Beha’alotcha, with shofar & trumpets… צלילי חצוצרה ושופר אל החולות של המדבר היה שולח…

Many different musical instruments accompany the Biblical story: the Levites had musical instruments, as told in Psalms 150, with which they accompanied their singing in the Temple. King David strum his harp at midnight, and since the early pages of the Book of Genesis it is told of “Yuval, the father of all who could play the violin and the lyre” (Genesis 4:21). More often than not, information about biblical instruments comes from exciting archeological excavations in the Land of Israel and the surrounding area. These instruments were made from a variety of materials that people found around, such as stones, metal, plants, and animal parts like bones, horns, intestines and skins. And so, we learn that the Book of Books also had a sound, not just a text.כלי נגינה רבים ושונים מלווים את המסופר בתנ”כ: ללווים היו כלי נגינה, כמובא בתהילים ק”נ בהם ליוו את מזמוריהם בבית המקדש. דוד המלך פרט על הנבל שלו בחצות, וכבר משחר ספר בראשית מסופר על “יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב” (בראשית ד:כא). לא פעם, מגיע מידע על כלי הנגינה התנכיים מחפירות ארכאולוגיות מרגשות בארץ ישראל והסביבה. כלי הנגינה הוכנו ממגוון חומרים שאנשים מצאו סביב, כמו אבנים, מתכת, צמחים, וחלקי בעלי חיים כמו עצמות, קרניים, מעיים ועורות. וכך, אנחנו לומדים שלספר-הספרים היה גם צליל, לא רק מלל.  
During their journey in the desert, two musical instruments accompany the Children of Israel: We heard about the shofar at Mount Sinai and in this week’s Torah portion, Beha’alotcha, the silver trumpets are mentioned, and so it is said (Numbers 10, 1-10): H’ spoke to Moses, saying: Have two silver trumpets made; make them of hammered work. They shall serve you to summon [military bodies of] the community and to set the divisions in motion. When both are blown in long blasts, the whole community shall assemble before you at the entrance of the Tent of Meeting; and if only one is blown, the chieftains, heads of Israel’s contingents, shall assemble before you. But when you sound short blasts, the divisions encamped on the east shall move forward; and when you sound short blasts a second time, those encamped on the south shall move forward. Thus short blasts shall be blown for setting them in motion, while to convoke [military bodies of] the congregation you shall blow long blasts, not short ones. The trumpets shall be blown by Aaron’s sons, the priests; they shall be for you an institution for all time throughout the ages. When you are at war in your land against an aggressor who attacks you, you shall sound short blasts on the trumpets, that you may be remembered before your Gd, H’ and be delivered from your enemies. And on your joyous occasions—your fixed festivals and new moon days—you shall sound the trumpets over your burnt offerings and your sacrifices of well-being. They shall be a reminder of you before your Gd: I am H’ your Gd.במסעם במדבר, שני כלי נגינה מלווים את בני ישראל: על השופר שמענו במעמד הר סיני ובפרשת השבוע הזה, פרשת בהעלותך, מוזכרות חצוצרות הכסף, וכך נאמר (פרק י, 1-10):
וַיְדַבֵּ֥ר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃ וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃ וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃ וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃ וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּחֲצֹֽצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ ה’ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃ וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חׇדְשֵׁיכֶםוּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י ה’ אֱלֹהֵיכֶֽם׃   
What do the shofar and trumpet have in common and what differentiates between them? In both one has to blow: “Just air” becomes sound. What turs us into a “living soul”, brings forth music out of musical instruments! The Ga’on from Vilna said that music is a dimension of the soul, and here, precisely during a journey, or in time of war, when we are engaged in the most physical dimension of existence, we are ordered to add a dimension of music, a dimension of the soul. The shofar was originally provided to us by nature – usually a ram’s horn, cultivated by a craftsman, which even in its complete form, it’s hard to call a “musical instrument” and very difficult to “play” it. The trumpet, on the other hand, is a man-made instrument; and not only its sound, but its beauty as well, plays a role in its place.מה המשותף והמבדיל בין שופר וחצוצרה? בשניהם צריך לנשוף: “סתם אויר” הופך לקול. מה שעושה אותנו ל”נפש חיה”, מוציא מוסיקה מכלי נגינה!  הגאון מוילנא אמר שהמוזיקה היא מימד של הנשמה, והנה, דוקא בזמן מסע, או בזמן מלחמה, כשאנחנו עסוקים במימד הפיזי ביותר של הקיום, נצטוונו להוסיף מימד של מוזיקה, מימד של הנשמה. אך, השופר במקור מסופק לנו על ידי הטבע – קרן איל בד”כ, המעובדת על ידי בעל מלאכה, שגם בצורת השלמה, קשה לקרוא לו “כלי נגינה” וקשה מאד “לנגן” בו. החצוצרה לעומת זאת, היא כלי שנוצר בידי אדם, ולא רק קולו אלא גם יופיו משחק תפקיד.  
We can ask: Of course we would like a “natural” instrument for all the memories we have of a ram (for example, the binding of Isaac), but, is there room in the Temple for an unnatural one? Indeed, while the Temple stands we blow both the shofar and the trumpets, but while the Temple does not exist, we have permission to blow only the shofar. There seems to be a hint here that without the Temple, we live in a certain austerity. Here for example, we cannot sanctify beauty in the same way we could have the Temple stands. Our current situation is like living in a kind of smog: because we are used to our sparse spiritual air, we do not know it’s lacking. That is why we remind ourselves in different ways, both what is and what is not.נוכל לשאול: מובן שנרצה כלי “טבעי” על כל הזכרונות שיש לנו מאיל (למשל, עקדת יצחק), אך, האם יש מקום בבית המקדש לכלי מלאכותי? אכן, בזמן שבית המקדש קיים אנו תוקעים גם בשופר וגם בחצוצרות, אך בזמן שאין בית המקדש קיים, יש לנו רשות לתקוע רק בשופר. נראה שיש כאן רמז לכך שבלי בית המקדש, אנחנו חיים בצמצום. כאן למשל, אנחנו לא יכולים לקדש יופי באותה צורה שיכולנו לו בית המקדש היה קיים. המצב הנוכחי שלנו כמו חיים בסוג של ערפיח: מרוב שאנחנו רגילים לאויר הרוחני הדליל שלנו, אנחנו לא יודעים שהוא חסר. לכן אנחנו מזכירים לעצמנו בדרכים שונות, גם מה שיש וגם מה שאין.
Moreover, the Maggid from Mezrich says that in Hebrew, “chatzotzrot” (trumpets) come from the word – chatzi – halves – tzurot – shapes, and that its name is symbolic of the fact that each person is actually only half and needs another to get out of his Egypt (similar to the midrash regarding the “half shekel”). This connects us to the name of the portion, Beha’alotcha, going up. Our journey to a good and right connection, with ourselves, those close to us and Gd, is a journey of ascension, for all that it implies.זאת ועוד: המגיד ממזריץ’ אומר שחצוצרות בא מהמילה – חצאי – צורות, וששם הכלי סמלי לכך שכל אדם הוא בעצם רק חצי וצריך את האחר כדי לצאת ממצרים שלו (בדומה לדרשה על “מחצית השקל”). זה מחבר אותו לשם הפרשה – בהעלותך. המסע שלנו לחיבור טוב ונכון, עם עצמנו, הקרובים לנו והקב”ה, הוא מסע בעליה, על כל המשתמע מכך.  
The shofar on the other hand makes two sounds: blowing – a straight sound, and cheering – a broken sound. Blowing the shofar evokes in a person something much more primal, and brings him (her) back to that place. Having them together, the shofar and the trumpet, reminds us of the need for a healthy combination between the natural and the unnatural, the physical and the spiritual, what the Holy One does in this world and what do we.השופר מצד שני מוציא שני קולות: תקיעה – צליל ישר, ותרועה – צליל שבור.  תקיעה בשופר מעוררת באדם משהו הרבה יותר ראשוני, ומחזירה את האדם למקום זה. השילוב של שניהם, השופר והחצוצרה, מזכיר לנו את הצורך בשילוב בריא בין הטבעי והמלאכותי, הפיזי והרוחני, מה שהקב”ה עושה בעולם ומה שאנחנו.  

שבת שלום       ****        Shabbat Shalom

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

6 Responses to Beha’alotcha, with shofar & trumpets… צלילי חצוצרה ושופר אל החולות של המדבר היה שולח…

  1. כמוסיקאית מאוד התחברתי לדברים שכתבת.

  2. Kara Aharon says:

    Reblogged this on מוסיקה מחוץ לתיבה – Kara Aharon and commented:
    הפוסט הזה כל כך מתחבר לנושאים בבלוג שלי, החלטתי שהוא חייב להיות שם.

  3. לכבוד לי! מוזמנת לשלוח כאן קישור למוזיקה שלך.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s