Ki Tetze and a few of its 74 mitzvot – כי תצא וקצת מ-74 המצוות שבה

פרשת השבוע, “כי תצא” מובילה עם הכי הרבה מצוות שיש לנו בפרשה אחת – 74! והן נוגעות לכל היבט בחיים. המדרש (דברים רבה ו:ג) מתאר את זה כך:  This week’s Torah portion, “Ki Tetze” leads with the most mitzvot we have in one portion – 74! Touching on every aspect of life. The midrash describes it so:
“אמר רבי פנחס בר חמא: לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך: “כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך”. אם עשית לך דלת, המצות מלוות אותך, שנאמר: “וכתבתם על מזוזות ביתך” (דברים ו:ט). לבשת כלים חדשים המצות מלוות אותך, שנאמר: “לא תלבש שעטנז” (דברים כב:יא).אם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצות מלוות אותך, שנאמר: “לא תחרוש בשור ובחמור יחדו” (דברים כב:י), ואם זרעת אותה המצות מלוות אותך שנאמר: “לא תזרע כרמך כלאים” (שם), ואם קצרת אותה המצות מלוות אותך, שנאמר: “כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה” (שם, כד). אמר הקב”ה: אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך, המצות מלוות אותך מנין? שנאמר: “כי יקרא קן צפור לפניך”… (דברים כב:ו)… וכן הלאה. כמו שנאמר בזוהר, “לית אתר פנוי מיניה”. אין מקום בו הקב”ה לא נוכח וגם לנו, בכל מקום יש לנו הזדמנות לקשר בינינו בין הקב”ה.  “Rabbi Pinchas bar Hama said: Wherever you go, the mitzvot accompany you: “when you build a new house, and you will make a railing for your roof.” (Deut. 22:8). If you make a door for yourself, the mitzvot accompany you, as it is said: “And write them on the mezuzahs of your house” (6:9). When you put on new clothing, the mitzvot accompany you, as it is said: “You shall not wear sha’atnez” (22:11). … If you had a field and you went to plow in it, the mitzvot accompany you, as it is said: “You shall not plow with an ox and a donkey together” (22:11), and when you sow it, the mitzvot accompanies you, as it is said: “You shall not sow your vineyard with mixed seeds” (ibid.), and when you reap it, the mitzvot accompany you, as it is said: “For when you reap your harvest in your field, you should leave the omer in the field” (ibid., 24). The Almighty said: even if you don’t even engage in anything, just walk on the road, the mitzvot accompany you, as it is said: “For a sparrow’s nest will call before you”… (22:6) and so on. As it is said in the Zohar, “there is not place devoid of Him”. There is no place where Gd is not present and for us too, everywhere we are, we can find an opportunity to connect between us and Gd.
על חלק מהמצוות אפשר לומר שהוא צפוי: הגם שיש לנו פירושים יפים, רוחניים ורגשיים לענין בנית מעקה לגג (אחרי הכל, המלה בפסוק “גגך” שווה בגימטריה לשם הויה, שם ה’, ולא יתכן שזה סתם מקרה…), קרוב לודאי שהיינו מגיעים לכך בעצמנו. ברור שחשוב להתקין מעקה למקום גבוה ומסוכן.Some of the mitzvot can be said to be expected: although we have beautiful, spiritual and emotional interpretations about the mitzvah of building a railing around one’s roof (after all, the word “your roof”= gag’cha is equivalent in gematria to Gd’s name, which cannot be just a coincidence…), almost certainly that we would come to this by ourselves. Obviously, it is important to install a railing in a high and dangerous place.
יש מצוות שקשה לנו להבין. למשל, “לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו” (דברים כב:יא). בילדותי היו מסבירים לי שהענין הוא שצמר ופשתים מתכווצים אחרת בכביסה חמה… אם כך, מה על משי, כותנה, ועוד?? ברור שיש כאן הסבר עמוק יותר ומשמעותי, מעבר לדבר הנגלה לעין.  There are mitzvot that are difficult for us to understand. For example, “do not wear a mixture of wool and linen together” (22:11). When I was a child, I was explained that the point is that wool and linen shrink differently in a hot wash… If so, what about silk, cotton, and other materials?? Obviously, there is a deeper and more complex explanation here, beyond what is obvious.
יש מצוות לא פשוטות. דיון ארוך לגבי יחסים אסורים שונים (דברים כב:יג-כט), וביניהם, אבחנות ודקויות מורכבות, למשל, ההבדל בין מקרה אונס בעיר ובשדה. יש ציפיה שאם חלילה קרה דבר כזה בעיר, הנערה תצעק, כלומר, היא תדע שעליה לצעוק, דבר שבהחלט לא תמיד ברור, ויש ציפיה נוספת, שבעיר מישהו ישמע אותה ויציל אותה, לכן, אם לא עשתה כל שיכלה כדי להנצל, חלק מהאחריות תחול עליה. לעומת זאת בשדה, אין לה כל אשמה ואחריות. לא נאמר דבר על איך התלבשה, מה אמרה, מה עשתה: “וְלַֽנַּעֲרָ֙ לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַֽנַּעֲרָ֖ חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֙הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ” (שם.כו-כז). כן, אומרת לנו התורה: אונס זה סוג של רצח ואנחנו נתיחס לזה בחומרה הנדרשת.  There are mitzvot that are not simple. A long discussion takes place regarding various prohibited relationships (22:13-9), and among them, analyses and complex subtleties, for example, the difference between a case of rape in the city and in the field. There is an expectation that if, Gd forbid, something like this was happened in the city, the girl would scream, that is, she would know that she should scream, which is certainly not always obvious; and there is another expectation that someone in the city would hear her and save her, therefore, if she did not do everything she could to save herself, part of the responsibility would fall on her. On the other hand, in the field, she has no guilt or responsibility; no one said anything regarding how she dressed, what she said, what she did: “but you shall do nothing to the girl. The girl did not incur the death penalty, for this case is like that of one party attacking and murdering another. He came upon her in the open; though the engaged girl cried for help, there was no one to save her” (22:26-27). Yes, the Torah tells us: rape is a form of murder and we will treat it with the necessary severity.
ואחרון, לשבוע זה (כג:יג-יד): “וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּה חֽוּץ׃ וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ כִּי֩ ה’ אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ… וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ”…. כלומר, יהיה לך איזור מחוץ למחנה עבור שירותים. ולכל אחד תהיה את חפירה קטנה שיקח איתו כדי לחפור לו גומה שיוכל לכסות. והסיבה? כי המחנה הוא מקום קדוש. רק המחשבה שאפילו על המדבר צריך לשמור!And last one for this week (23:13-14): “Further, there shall be a “hand” (an area) for you outside the camp, where you may relieve yourself.  With your gear you shall have a spike (ya-ted), and when you have squatted you shall dig a hole with it and cover up your excrement. Since H’ your Gd moves about in your camp… let your camp be holy”… So, you should have space outside the camp for your bathroom activities; each person will have their own hoe to dig a little hole which s/he can cover. And the reason? For the camp is holy.  And the thought that even the desert needs to be cared for!
התלמוד (כתובות ה:ב) לוקח אותנו עוד צעד. המילה אֲזֵנֶ֑ךָ כאן אינה מקרית, אלא מחוברת למילה אוזן, וכך נאמר: “מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות?…. שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו… מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה ת”ר אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים”.    The Talmud (Ketubot 5:b) takes us yet another step. The word “azanecha” for gear here is not coincidental, but related to the Hebrew word, ozen, ear and so it says: “Why are the fingers of a person similar to pegs (ya-ted)?… It is so that if a person hears an inappropriate matter, he will place his fingers in his ears. Similarly… Why is the entire ear hard and the earlobe soft? It is so that if a person hears an inappropriate matter, he will bend his earlobe into his ear to seal it. The Sages taught: A person should not allow his ears to hear idle matters”.
לא פעם נשמעים קולות על מה ש”הם” לא עושים מספיק כדי שהמצב (“במחנה”) יהיה טוב יותר. התורה וחז”ל לא מוותרים לנו כל כך מהר. אין שם “הם”. יש “אנחנו”. ואנחנו יכולים להטיב על ידי מחויבות לעשיה חיובית. ואם לא, לפחות מוטל עלינו למנוע כניסה של מה שרע ומרחיק לתוך המערכות שלנו.  Every so often, we hear talk about what “they” don’t do enough so the situation (in the “camp”) will be better. The Torah and our sages don’t give up on us so fast. There is no “they’. There is “we”. And we can make things better through commitment to positive action. And if not, at least we have to prevent the entry of what’s evil and distancing from our systems.

שבת שלום  — Shabbat Shalom

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s