Jerusalem in the Torah? ירושלים מן התורה, מנין?

…. but look only to the site that the LORD your God will choose amidst all your tribes as His habitation, to establish His name there. There you are to go….…. כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר ה’ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃

On this verse from this week’s Torah portion, Re’eh, Chizkuni, the French rabbi and Bible commentator of the 13th century, says:

על הפסוק הזה בפרשת השבוע שלנו, ראה, אומר חזקוני, הרב והפרשן הצרפתי מהמאה ה-13:

“Except at a place of His choosing.” Moses did not spell out the name of that place, seeing that at different times G-d’s Presence decides to accept homage at different locations. [but never at more than one place at a given time. Ed.] And because a person is to teach their student (things) in the short wayכי אם אל המקום אשר יבחר לא פי׳‎ המקום לפי שהשכינה שרתה בכמה מקומות כמו גלגל שילה נוב וגבעון ובית עולמים וחייב אדם לשנות לתלמידו דרך קצרה.  

What is short about 18 words (in the Hebrew), that could have all been replaced by one word, Jerusalem? Why does the Torah play a little hide and seek here? There are numerous answers, all adding a little to the puzzle. Jerusalem, as such, is nowhere in the Torah. The closest hint we find is this beautiful midrash (Beresheet Rabba 56:10) on Genesis:

מה קצר ב-18 מילים (בעברית), שניתן היה להחליף את כולן במילה אחת, ירושלים? האם התורה לא משחקת איתנו כאן קצת במחבואים? ישנן תשובות רבות, שכולן מוסיפות מעט לחידה. ירושלים, בשמה זה, אינה נמצאת בשום מקום בתורה. הרמז הקרוב ביותר שאנו מוצאים הוא המדרש היפה הזה (בראשית רבה נו:10) על בראשית:

…”And Avraham called the name of the place “Ad-nai Yireh” [Ad-nai will see] (Gen. 22:14)…. Shem called it Shalem, as it says “And Malchitzedek, the king of Shalem…”(Genesis 14:18)
The Holy One of Blessing said “If I call it Yireh, as Avraham called it, then Shem, who was a righteous person, might be upset; and if I call it Shalem, Abraham, who was a righteous person, might be upset. Rather, (I will blend both names and) I will call it Yerushalayim [Jerusalem], as they called it together: Yireh Shalem = Jerusalem.
… וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה’ יִרְאֶה בראשית כב, יד…. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם.

There’s a little gymnastics here, just in time for the Olympics, but, if we take the Hebrew word Yir’e and merge the two last letters to one, making it Yeru, then add Shalem, and also add the letter yod, for G-d’s name, we’ll get a 7 letter word – Yerushalayim.

יש כאן קצת התעמלות, בדיוק בזמן לאולימפיאדה, אבל אם ניקח את המילה העברית “יראה” ונחבר את שתי האותיות האחרונות לאחת, היא תהפוך ל”ירו”. נוסיף את שלם, וגם נוסיף את האות, יוד, עבור שם השם, ונקבל מילה בת 7 אותיות -ירושלים.

Nice, no? I like it. But I can’t help recognize that it’s also a stretch… There are many explanations, each interesting and important in its own way. Then there’s Rabbi Shlomo Ephraim ben Aaron Luntschitz, who served in Prague in the early 17th century along with the Mahara”l (until the latter’s passing) and was better known as the “Keli Yakar” after his commentary. He writes:

נחמד, לא? אני אוהבת את זה. אבל אני לא יכולה שלא לזהות שזה גם קצת מתיחה … יש הרבה הסברים, כל אחד מעניין וחשוב בדרכו שלו. ויש את רבי שלמה אפרים בן אהרון מלונטשיץ שהיה רב בפראג בתחילת המאה ה -17 יחד עם המהר”ל (עד לפטירתו של האחרון) והיה ידוע יותר בשם “כלי יקר” בגלל פירושו. הוא כותב:

Probably He didn’t tell Moses so that the people will not belittle Shilo and Nov and Giv’on (where the Tabernacle stood) when they realize this is not The resting and dwelling place…
And I say that there is a secret here, because even to Abraham He didn’t tell right away but rather said (Genesis 22:2), “on one of the mountains that I will show you”… He sees and we don’t quite know it all….
קרוב לשמוע שלכך לא גילהו, שלא ינהג ביזיון בשילה ונוב וגבעון כשידעו בבירור שלא זו המנוחה והנחלה….
ואומר אני שיש סוד בדבר, כי אפילו לאברהם לא גילה מיד ואמר “על אחד ההרים אשר אומר אליך”…  

And so it goes. We work hard to find all sorts of answers, and they are all good and right and interesting and inspiring…. But then, we come to a stop. Turns out, there are secrets within the text; that there is an end to our ability to explain.  And we hold both ends: the desire and need to know; the significance of the inquiry and investigation, along with the awareness that, at some point, we don’t, and that this is, not only ok and a shrug, but actually good for us.

וכך זה הולך. אנו עובדים קשה כדי למצוא כל מיני תשובות, וכולן טובות ונכונות ומעניינות ומעוררות השראה…. אבל אז, אנחנו מגיעים לעצור. מסתבר, שיש סודות בתוך הטקסט; שיש סוף ליכולת ההסבר שלנו. ואנחנו מחזיקים בשני הקצוות: הרצון והצורך לדעת. החשיבות של הדרישה והחקירה, יחד עם המודעות לכך שבשלב מסוים, אנחנו לא יכולים, וכי זה, לא רק בסדר ומשיכת כתפיים, אלא דווקא ממש טוב לנו.

Shabbat Shalom  שבת שלום

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

1 Response to Jerusalem in the Torah? ירושלים מן התורה, מנין?

  1. ran malool says:

    חזק, חזק, וניתחזק. אמן. 

    Sent from Yahoo Mail for iPhone

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s