שבת נחמו לקראת טו באב
| It says in the Talmud: The mishna taught that Rabban Shimon ben Gamliel said: There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur. The Gemara asks: Granted, Yom Kippur is a day of joy because it has the elements of pardon and forgiveness, and moreover, it is the day on which the last pair of tablets were given. However, what is the special joy of the fifteenth of Av? Well, I’m a little confused. On Yom Kippur there is compassion and forgiveness, we know that, but is this the day we’re given the second sets of the two tablets? The accounting of days is as follows: On the 6th of Sivan, we experienced the Giving of the Torah event, but we really didn’t get anything on that day. Moshe stayed on the mountain for 40 days and 40 nights and came down on the 17th of Tammuz. This day was supposed to be a “holiday to Gd”, as Aaron the high priest said, but instead, Moshe broke the tablets and it became a day of chaos. Moshe then stayed with the people for 40 days, until the first of the month of Elul, then in the month of forgiveness and atonement, he went up to the mountain for another 40 days, and returned with the second tablets on the 10th of Tishrei, which is… Yom Kippur! And the 15th (T”u) in Av? | נאמר בתלמוד (תענית ל:ב): אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים. בִּשְׁלָמָא יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ סְלִיחָה וּמְחִילָה, יוֹם שֶׁנִּיתְּנוּ בּוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מַאי הִיא?… טוב, כבר התבלבלתי. ביום כיפור יש סליחה ומחילה, זה אנחנו יודעים, אבל זה היום שנתנו בו הלוחות השניים? חשבון הימים הוא כך: בו’ בסיון היה אירוע מתן תורה, אבל לא קבלנו כלום. משה נשאר בהר 40 יום ו-40 לילה וירד ב…. י”ז בתמוז. יום זה היה אמור להיות “יום חג לה'”, כפי שאמר אהרון הכהן, אבל במקום זה, משה שיבר את הלוחות ונהיה יום בלגן. משה נשאר עם העם 40 יום, עד א’ בחודש אלול, ואז בחודש הסליחות והתשובה, עלה להר, לעוד 40 יום, וחזר עם הלוחות השניים ב…. עשירי בתשרי, הוא יום כיפור! ו-15 (טו) באב? |
| Let’s start with what it’s not: it’s not a Jewish Valentine’s Day; we have no holy saint in charge of this day, except of course, for the holiness of life. So what is it? | נתחיל בזה שזה לא “חג ולנטיין יהודי”. אין לנו שום קדוש שעומד במרכז היום שזה היום שלו, חוץ מכמובן, קדושת החיים. אז מה כן? |
| According to the Mishnah, on this day “the young ladies of Israel would go out and dance in the vineyards” (Ta’anit 31:a), and then they would probably make matches, although it is hard to believe that they “just” took girls from the vineyards? Unlikely. Maybe that was this year’s annual celebration? Either way, we will still have to ask, why exactly on this day? Why shouldn’t you make matches every other day? Or, simply, every day? What is there about this date that makes it special? In tractate Rosh Hashanah (10:b), Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree on the question of when the world was created: Rabbi Eliezer says that the world was created on the first day of Tishrei, and Rabbi Yehoshua says that the world was created on the first day of Nisan. The day in question is the day of the creation of human. That is, the whole world and the moment when it was said “Let there be light” was 6 days earlier. According to Rabbi Eliezer – 25 of Elul, and according to Rabbi Yehoshua – 25 of Adar. So… I’m still not clear, what does all this have to do with the 15th of Av? In tractate Sota (2:a) we have a statement that “forty days before the creation of a child, a voice comes out and says from such and such (soul, goes) to such and such”… that is, that before the action there is a thought, and this thought begins 40 days before. If we follow Rabbi Eliezer’s approach, we will find that 40 days earlier, this is the 15th day of Av. Whereas, if we go with Rabbi Yehoshua, we will find that 40 days before creation, there was a 15th day of Shvat, i.e. – Tu Bishvat! If so, the 15th of Av and the 15th of Shvat do not just sound “similar”, but there is something in them that is suitable for connection, growth, and love. | לפי המשנה, ביום זה היו “בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת (כלומר רוקדות) בַּכְּרָמִים” (תענית לא:א), ואז כנראה היו משתדכים, למרות שקשה להאמין ש”סתם” לקחו בנות מהכרמים? לא סביר. אולי היו אלה החגיגות של שנה זו? כך או כך, עדיין, נצטרך לשאול, למה דוקא ביום הזה? למה לא כדאי לעשות שידוכים בכל יום אחר? או, פשוט, בכל יום? מה יש בתאריך הזה שמייחד אותו? במסכת ראש השנה (י,ב) רבי אליעזר ורבי יהושע חולקים בשאלה מתי נברא העולם: רבי אליעזר אומר שהעולם נברא בא’ בתשרי, ורבי יהושע אומר שהעולם נברא בא’ בניסן. היום המדובר הוא יום בריאת האדם. כלומר, העולם כולו והרגע שבו נאמר “יהי אור” היה 6 ימים קודם לכן. לפי רבי אליעזר – בכ”ה באלול, ולפי רבי יהושע – בכ”ה באדר. אז… עדין לא ברור לי, מה כל זה קשור לט”ו באב? במסכת סוטה (ב:א) יש לנו אמירה ש”ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני”… כלומר, שלפני העשיה יש מחשבה, והמחשבה הזו מתחילה 40 יום קודם לכן. אם נלך בגישתו של רבי אליעזר, נגלה ש-40 יום קודם לכן, זהו יום ט”ו באב. ואילו, אם נלך עם רבי יהושע, נגלה ש-40 יום לפני הבריאה, היה יום ט”ו בשבט! אם כך, ט”ו באב וט”ו בשבט לא סתם נשמעים “דומים”, אלא יש בהם משהו שמתאים לחיבור, צמיחה, ואהבה. |
| Rabbi Eliezer also said about this day, “It is from the 15th of Av and onward, that the sun’s energy weakens a bit”, that is, Rabbi Eliezer is perhaps acting here as the first weather forecaster. How does he know that as of the 15th of Av, the sun is starting to weaken a bit? We will do another calculation with our calendar: Ideally, the 1st of Tishrei, Rosh Hashanah falls on the day of the equinox, that is, September 21. The 15th of Av is 6 weeks before the 1st of Tishrei, that is, exactly at the midpoint between the longest day and the day of the equinox. If so, from here on, we begin to approach autumn. Of course, it will still be hot, even very hot, but we are getting the first hints: birds we haven’t seen are here; and some clouds above the horizon, and hopefully, a little less “heat” in all areas… | עוד אמר רבי אליעזר על היום הזה, “מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וְאֵילָךְ תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה”, כלומר, רבי אליעזר משמש כאן אולי כחזאי מזג האויר הראשון. איך הוא יודע שמט”ו באב השמש מתחילה קצת להחלש? נעשה חשבון נוסף עם הלוח שלנו: באופן אידיאלי, א’ בתשרי – הוא ראש השנה היה יום השויון, כלומר ה-21 בספטמבר. ט”ו באב הוא 6 שבועות לפני א’ בתשרי, כלומר בדיוק בנקודת האמצע בין היום הארוך ביותר ליום השויון. אם כך, מכאן והלאה, אנחנו מתחילים להתקרב לסתו. ברור שעוד יהיה חם ואפילו חם מאד, אבל אנחנו מקבלים רמזים ראשונים: ציפורים שמזמן לא ראינו. עננים מעל קו האופק, והלוואי, ירידת ה”חום” בכל התחומים… |
| Sages also teach us in the Midrash (Lamentations Rabbah) that in the desert, the 9th of Av was a day of national mourning. Every year for almost 40 years, it was the day when those whose time had come to leave the world, died. But, once the Children of Israel entered the Land of Israel, the day of Tisha Be’Av turned from a day of fasting and torment, into a holiday – the holiday of entering the Land. It can be calculated this way: If the golden calf had not been built, Moses would have returned on the 17th of Tammuz with the Tablets. The Israelites would have organized, and being 11 days from entering the Land (Deuteronomy 2:1), they would have arrived in the Land on the 1st of Av, Rosh Hodesh. This was also Helps us understand the names of the month “Av”, the first, the cause of all other events, the month in which we enter the Land of Israel! Especially compared to the month of “Aviv”, Nissan, which is the beginning of redemption and therefore a smaller “Av”… Thus, the middle of the month of Av would be the holiday of entering the Land of Israel. If the holiday had started on the 9th of this month – a holiday that turned into mourning, and one day will once again become a holiday; and if this holiday would have lasted 7 days like Pesach and Sukkot and other periods when we mark time in our tradition, it would have ended with a particularly happy and wonderful holiday, in the heart of the month of Av, on the 15th of Av, a holiday in which we rejoice in the redemption and resettlement of the land. Whatever we do, may we have a good one! Wishing you good news and Shabbat Shalom | עוד מלמדים אותנו חז”ל במדרש (איכה רבה) שבמדבר יום תשעה באב היה יום אבל לאומי. בכל שנה במשך כמעט 40 השנים, זה היה היום שבו מתו מי שהגיע זמנו לעזוב את העולם. אבל, כשנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, יום תשעה באב הפך מיום צום ותענית, ליום חג – חג הכניסה לארץ. אפשר לחשב את זה כך: אילו לא היה נבנה עגל הזהב, היה משה חוזר בי”ז בתמוז עם הלוחות. בני ישראל היו מתארגנים, ובהיותם 11 יום מהכניסה לארץ (דברים ב:א), היו מגיעים לארץ בראש חודש אב. זה היה גם עוזר לנו להבין את שמות של חודש “אב”, הגדול, הראשון, הגורם לכל שאר האירועים, החודש בו אנחנו נכנסים לארץ ישראל! במיוחד בהשוואה ל-חודש ה”אביב”, ניסן, שהוא תחילת הגאולה ולכן “אב קטן”… כך, אמצע חודש זה היה נהיה חג הכניסה לארץ. אילו התחיל החג בתשעה באב – שהוא יום חג שהפך לאבל, ויום אחד עוד יחזור ויהפוך ליום חג, והחג הזה היה נמשך 7 ימים כמו פסח וסוכות ותקופות ציון אחרות במסורת שלנו, הוא היה מסתיים בחג שמח ונפלא במיוחד, בלב חודש אב, ט”ו באב, חג שבו נשמח בגאולה ובישוב הארץ. איפה שלא נהיה, הלוואי ונזכה ליום טוב. בשורות טובות ושבת שלום |
Torah & more... תורה ועוד 