פרשת ״כי תצא״ – שיאנית המצוות

פרשת “כי תצא” נחשבת ״שיאנית המצוות״: 74 בסך הכל: 27 מצוות עשה ו-47 מצוות לא תעשה. המדרש (דברים רבה ו, ה) מתאר כיצד כל מצווה קשורה לאחרת וכיצד כולן מקיפות אותנו כל הזמן:

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי א,ט):” כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ”… מַהוּ כִּי לִוְיַת חֵן? אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ (דברים כב,ח): כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ. אִם עָשִׂיתָ לְךָ דֶּלֶת הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ט):  וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ. אִם לָבַשְׁתָּ כֵּלִים חֲדָשִׁים, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יא): לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז. אִם הָלַכְתָּ לְגַלֵּחַ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט,כז): לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְאִם הָיָה לְךָ שָׂדֶה וְהָלַכְתָּ לַחֲרשׁ בְּתוֹכָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב,י):  לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. וְאִם זָרַעְתָּ אוֹתָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. וְאִם קָצַרְתָּ אוֹתָהּ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד,יט):  כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָֹּׂדֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִילּוּ לֹא הָיִיתָ עוֹסֵק בְּדָבָר אֶלָּא מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, הַמִּצְווֹת מְלַוּוֹת אוֹתְךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ… (דברים כב,ו). 

אבל שלא נטעה לחשוב שמדובר רק בחיינו במישור הפיזי. כבר מהפסוק הראשון, רש״י מביא בשם מדרש תנחומא, שהכוונה ב״כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ״ (דברים כא,י) למלחמה ביצר הרע, ושהמלחמה האמיתית היא זו הפנימית שכל אחד מאיתנו מנהל עם עצמו. וכך זה ממשיך לאורך הפרשה. ניתן להבין את המצוות כסדרת הנחיות לחיים בטוחים ובריאים יותר. ויחד עם זאת, כל אחת מהן מציעה רובד רוחני נוסף. הנה רק דוגמה אחת.

כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ (דברים כב, ח). 

הגג של העולם העתיק, ועדיין בחלקים מסוימים בעולם כיום, היה מקום שימושי ומלא חיים. אפשר היה לייבש פירות וזרעים, לתלות כביסה, לישון בקיץ, להתחמם בחורף, לשחק, לשבת, להתרחץ, לשיר, לשוחח עם חברים ועוד ועוד. צורת הגג יכולה לספר לנו הרבה על האנשים שחיים תחתיו, סגנון החיים שלהם, מזג האויר, סביבתם, רווחתם המשפחתית-שבטית-חברתית ואפילו כלכלית. המצווה לבנות מעקה הגיונית לגמרי. גג שהוא מרחב מחיה צריך להיות בטיחותי כדי שאף אחד לא יפגע.

הספרי דברים (רכט א-י)) מצביע על כך שיש כאן מצווה כפולה: וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ – מִצְוַת עֲשֵׂה. וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. 

ועוד: 

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ, אֵין לִי אֶלָּא בּוֹנֶה. לָקַח, יָרַשׁ, וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: בַּיִת, מִכָּל מָקוֹם. 

לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת. מִנַּיִן לְבוֹנֶה בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ… וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, אֵין לִי אֶלָּא גַּג. מִנַּיִן לְרַבּוֹת בּוֹרוֹת, שִׁיחִים, וּמְעָרוֹת, חֲרִיצִים וּנְעִיצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ.

כלומר, מתוך המצווה על בניית מעקה, האיסור מורחב לכל מכשול שנמצא באחריותי שיכול לגרום נזק כלשהו לאחר. למשל, התלמוד מורה tפילו שלא לגדל כלב רע בביתו או להניח סולם רעוע, הכל בגלל מצוות לא תעשה “לא תשים דמים בביתך” (בבא קמא טו:ב).

אף על פי שרוב הפוסקים חולקים עליו, אצל הרמב”ם הצבת מעקה הייתה מצווה כל כך חשובה שהוא לימד שצריך לברך עליה ולומר: “ברוך אתה… אשר קידשנו במצוותיו וצווה עלינו לעשות מעקה”.

ועדיין, אפשר לתהות: זה שצריך לשים מעקה ולא לשים מכשולים מסוכנים לפני אנשים, זה דבר כל כך ברור! האם אנחנו באמת צריכים שהתורה תגיד לנו את זה? אז קודם כל, כן, וכמו שראינו, שהתורה לא מתעניינת רק בחיי ה״רוח״ שלנו אלא בכל פרט בחיי היום-יום. 

וגם, אולי כי למצווה יש צד נוסף. החיד”א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי 1724-1806) מביא מהזוהר,  שבגימטריה המילה “גגך” שווה לשם ה’ בעל ארבע האותיות (26). מכאן, שמעבר לבתי האבן והבטון שלנו, צריך שיהיה לנו “מעקה” גם סביב האני הרוחני שלנו. הגג יכול לסמל הצלחה, עושר, חוכמה, גאווה. הגג הנפשי הוא גם הנקודה הגבוהה ביותר בהוויה שלנו ובחלק גדול מהקשר שלנו עם הקב״ה, והמעקה יכול להזכיר לנו את הצורך לשמור על עצמנו גם שם, ולדאוג לגבולות גם בנושאים רגשיים – רוחניים. המעקה – כמשל לידיעת הגבולות – לא רק מגן עלינו מנפילות, הוא גם מאפשר לנו לגשת עד לקצה, לדעת עד איפה אפשר ובטוח להיות. בלעדיו, אי אפשר לגשת לקצה, אבל איתו, אפשר לעמוד ממש בקצה, ולהסתכל מעבר…

פרשת “כי תצא” נקראת בדרך כלל בתחילת חודש אלול, חודש הסליחות, מחילה ותשובה, בתקווה שהמצוות שלה, בשתי הרמות – הפיזית והרוחנית – יכוונו אותנו לתחילת שנה חדשה וטובה. 

שבת שלום. 

Parashat Ki Teitzei – The Record Holder for the Most Mitzvot

Parashat Ki Teitzei is considered the “record holder” for the number of mitzvot it contains: 74 in all—27 positive commandments and 47 prohibitions. The Midrash (Deuteronomy Rabbah 6:5) describes how each mitzvah is connected to another, and how, together, they surround us throughout our lives:

“This is what Scripture says (Proverbs 1:9): ‘For they are a graceful wreath upon your head’… What is meant by ‘a graceful wreath’? Rabbi Pinchas bar Hama said: Wherever you go, the mitzvot accompany you.

If you build a new house, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 22:8): ‘When you build a new house, you shall make a railing for your roof.’

If you make yourself a door, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 6:9): ‘And you shall write them on the doorposts of your house.’

If you put on new garments, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 22:11): ‘You shall not wear sha’atnez.’

If you go to cut your hair, the mitzvot accompany you, as it says (Leviticus 19:27): ‘You shall not round off the side-growth of your head.’

If you have a field and go to plow it, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 22:10): ‘You shall not plow with an ox and a donkey together.’

If you sow it, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 22:9): ‘You shall not sow your vineyard with a mixture of seeds.’

If you harvest it, the mitzvot accompany you, as it says (Deuteronomy 24:19): ‘When you reap your harvest in your field and forget a sheaf in the field…’

The Holy One, blessed be He, said: Even if you are not occupied with any particular activity, but are merely walking along the road, the mitzvot accompany you. From where do we know this? As it says: ‘If you happen upon a bird’s nest before you…’ (Deuteronomy 22:6).”

But we should not make the mistake of thinking that this is only about our physical lives. From the very first verse, Rashi, quoting the Midrash Tanchuma, explains the words, “When you go out to war against your enemies” (Deuteronomy 21:10), as referring to the battle against the yetzer hara—the inclination toward evil. The real battle, in other words, is the inner struggle that each of us wages with ourselves. And this idea continues throughout the parashah.

The mitzvot can certainly be understood as a series of guidelines for living safer, healthier lives. At the same time, each one offers an additional spiritual dimension. Here is just one example.

“When you build a new house, you shall make a railing for your roof, so that you shall not bring bloodguilt upon your house if anyone should fall from it.”
(Deuteronomy 22:8)

The roof in the ancient world—and still in parts of the world today—was a useful and vibrant living space. People could dry fruit and seeds there, hang laundry, sleep there in the summer, warm themselves in a sunny winter day, play, sit, bathe, sing, talk with friends, and much more. The shape and design of a roof can tell us a great deal about the people living beneath it: their lifestyle, climate, surroundings, family, tribal and social life, and even their economic circumstances. The commandment to build a railing therefore makes perfect sense. A roof that serves as a living space needs to be safe, so that no one is injured.

The Sifrei Devarim (239:1–10) points out that there are actually two commandments here:

“You shall make a railing for your roof” — a positive commandment. “You shall not bring bloodguilt upon your house” — a prohibition.

And there is more:

“When you build a new house” — I know only of someone who builds it. What about someone who purchases it, inherits it, or receives it as a gift? From where do we know that these cases are included? Scripture therefore says: “a house”—in every case.

“You shall not bring bloodguilt upon your house” — I might think this applies only to a house. From where do we include someone who builds a barn, a cattle shed, a wood shed, or a storehouse? Scripture says: “You shall not bring bloods (in the plural) upon your house.”

“You shall make a railing for your roof” — I might think this applies only to a roof. From where do we include pits, cisterns, caves, trenches, and ditches? Scripture says: “You shall not bring bloods upon your house.”

In other words, the commandment concerning the construction of a railing is expanded to include any dangerous obstacle under my responsibility that could cause harm to another person. For example, the Talmud teaches that one should not keep a dangerous dog in one’s home or leave a defective ladder in one’s property—all based on the prohibition “You shall not bring bloodguilt upon your house” (Bava Kamma 15b).

Although most halakhic authorities disagree with him, Maimonides considered the placement of a railing such an important mitzvah that he taught that one should recite a blessing over it:

“Blessed are You… who has sanctified us with His commandments and commanded us to make a railing.”

And still, we might wonder: Is it really necessary for the Torah to tell us that we should put up a railing and not leave dangerous obstacles in places where people might be hurt? Isn’t that simply obvious?

First of all, yes. And – as we have seen, the Torah is not concerned only with our “spiritual” lives, but with every detail of our everyday existence. 

But perhaps there is another reason as well: perhaps this mitzvah does contain an additional dimension.

The Chida (Rabbi Chaim Yosef David Azulai, 1724–1806) citing the Zohar, notes that the numerical value (gematria) of the Hebrew word “גגך” (gagkha, “your roof”) is equal to the numerical value of Gd’s four-letter name – 26. From this we may understand that beyond the stone and concrete houses in which we live, we also need a “railing” around our spiritual selves.

The roof can symbolize success, wealth, wisdom, and pride. The “roof” of the psyche is also the highest point of our being, and a significant part of our relationship with Gd. The railing can remind us that we need to protect ourselves there as well, to establish boundaries even in emotional and spiritual matters.

The railing, as a metaphor for an awareness of boundaries, does not merely protect us from falling. It also allows us to approach the edge, to know how far we can go, and where it is possible and safe to be. Without it, we can’t come near the edge, but with it, we’re free and safe to stand there and look beyond…

Parashat Ki Teitzei is usually read at the beginning of the month of Elul, the month of selichot, forgiveness, and teshuva. May its mitzvot, on both the physical and spiritual levels, guide us as we begin a new, good year.

Shabbat Shalom.