היום, עשרה בטבת, הראשון מבין ארבעת ימי התענית לזכר חורבן בית המקדש,  מן יום הצום “רגוע”, לא קרה “כלום”, יום קצר, פחות מחצי יום. אני זוכרת שנה אחת שדוקא ביום הזה יצא לנו לטוס מזרחה. זמן הצום, מחושב לפי השמש, התקצר עוד יותר. כל כך קצר, שלא תמיד מספיקים לברר על מה ולמה.

Today is, the Tenth of Tevet, the first of the four days of fast in commemoration of the destruction of the Temple, a kind of “calm” fast, nothing awful happened, a short day, even less than half a day. I remember one year when on this very day we flew east, from the US to Israel. The fast time, calculated by the sun, got further shortened. So short that there is not always enough time to figure out what it is all about and why.

בעשרה בטבת, התחיל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים (בשנת 588 לפנה”ס), מצור שהסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון. אירועים טרגיים נוספים קרו בתקופה זו: לפי המסורת, עזרא הסופר, שהיה הדמות המרכזית בשיבת ציון ובשיקום התורה והרוח בתקופת בנין בית שני, נפטר ב-9 בטבת וב-8 בטבת, “נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים”, ויש שאומרים ש”אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו עגל הזהב, שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צורכה”.

On the 10th of Tevet, the siege of Jerusalem by Nebuchadnezzar king of Babylon began (in 588 BCE), a siege that ended a year and a half later with the destruction of the Kingdom of Judah, the destruction of the city of Jerusalem and the destruction of the First Temple. Other tragic events took place on this day too: According to tradition, Ezra, the Scribe, the main figure in Shivat Zion (the Return to Zion), and restoration of Torah and spirituality during the Second Temple era, died on the 9th Tevet and on the 8^th of Tevet, “the Torah was translated into Greek in the days of King Ptolemy and darkness came into the world for three days”. and some say, that “that day, was harsh as the day the Golden Calf was made, as there was no way to sufficiently translate the Torah”.  

מה המשמעות של האירועים האלה, בתוך החושך העונתי הזה? הגעתו של נבוכדנצר לירושלים מתוארת בספר מלכים ב, כה:א:

What do these events mean, in the midst of this seasonal darkness? Nebuchadnezzar’s arrival in Jerusalem is described in 2nd Kings, 25:1:

וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמָלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכָל־חֵיל֛וֹ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֖יהָ דָּיֵ֥ק סָבִֽיב׃

And in the ninth year of his reign, on the tenth day of the tenth month, Nebuchadnezzar moved against Jerusalem with his whole army. He besieged it; and they built towers against it all around.

החודש העשירי הוא חודש טבת, כשהספירה מתחילה מניסן, באביב, ו”מלכו” זו מלכות המלך צדקיה. המצור נמשך עוד חודשים רבים, והשאלה היא כמובן, מילא, לצום בתשעה באב, על החורבן, אפשר להבין, אבל למה, למה לצום כשבעצם “עוד לא קרה כלום”?? והתשובה שאני מתחברת אליה, לפי הרב שרקי, שאנחנו רוצים להדגיש כמה חשוב להבחין בתהליכים בראשיתם, במיוחד תהליכים לא טובים כדי שנוכל לעצור אותם מבעוד מועד.

When the count begins from Nisan, in the spring, the tenth month is Tevet, and “his reign” in the verse refers to King Zedekiah. The siege will last for many more months, and the question is, of course, ok, I get fasting on Tisha Be’Av, the day of the destruction, but why, oh why do we need to fast when “nothing has happened yet” ?? And one of the answers I like, according to Rav Sherki, is that we want to emphasize how important it is to notice processes in their very beginning, especially bad processes so that we can learn to stop them ahead of time.

כמה פעמים אנחנו מסתכלים אחורה וחושבים… זה היה שם כבר כל כך הרבה זמן… הנה, כאן ההתחלה! איך לא ראינו? איך לא עשינו משהו? הנסיך הקטן מסתובב בכדור שלו ומעשב עצי באובב. אבל למה? הם קטנים וחמודים ו”לא עושים כלום”! לנסיך הקטן כבר ברור שיצאו מהם עצי ענק שיכולים להרוס את הבית שלו. הוא רוצה להתמודד איתם כשעוד אפשר לעשות משהו. עשרה בטבת מסמל את הצורך לזכור את הנקודה הזו, חבויה מעין רואי, עמוק בתוך החושך,  הנקודה בה מסתתר הזרע של מה שיקרה אחר כך. איך ללמוד לזהות אותה? איך לפקוח עיניים אליה?

How many times do we look back and think … it’s been there for so long… here, here’s the beginning! How did we not see it? How did we not do something? The Little Prince on his planet weeds tiny Baobab seedlings. But why? They are small and cute and “do no harm”! It is already clear to him that huge trees that can destroy his home would grow out of them. He wants to deal with them when something can still be done. The 10^th of Tevet stands for the need to remember this almost invisible point, hidden deep in the darkness, the point where the seed of what will happen later, germinates. How can we learn to recognize it? How can we open our eyes to it?

ומה עם עזרא הסופר? למה צריך צום דוקא עליו? הרי יש לנו כל כך הרבה מנהיגים טובים וחשובים! מה הוא עשה? התלמוד מספר שעזרא היה כמו משה! לאמיתו של דבר נאמר ש“ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל”! (סנהדרין כא:ב-כב:א). לעזרא היה את הכוח להביא את התורה לעם ולהחיות אותה. עם מותו, חלק מהתהליך הזה – נעצר.

And what about Ezra, the Scribe? Why do we need to fast “for him”? After all, we have so many great and important leaders! What did he do? The Talmud tells us that Ezra was like Moses! In fact, it is says that “Ezra deserved to have the Torah given through him to Israel”! (Sanhedrin 21:b-22:a). Ezra had the power to bring the Torah to the people and to revive it. With his death, part of that process – stopped too.

גם תרגום התורה הוא אירוע שמושפע מאוירת ה”מצור” וה”מעצור”. בספר דברים כז:8 כתוב:

The translation of the Torah is also an event that is influenced by this feeling of “siege” and “holding back”. In the book of Deuteronomy 27:8 we find:

וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃

And on those stones you shall inscribe every word of this Teaching, expound it well.

לפי רש”י, “באר היטב” פירושו ב-70 לשון. כלומר, תרגום התורה – מותר מן התורה! אז מה הבעיה? חוץ מאבדן העומק והמשמעויות של כל אות ומילה, התרגום היה רק ליוונית. במקום להיות ספר של דבר האלוהים לעולם, התורה נהייתה “עוד ספר” פילוסופיה, הסטוריה בתרבות המערבית הכללית. כמו מותו של עזרא הסופר וכמו המצור, גם כאן נכנסנו למקום של חדלון.

According to Rashi, “expound well” means in 70 languages. That is, the translation of the Torah – allowed from the Torah! So what’s the problem? Apart from the loss of depth and meanings of each letter and word, the translation was only in Greek. The Torah became just “another book” of philosophy and history in the general Western culture. Like the death of Ezra the Scribe and the siege, here too we entered “stalling”.

בד”כ אנחנו מרימים כוס “לחיים”, מדברים על כמה אנחנו טובים בלהיו חיוביים, יצירתיים, מלאי חיים… כל זה נכון, ובכל זאת, אל לנו לחשוב שאין לנו יש רגעים של “מצור”, מקומות בהם נתקנו בחושך, מצבים שאולי יכולנו למנוע לו רק ראינו אותם בזמן. צום עשרה בטבת נותן לנו רגע בחושך העונתי הזה, להתארגן מחדש ולחשוב קדימה, לאור.

We usually raise a glass and cheer with a “lechayim”; we talk about how good we are at being positive, creative, full of life… that is all true, and yet, we should not think that we do not have moments of “siege”, places where we can get stuck in the darkness, situations we might have been able to avoid had we just seen them in time. The fast of the 10th of Tevet gives us a moment in this seasonal darkness, to restructure and think ahead. towards light.

שבת שלום. Shabbat Shalom