העולם עומד על… חנוכה

במקומות בהם חנוכה “מתחרה” בחג המולד, אחת הדרכים “למכור” את חנוכה, על אורותיו השקטים והצנועים, והסביבון הקצת משעמם אם להודות על האמת, מול רשימת המתנות הנוצצות שאפשר לבקש מסנטה, והשירים המרגשים וההרמוניים, זה להציע 8 לילות של מתנות, במקום רק אחד, המסתכמים כמו שאומר אדם סנדלר בשירו המפורסם, בשמונה לילות משוגעים.

עכשיו כשהחג העטוף בשמן ואור יורד עלינו, אפשר לשאול, האם יש בסיס יהודי, אולי אפילו חינוכי או הלכתי, לנתינת מתנות בחנוכה, או סתם נסיון להתגבר על מלכות יוון שמנסה, שוב, בדרכה המודרנית, להשכיחנו מתורתנו?

בפרקי אבות (א:ב) נאמר: “עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים”. בתקופת החשמונאים, לימוד תורה נאסר וגם העבודה שהיא העבודה בבית המקדש, נאסרה. אם אכן העולם עומד על שלושה דברים, ובתקופה החשוכה ההיא, שניים מהם נעלמו, זה אומר שהעולם עמד רק על רגל אחת – גמילות חסדים. רגל אחת, זה לא הרבה, אבל זה בכל זאת משהו, ובזכותה, העולם המשיך להתקיים.

את הרעיון הזה, שאפשר לעבור גם תקופות חשוכות, ושלמעשים החיוביים שלנו יש משמעות, אנו מנסים להעביר עד ימינו. איך ללמד גמילות חסדים? מנהג חנוכה הוא לתת לילדים “געלט”, מעות חנוכה, כדי שיוכלו לשחק בסביבון ולחלק לאחרים וילמדו, לא רק לקבל, אלא גם לתת לאחרים, להיות חלק מהזרימה.

יש משל על שני האגמים בארץ ישראל: ים כנרת וים המלח. נהר הירדן נכנס לים המלח אבל לא יוצא. לים כנרת, יש את נהר הירדן ונחלים אחרים שנכנסים ויוצאים. ים המלח נקרא גם ים המוות, ואילו מי ים כנרת – מתוקים, ובמשך שנים סיפקו את המים לכל מדינת ישראל. המשל רוצה להדגיש שכשמישהו רק לוקח או אפילו רק נותן, יש מחנק והמים יוצאים “מלוחים”. כדי להנות מהשפע האלוהי סביבנו, ולהיות ב”זרימה”, לקחת וגם לתת, לתת וגם לקחת. 

שבת שלום וחנוכה שמח וחודש טוב!

---

In places where Hanukkah “competes” with Christmas, one way to “market” Hanukkah—with its quiet, modest lights and the somewhat boring dreidel, if we’re being honest—against the glittering list of gifts one can ask Santa for, and the moving, harmonious songs, is to offer eight nights of presents instead of just one. These add up, as Adam Sandler says in his famous song, to eight crazy nights.

So before the holiday wrapped in oil and light descends upon us, we can ask: is there a Jewish basis—perhaps even an educational or halakhic one—for giving gifts on Hanukkah? Or is it simply an attempt to overcome the kingdom of Greece, which once again, in its modern way, is trying to make us forget our Torah?

In Pirkei Avot (1:2) it is said:
“The world stands on three things: on Torah, on service, and on acts of loving-kindness.”

During the Hasmonean period, the study of Torah was forbidden, and so was the service—meaning the service in the Temple. If indeed the world stands on three things, and in that dark period two of them disappeared, it means the world stood on only one leg: acts of loving-kindness. One leg isn’t much, but it is still something, and because of it, the world continued to exist. This idea—that it is possible to endure even dark times, and that our positive actions have meaning—is what we try to pass down to this day.

How do we teach acts of loving-kindness? A Hanukkah custom is to give children “gelt,” Hanukkah money, so that they can play dreidel and give to others, learning not only to receive, but also to give—to be part of the flow.

There is a parable about two lakes in the Land of Israel: the Sea of Galilee and the Dead Sea. The Jordan River flows into the Dead Sea but does not flow out. The Sea of Galilee, on the other hand, has the Jordan River and other streams flowing in and out. The Dead Sea is also called the Sea of Death, whereas the waters of the Sea of Galilee are fresh, and for years supplied water to the entire State of Israel. The parable seeks to emphasize that when someone only takes—or even only gives—there is stagnation, and the waters become “salty.” To enjoy the divine abundance around us and to be “in the flow,” one must take and also give, give and also take.

Shabbat Shalom & Hanukkah Same’ach & a good month!