Many say that this Rosh Hashana is like no other, then again, which day is like anyone?? It is told about Abraham that he was ba bayamim”, and commentators says this means “he came with all his days”, so that when he asked, he didn’t say, ‘wait, where was I last Tuesday’… or, as Tour guides often say, ‘it’s Monday, so this must be Venice’…
רבים אומרים שראש השנה הזה אינו דומה לאף ראש השנה אחר… אבל נשאלת השאלה, איזה יום הוא בדיוק כמו יום אחר ?? מספרים על אברהם אבינו שנאמר עליו שהיה “בא בימים” שפירוש המונח הזה שהוא “בא עם כל ימיו “, כך שכאשר נשאל, הוא לא אמר ‘רגע, רגע, איפה הייתי ביום שלישי האחרון?’ … או, כפי שמדריכי טיולים אומרים לעתים קרובות, ‘זה יום שני, אז זו בטח ונציה’ …
And yet, no denying the very quiet giant storm we live in during these months. When C-19 set in and I found myself with only myself and I for some time, I pulled out a 1000-piece puzzle of the incredible and gorgeous Yosemite Park, which is now hanging on the wall. Looking back, I think that maybe davka in the chaos, it was important for me to do something that was symbolic of putting broken things back into one.
ועדיין, אין להכחיש את סערת הענק השקטה בה אנו חיים במהלך החודשים הללו. כאשר הקורונה התחילה ומצאתי את עצמי רק עם עצמי ואני במשך זמן מה, שלפתי פאזל בן 1000 חלקים של פארק יוסמיטי המדהים והיפיפה, שעכשיו תלוי על הקיר. במבט לאחור אני חושב שאולי דוקא בתוהו ובוהו, היה לי חשוב לעשות משהו שהיה סמלי להחזיר דברים שבורים לאחד.
On this Rosh Hashana I am extra mindful of the sound of the Shofar; the genius sound of the Shofar. Why not just have one, or several, teki’ot, the long, beautiful blast? Why all these “staccato” sounds in the middle? I’m guessing you already see where I’m going…
בראש השנה הזה אני חושבת במיוחד על צליל השופר; הצליל הגאוני של השופר. מדוע שלא יהיה רק אחד, או כמה תקיעות ארוכות, מרשימות ויפות? מדוע כל ה”סטאקאטו “האלה באמצע? אני מנחשת שאתם כבר רואים לאן אני הולכת …
In Hebrew, the second sound of the Shofar is called “sh’varim”, literally “brokens”. From Rav Hirsch (1808-1888) who tells us that root means “break up into small pieces”, we quickly see the complexities of “brokens”. Not only does it come with a dream’s “interpretation” (Judges 7:15) which is a form of breaking something to its pieces, we also find that it can be selling small quantities (Genesis 41:56) and buying (Genesis 41:57). In addition, “mashber”, from same root, is big, crashing waves (Psalms42:8), but perhaps best of all, is that the same word (mashber), is used for the “birthing stool” on which the women sat during labor!
בעברית, הצליל השני של השופר נקרא “שברים”, פשוטו כמשמעו, צלילים קצרים, קטועים. הרב הירש (1808-1888) אומר לנו ששורש ש.ב.ר. פירושו “להתפרק לחתיכות קטנות”. אנו רואים במהירות את המורכבות של ש.ב.ר.: לא זו בלבד שמשמעה “פרשנות” של חלום (שופטים ז, טו) שגם זו, סוג של שבירת משהו לגזרים, אנו גם מגלים שזה יכול להיות “למכור כמויות קטנות” (בראשית 41:56) וגם “לקנות” (בראשית 41: 57). בנוסף, “משבר”, מאותו שורש, הוא גל גדול ומתנפץ אל חוף (תהילים 42: 8), ואולי הגדילה לעשות אותה מילה (משבר) שמשמשת ל”כסא הלידה “עליו ישבו הנשים היולדות במהלך הלידה!
It turns out that something be a thing and the start of its opposite. Childbirth is scary, dangerous, painful (yes, sorry), and yet, without it, we would not be able to bring about the magic and wonder of new life.
מתברר שמשהו יכול להיות דבר מסוים, ויחד עם זה, תחילת ההפך שלו! לידה היא מפחידה, מסוכנת, כואבת (כן, סליחה), ובכל זאת, בלעדיה, לא נוכל להביא את הקסם והפלא של החיים החדשים לעולם.
I am not one to walk around with a great smile of how fantastic C-19 is. I think pain and tragedies has to be acknowledged and experienced for what it is, and so does the shofar: shvarim is considered genuchei, a form of sad whining, which needs to be expressed and heard, felt and held. But at the same time, I do want to remember the rest of the music; to know that this came from Oneness; that somewhere, there is order and care, and that one day, things will be whole again. If we take the bet of shvarim and replace it with a peh, we will get the root Sh.Ph.R which is exactly the root for Shofar and means, to improve, to take all these broken pieces and make something beautiful, which previously we could not even imagine.
אני לא מאלה שמסתובבים עם חיוך גדול ומדברים על כמה הקורונה היא פנטסטית. אני חושבת שיש להכיר ולחוות כאב וטרגדיות על מה שהם, וכך גם השופר: שברים נחשבים ל”גנוחי”, סוג של יבבה עצובה, שצריך לבטא ולשמוע, לחוש ולהחזיק. אך יחד עם זאת, אני כן רוצה לזכור את שאר המוסיקה; לדעת שזה בא ממקום של אחדות; שבאיזשהו מקום, יש סדר , נקבלואכפתיות, ושיום אחד הדברים יחזרו להיות שלמים. לצורך העברית, אם ניקח את האות ב’ של שבר, ונחליף אותה באות פ’, נקבל ש.פ.ר., השורש למילה שיפור, וגם — לשופר, הקריאה לקחת את כל החלקים השבורים האלה ולעשות מהם משהו יפה שלפני כן, אפילו לא יכולנו לנחש את קיומו
And this is also why we wish each other, “shana tova umetuka”: we’re dare and ask for both, goodness and sweetness. For we know full well that sometimes, what is good is not sweet, and at other times, what is sweet, is not good… May it be a year of both.
וזו גם הסיבה שאנו מאחלים זה לזה, “שנה טובה ומתוקה”: אנו מעיזים ומבקשים את שניהם, טוב ומתיקות. כי אנו יודעים היטב שלפעמים, מה שטוב אינו מתוק, ולעיתים גם מה שמתוק, אינו טוב לנו… מי יתן ותהיה זו שנה של שניהם. שנה טובה ומתוקה!
Torah & more... תורה ועוד 