“אני מאמין באל, כמובן”, אני שומעת את המתראיין מסביר כשאני מזפזפת בין התחנות ברמזור, “אבל לא בכל מה שהתורה באה להגיד, על איך נברא העולם וכל זה, זה לא. אין לי צורך בזה כשיש לנו את המדע”. אני רוצה להתקשר ולדבר איתו אבל אין מספר והרמזור כבר התחלף, ומה הייתי אומרת??

“I believe in G-d, of course,” I hear the interviewee explain as I switch between radio stations waiting at the traffic light, “but not in everything the Torah comes to say, about how the world was created and all that; this – not. I don’t need it when we have science.” I want to call and talk with him but there’s no number and the traffic light already changed, and what would I say ??

באמת, אחת השאלות הגדולות עוד לפני שאנחנו פותחים את ספר בראשית היא, מה זה הדבר הזה שאנחנו עומדים לקרוא?? איך להתיחס למקרא בכלל, ולפרשת בראשית בפרט? זה ספר פיזיקה, ביולוגיה או הסטוריה? שילוב של כל אלה או שאנחנו אמורים ללמוד ממנו בכלל דברים אחרים? רשי, בפרושיו המדהימים על בראשית א:1 אומר, בין השאר: אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כלומר, אין פה פשטנות. אם נבוא אל הטקסט ונקרא אותו כלשונו, בצורה פשטנית, נפספס הכל. ועוד: “דרש-ני” – אולי במובן של דרשו-אותי, אומר ה’. הטקסט הוא לא בשביל שתלמדו על בריאת העולם. אפשר להניח שאנחנו יודעים שיש עולם עוד לפני שאנחנו ניגשים לטקסט הזה. הטקסט הוא לא בשביל ללמוד פיזיקה, ביולוגיה וגם לא הסטוריה, אלא משהו אחר.

Really, one of The big questions even before we open the book of Genesis is, what is this thing that we are about to read ?? How to relate to the Bible in general, and to the Torah portion of Genesis in particular? Is it a book of physics, biology or history? Perhaps some combination of all these? Or, are we supposed to learn from it other things? Rashi, in his amazing commentaries on Genesis 1: 1 says, among other things: “This scripture does not come to say anything but ask us to inquire” (darsheni). Meaning, there is no simplification here. If we come to the text and read it verbatim, in a simplistic way, we will miss everything. And even more so: “Darash-ni”, as Rashi says, perhaps in the sense of inquire of Me, says the Lord. This text is not for us to learn about how the world was created. It is assumed that we know there’s a world even before we approach this text. The text is not for studying physics, biology nor history, but something else.

“בראשית”, המילה הראשונה, לדעת רש”י יכולה גם להתפרש כ-בשביל ראשית. והוא ממשיך: כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח’), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב’); וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ’ שֶׁאֵין לְךָ רֵאשִׁית בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָבוּק לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו…..

Beresheet, the first word, according to Rashi, can also be understood as “for-resheet”. What is “resheet”? as our sages explained, “for the Torah that is called resheet (the beginning) of his path ( Proverbs 8) and for Israel who were called resheet (the beginning) of his grain (Jeremiah 2). And if you want to explain it verbatim, say it like this: in the beginning of the creation (beresheet bri’at… which is not what it says) of heaven and earth…. But the text does not teach us about the order or things, because if it did, it would have used a different grammatical way: “at first, he created heaven” etc… because there is no “resheet” in the Torah that’s not attached to the word after it (except here).

(ועוד): “אִ”כֵּ, תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם קָדְמוּ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַדַיִין לֹא גִלָּה הַמִּקְרָא, בְּרִיאַת הַמַּיִם מָתַי הָיְתָה, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁקָּדְמוּ הַמַּיִם לָאָרֶץ, וְעוֹד, שֶׁהַשָּׁמַיִם מֵאֵשׁ וּמַיִם נִבְרְאוּ, עַל כָּרְחֲךָ לֹא לִמֵּד הַמִּקְרָא סֵדֶר הַמֻּקְדָמִים וְהַמְאֻחָרִים כְּלוּם:”.

And further more: :…. You should wonder, since the water was there before (creation) since it is written: “and a wind from (or – the spirit of) God was hovering over the water”, while text has not yet revealed to us when was the creation of water! We can learn from this that the water preceded earth and further, that heavens was created from fire and water! Therefore, it is clear that the text teaches us nothing about the chronological order of creation….

כלומר, הקב”ה לא ברא את העולם, ולא יצר את כל הסיפור שלנו, הירידה למצרים, יציאת מצרים, המסע במדבר, מתן תורה, הכניסה לארץ, מתן, בארות, ענני כבוד וכל הקיום הניסי שלנו מאז, רק בשביל דבר שממילא אפשר ללמוד מהמדע. התורה מדברת בשפה אחרת. זה נדמה לנו שזו השפה שלנו אבל זו לא. התורה מדברת בשביל ה”למה”, בשביל ללמוד על משמעות החיים והקיום.

If so, the Holy One did not create the world, nor did He create our whole story, the descent into Egypt, the Exodus, the journey in the desert, the giving of Torah, the entry into the land, the manna, wells, clouds of glory and all our miraculous existence since, just for something we can anyway learn from science. The Torah speaks another language. It seems to us that this is our language but it is not. The Torah speaks for the purpose of “why”, for learning about the meaning of life and existence.

*******

הדבר הבא שאמר המרואין שלא קלטתי את שמו שאין לו כוח לאלוהים של התנכ שנשמע לו כמו ילד בכיתה ג’ שיש לו רעיונות בלתי מציאותיים, יכולת להריח, פה ושם כמה שמחות קטנות ובעיקר, אכזבות, עצבים ובעית שליטה בכעס…. תהיתי כמובן אם יש לו ילדים, מכיון שילדים הם מבוגרים קטנים (או הפוך? מבוגרים הם ילדים גדולים?) והאם כך הוא רואה את עצמו והסובבים אותו, וכמובן תהיתי גם על אלוהים.

The next thing the interviewee whose name I didn’t catch was that he has no energy and patience for the G-d of the Bible who sounds to him like a third grader who has unrealistic ideas, ability to smell, here and there some small joys and mostly, disappointments, irritations and anger management issue …. I wondered of course, if he has children, because children are small adults (or vice versa? Adults are big children?) And is that how he sees himself and those around him, and of course I also wondered about G-d.

אלוהים של הפרק הראשון בתורה הוא אדיר, ענק, מעבר לכל דבר אנושי. הוא מושלם ובכמה מילים פשוטות, הוא יוצר עולם מושלם. אלוהים של פרק ב’… ובכן, זה סיפור אחר. והשאלה היא, מי האלוהים שלי? ישות מופשטת, מושלמת שאין לי ולה שום קשר ואיפה היא משאירה אותי כשאין לי עם מי לדבר? או משהו אחר, מישהו אחר, שמרומם את האדם אליו, שמתואר בשפה האנושית שלנו ושיש לנו אפשרות לדיאלוג איתו? בסופו של דבר, כמובן, התשובה היא “כן”, ובכל זאת, למה אנחנו מתחברים?

The G-d of the first chapter in the Torah is mighty, fantastic, beyond anything human. He is perfect and in a few simple words, he creates a perfect world. The G-d of Chapter Two … Well, that’s a different story. And the question is, who is my God? An abstract, perfect entity that has nothing to do with me and where does that leave me when I have no one to talk to? Or something else, someone else, that elevates the person, that is described in our human language and that we have the possibility of dialogue with? In the end, of course, the answer is “yes,” and yet, to what do we connect?

בספרו הנסיך הקטן, כותב סנט-אכזופרי: “אם סחת להם (למבוגרים) על חברך החדש, לעולם לא יבקשו לדעת את עיקרי הדברים ולא ישאלו: מה טיבו של חבר זה? האם קולו ערב לאוזן? אילו משחקים חביבים עליו ביותר? האם הוא מאסף פרפרים? ורק זאת יבקשו לדעת: בן כמה הוא? כמה אחים לו? מה משקלו? כמה משתכר אביו?”… מעניין להקשיב מהצד לשיחה, גם כזו בה אנחנו משתתפים, ולשמוע, האם השאלות שלנו הן “מספריות” או “חוויתיות”? החבר האולטימטיבי, אומר הרב אורי שרקי, הוא הקב”ה, הוא זה בסוף הפסוק “ואהבת לרעך כמוך, אני ה'” (ויקרא 19). איך אנחנו מגדירים את החבר הכי טוב שלנו? והאם זה באמת מלמד עליו, או עלינו??

In his book The Little Prince, Saint-Exupery writes: “when you tell them (the adults) that you made a new friend, they never ask you any questions about essential matters. They never say to you, what does his voice sound like? What games does he love best? Does he collect butterflies? Instead, they demand: how old is he? How many brothers has he? How much does he weigh? How much money does his father make?”… It is interesting to listen from the side to the conversations, even ones in which we participate in and check ourselves: are our questions “numerical” or “experiential”? The ultimate friend, says Rav Ouri Sherki, is the Holy One blessed be; He is the One at the end of the verse “love your fellow as yourself, I am the Lord” (Leviticus 19). How do we define our best friend? And does it really teach about Him, or perhaps about us ??

*******

 הכהן הגדול ביום כיפור אמר בסיום קריאת התורה: “יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן” (משנה יומא ז:א). יש עוד כל כך הרבה בפרשה הזו. שתהיה לנו התחלה טובה ושנה טובה של לימוד וצמיחה!

The High Priest on Yom Kippur said at the end of the Torah reading: “more than I have read before you, is written here” (Mishna Yoma 7:a). There’s so much more in this Torah portion! May we have a good beginning and a good year of learning and growth.

Shabbat Shalom – שבת שלום