כך וכך לקרובך או למיודעך או לבן עירך ועכשיו אתה משנה בדין כזה. … והרעיון הוא, דיינים ומשפט לעם, כמובן, אבל גם בינינו לבין עצמנו, כלפי פנימה. | Daf Yomi, the daily Gemara page learning, has moved on to Tractate Eruvin, and all I see are doorways, courtyards, lobbies, columns, entry-ways … and the weekly Torah portion of Shoftim this week begins with “You shall appoint magistrates and officials for your tribes, in all the settlements that Hashem your God is giving you, and they shall govern the people with due justice” (Deuteronomy 16:18), namely more gates, entrances, interiors and exteriors. The Nahal Kedumim, written by Rabbi Chaim Yosef David Azulai, known by the initials of his name Hida, 1724-1806, writes that “a person has several gates, such as the gate of seeing, the gate of hearing, the gate of smelling, the gate of speaking and the gate of the touching and one should make himself a judge of all his affairs and keep his eyes open, and this is what is meant by “Judges and policemen you shall appoint” in the singular, turning to every person, that every person will fence in all his gates … and to that is it responded with,” Open the gates” (from Isaiah and the Psalms), measure against measure, and such a person will be rewarded that even the gates of the World to Come, the world of spirituality and abundance will be open to him too. On the other hand, the “Kli Yakar” (a commentary on the five Books of Moses written by Rabbi Shlomo Ephraim Melonchitz in the 17th century) says that it was enough to say “and they will judge you” instead of giving or appointing; also the verb “judge” should have been in the future and not in the past, but rather, this is not a commandment but a telling, that this is how things will be. He further says that if anything, this verse is a commandment to those who have doubts about appointing judges; judges who will not flatter the one who appoints them and that which is said “give you”, that is – on yourself, to you too, all the more so, for all the people … not as the custom of our generation that anyone who has the power to appoint judges, selects a relative or acquaintance, as if explicitly conditioned with him in order to flatter him and so it is done, and it follows that all people, even far away will not judge justly, for the judge has to be right and even in the Law, so no one can say to him, oh, yesterday you decided so and so to your relative or your acquaintance or someone from your city and now you’re changing the law…. And the idea is, of course, for those judges and justice for the people, but also between us and ourselves, inwardly. |
היום ראש חודש אלול, שיש אומרים שראשי התיבות שלו הם “אני לדודי ודודי לי”, ומרמזים לסיפור האהבה בינינו לבין הקב”ה, סיפור אהבה ארוך, לא פשוט ולא תמיד “אך שמח”, אבל תמיד ביחד.
לפי המסורת זה היום בו משה עלה בפעם השניה להר סיני לעוד 40 יום להביא את הלוחות השניים. בניגוד למה שאנחנו עלולים לחשוב, הלוחות השניים אינם זהים לראשונים. נוספה בהם האות ט’ במילים “למען ייטב לך”, ורמז שהזדמנות שניות יכולות להיות טובות מהראשונות. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (1783-1841) בקובץ שלו “הבני יששכר” אומר שזה הנרמז גם בפסוק “מצא אשה, מצא טוב” (משלי יח:כב) כשזוכה האדם לבוא לימי אלול שמזלו “בתולה” היינו אשה ואז מצא טוב… היינו הרצון העליון המתגלה בימים ההם לקבלינו בתשובה שלימה ואומר לך… הנה הימים האלה מסוגלים למצוא הטוב, הבן הדבר: זה גם אומר שנשאר רק חודש לראש השנה…. בברכת חודש טוב ושבת שלום. | Today is Rosh Chodesh Elul, which some say is an acronym for “I am for my beloved and my beloved is for me”, and alludes to the love story between us and God, a long love story, not simple and not always “just happy”, but always together. According to tradition, this is the day when Moses ascended Mount Sinai for the second time for another 40 days to bring back the two tablets. Contrary to what we may think, the second set of tablet are not identical to the first. The letter T ט’ was added with the words “for your own good”, hinting that a second chance could be better than the first. Rabbi Zvi Elimelech Shapira of Dinov (1783-1841) in his famous essay Bnei Issachar says that it is also implied in the verse “Find a wife, find good” (Proverbs 18:22) as a man who is privileged to arrive at these days of Elul when the astrological sign is the “virgin”, that is, a woman and then found good … That is, the days when the Higher Will to accept us with wholehearted teshuva is revealed, saying to you that these are the days to find goodness… This also means that there is only one month left for Rosh Hashanah …. ! Wishing you a good month and Shabbat Shalom. |
Torah & more... תורה ועוד 