The Torah portion of Shoftim: ‘Found Elul, found good’

פרשת השבוע השבוע, פרשת שופטים,  פותחתב“שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ”… (דברים טז:יח), והסביר החיד”א (הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי 1724-1806) בספרו, “נחל קדומים”, ש”יש לאדם כמה שערים, כמו שער הראות, שער השמע, שער הריח, שער הדיבור ושער המישוש וצריך שיעשה אדם בעצמו דיין על כל עניניו ויפקח עיניו, וזה שנאמר “שופטים ושוטרים תתן לך” בלשון יחיד, ולכל אדם מישראל דיבר וזהו “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”, שכל אדם יגדור גדר בכל שעריו… ואז, נאמר עליו “פתחו שערים” (מהכתוב בישעיהו ובתהילים ועוד), מדה כנגד מדה ויזכה שיפתחו לו שערים של העולם הבא, עולם הרוח והשפע”… מאיפה הביא את החיד”א פירוש כל כך מעודד לפתיח של פרשת משפטים?This week’s Torah portion, Shoftim, opens with “judges and officials you shall appoint in all your gates”… (Deuteronomy 16:18) and the Chid”a (Rav Chayim Yosef David Azulay, 1724-1806) explained in his book “Nachal Kedumim”, that “a person has a few gates, like the gate of vision, hearing, scent, speech and touch, and one must make him/herself a judge over all his matters, and open his eyes, as this is why this verse is said in the singular, speaking to each and every person from Israel, that each should guard and place a fence I all their gates… and then, it will be said about him “open thy gates”! (as we read in the Book of Isaiah, Psalms and more), a measure against a measure, and may the gates of the world to Come, the world of spirituality and abundance open up for him”… How did the Chid”a arrive at such an uplifting commentary to the opening of this Torah portion?
החיד”א נולד בירושלים לאביו שהיה דור חמישי לאנוסי ספרד והתיישב בחברון, ואמו, שהיתה ממוצא אשכנזי ובתו של מקובל שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. הוא היה יוצא למסעות לקהילות היהודיות בחוצלארץ, ללמד ולגייס כספים, אך עד גיל מבוגר יחסית, נמנע מלהשתקע מחוץ לארץ ישראל. כשהיה בן 37, הוצעה לו  משרת ה”חכם” בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, קהילה שבית הכנסת שלה עומד במקומו עד עצם היום הזה, אולם הוא סירב להצעה ונשאר בשנים הבאות בירושלים בה כיהן כדיין.The Chid”a was born in Jerusalem, to a father who was 5th generation to the expulsion from Spain and settled in Hevron, and his mom, who was of Ashkenazi descent and a daughter to a kabbalist who made aliya with the aliya of Rabbi Yehudah Hachasid. He would journey to congregations abroad to teach and raise funds, but until late in his life, avoided settling abroad. When he was 37 years old, he was offered the position of the “Chacham” in the Sefardi-Portugese congregation of Amsterdam, a community whose synagogue stands to this very day, but he refused and stayed in Jerusalem where he acted as a rabbinic judge.
אני תוהה אם הראיה האופטימית משהו שלו, קשורה לקשר העמוק שלו ארץ ישראל. הפסוק המפורסם בפרשה זו, “צדק, צדק תרדוף” המגיע כמעט מייד לאחר תיאור השופטים והשוטרים, תמיד מושך את תשומת ליבנו ומירב הפירושים: מדוע פעמיים נכתבה המלה צדק? אוי, כמה אנחנו רוצים צדק!! צדק מוחלט, אבסולוטי וגם כזה שזוכר שצריך רחמים וחסד, אבל כמובן מחזיק בדין ואמת… I am wondering if his somewhat optimistic view is connected to his deep connection with the Land of Israel. The famous verse of this Torah portion, “justice, justice you shall pursue” which arrives close after the “judges and officials” always attracts our attention and many commentators: why was “justice” written twice? wow, we so want justice!! absolute, whole-hearted justice! and also one that remembers we need mercy and kindness, but of course, holds on to Truth and Judgement…
נדמה שאיכשהו מרוב התלהבות מהצדק הנפלא אליו מעודדת אותנו התורה, שאנחנו לא תמיד מגיעים להמשך אותו פסוק… הנה הוא: צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ה’ אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ (דברים טז:ב)׃  קריאת הפשט מצביעה על כך שיש כאן רעיון שצדק בריא קשור ישירות ליישוב הארץ וחיים משגשגים בה. רש”י מצטט את ספרי שאומר: כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן, כלומר, קיימת תלות הדדית בין מינוי “שופטים כשרים”, נקיים, ידענים, אכפתיים, טובים לבין פריחתו של העם היהודי וגם חיים על אדמתו.It seems that somehow due to our excitement of the great justice the Torah encourages us to have, that we don’t make it to the end of the verse, which says: “Justice, justice shall you pursue, that you may thrive and inherit the land that Hashem your God is giving you”… (Deuteronomy 16:2) A simple reading indicates that there is an idea here that healthy justice is directly connected to settling the Land and thriving in it. Rashi, quoting Sifrei says that there is an interdependency between appointing “kosher” (clean, knowledgeable, good) judges and the thriving of the Jewish people while living on their Land.
השבוע היה ראש חודש אלול, שיש אומרים שראשי התיבות שלו הם “אני לדודי ודודי לי”, מרמזים לסיפור האהבה בינינו לבין הקב”ה, סיפור אהבה ארוך ומורכב, לא תמיד בהכרח שמח, אבל עדיין, תמיד ביחד. לפי המסורת, זה היום בו עלה משה בפעם השניה אל הר סיני, לעוד 40 יום, להביא את הלוחות השניים.. הלוחות השניים שונים מאד מהלוחות הראשונים, ואין זה רק דבר שלילי. נהפוך הוא. וכדי לסמל זאת, נוספה ללוחות השניים האות ט’ במילים “למען ייטב לך”, כרמז שדוקא הזדמנות שניה יכולה להיות טובה ונכונה. בקובץ ה”בני יששכר”, אומר רבי צבי אלימלך שפירא (1783-1841) שזה הנרמז בפסוק “מצא אשה, מצא טוב” (משלי יח:כב), כשזוכה האדם לבוא לימי אלול, שמזלו “בתולה” היינו אשה, ואז – מצא טוב! כלומר, הרצון העליון המתגלה בימים האלו לקבל אותנו בתשובה שלימה ואומר לנו, ‘הנה הימים האלה מסוגלים למצוא הטוב’.This week was the new moon of Elul, that some say, holds the acronym for “Ani Le’dodi Ve’dodi Li” – I am to my beloved and my beloved is to me”, hinting at the love story between us and the Holy One; a long and complex love story, which isn’t always merry and joyful but still, always together. According to tradition, this is the day when Moses again when up to Mt. Sinai the second time, for another 40 days, to bring the second set of Tablets. The second Tablets are very different from the first, and it’s not just negative. On the contrary. And in order to symbolize it, the second Tablets received the Hebrew letter Tet in the words, “so it will be better for you” (tet is in the root of the word tov = good, better), hinting that a second chance can totally be good and right. In the Bnei Yisaschar, Rabbi Tzavi Elimelech Shapira (1783-1841) reminds us of one who “found a woman, found goodness” (Proverbs 18:22), explaining it that when one merits to arrive at the days of Elul, whose (astrological) sign is the Virgo, i.e. a woman – then s/he finds goodness! Namely, the Higher Will is revealed during these days to receive us wholeheartedly, telling us, behold, these days are meant to finding that which is good.

נקוה לחודש סליחות טוב ומשמעותי, ושבת שלום.

Here’s to a good and meaningful month of Slichot & Shabbat Shalom.

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s