בריאת האדם וראש השנה

סיפור לחג: 

אָמַר רַבִּי סִימוֹן: 

בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת. מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. 

חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. 

וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. 

צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. 

שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. 

מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. 

אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. 

רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. 

רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר: עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין? כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם. 

(בראשית רבה ח,ה).

בריאת האדם נמצאת בלב ראש השנה. 

עם ארבעה מלאכים – ערכים שונים – התייעץ הקב״ה כשבא לברוא את האדם: חסד, אמת, צדק ושלום, ולא פלא שהם התחילו להתווכח. חסד ואמת לא ממש מסתדרים. לפעמים, כדי לעשות מעשה חסד, למשל, לתת למישהו מחמאה מכל הלב, צריך לדלג על קצת מהאמת, ולפעמים כשאומרים את ״האמת״, לא בהכרח מתנהגים בחסד לאדם השני.  

גם צדק ושלום רבו. אחרי הכל, אם אני רוצה את כל הצדק שמגיע לי, אני עלולה למצוא את עצמי במלחמה כלשהי, ומנגד, אם אני ממש רוצה שלום, יתכן שאצטרך לוותר על הצדק שמגיע לי. 

מפה לשם, בזמן שהמלאכים התווכחו אחד עם השני, הקב״ה כבר ברא את האדם, משנה את המילה ״נַֽעֲשֶׂ֥ה״ בפסוק ״נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ״ (בראשית א:כו) שנכתבה בעתיד, לנעשה – בקמץ תחת השין בעבר, כלומר, אופס, כבר קרה. במקביל, השליך הקב״ה את אמת לארץ, כי ״אמת מארץ תצמח״ (תהילים פה,יב), כי בלי ״אמת״ אבסולוטית, קל לברוא את האדם. ועכשיו מה?

האדם קבל משהו שאין למלאכים, וזה – זמן. 

זמן זו בעיה כי זה ערך מתכלה, אבל זמן זו גם מתנה. 

אי אפשר לעשות הכל בבת אחת – גם חסד וגם אמת, גם צדק וגם שלום. כמו כל דבר שמופיע עם דרישת ״עכשיו״ מסתבר כבלתי אפשרי. אבל עם הזמן, האדם יוכל להביא לעולם חסד, ואמת, צדק ושלום, וב״ה, לבנות עולם טוב יותר. 

שנמשיך ונעשה מה שאפשר ואולי קצת יותר. 

בברכת שנה טובה.

A story for the holiday:

Rabbi Simon said:

When the Holy One blessed be He came to create Adam the first man, the ministering angels divided into various factions and various groups. Some of them were saying: ‘Let him not be created,’ and some of them were saying: ‘Let him be created.’ That is what is written: “Kindness and truth met; righteousness and peace touched” (Psalms 85:11). K

indness said: ‘Let him be created, as he performs acts of kindness.’

Truth said: ‘Let him not be created, as he is all full of lies.’

Righteousness / Justice said: ‘Let him be created, as he performs acts of righteousness.’

Peace said: ‘Let him not be created, as he is all full of discord.’

What did the Holy One blessed be He do? He took Truth and cast it down to earth. That is what is written: “You cast truth earthward” (Daniel 8:12).

The ministering angels said before the Holy One blessed be He: ‘Master of the universe, why are You demeaning Your very seal? Let Truth ascend from the earth.’ That is what is written: “Truth will spring from the earth” (Psalms 85:12). 
The Rabbis say in the name of Rabbi Ḥanina bar Idi, and Rabbi Pinḥas and Rabbi Ḥilkiya said in the name of Rabbi Simon: Meod, this refers to Man [adam]. That is what is written: “Gd saw everything that He had made, and, behold, it was very [meod] good” (Genesis 1:31) – Man [adam] was good. 
Rav Huna, the rabbi of Tzippori, said: While the ministering angels were busy deliberating with one another and engaging with one another, the Holy One blessed be He created him. He said to them: ‘Why are you deliberating? Man has already been created.’ (Beresheet Rabba 8,5).

The Creation of the Human being is held at the Heart of Rosh Hashanah
When Gd came to create the human being, He consulted with four angels — each representing a different value: Kindness, Truth, Justice, and Peace. Unsurprisingly, they began to argue. Kindness and Truth don’t always get along. Sometimes, in order to perform an act of kindness — like sincerely complimenting someone — one has to skip over a bit of the truth… And sometimes, when one speaks “the truth,” it might not necessarily be a kind thing to the other person.

Justice and Peace also clashed. After all, if I insist on receiving every bit of justice I deserve, I might find myself in some kind of conflict. On the other hand, if I deeply desire peace, I might have to give up on the justice I’m entitled to.

Meanwhile, as the angels were busy arguing, Gd had already created the human being — changing the word “let us make” (na’aseh) in the verse “Let us make man in our image, after our likeness” (Genesis 1:26) from future tense to past tense — na’asah, “it’s already been done.” Oops — too late.

At the same time, Gd cast Truth down to the ground, because “Truth will spring forth from the earth” (Psalms 85:12). Without absolute “Truth,” it’s much easier to create a human being. And now what?

Human beings were given something the angels don’t have, and that is time.
Time is a challenge, because it’s a limited resource. But time is also a gift.

You can’t do everything all at once — not Kindness and Truth, not Justice and Peace. Any demand that comes with a sense of “right now” turns out to be impossible. But over time, a person can bring kindness, truth, justice, and peace into the world — and, Gd willing, build a better world.

May we be able to keep doing what’s possible and maybe a bit more –

Sending you best wishes for a Shana Tova.