It’s told about king Solomon that when he was a young boy, his teacher said to him,’I’ll give you an apple if you tell me where is G-d’, ‘and little king Solomon, who already was the wisest of all people, quickly responded, ‘and I’ll give you two apples if you tell me where G-d is not’…

It reminds me of a friend who mine who said, he must get to shul on time, because if G-d can be there so early, so should we. Me (who can’t get anywhere on time -) said: “G-d is walking with me to shul“… of course it was a cop-out but it does bag the question, where is G-d?

“Come to Pharaoh”, says G-d to Moses in the opening verse of this week’s Torah portion, named indeed, bo, come (Exodus 10:1). “Come to Pharaoh”? Shouldn’t the text say, ‘go to Pharaoh’, asked our sages. And we already know that if they ask, they have some teaching for us in mind, so we’re told that “go” is a distancing word. When some says, go, it generally means from here- elsewhere, while “come” is a word that drawn one nearer.
When G-d says, “come to Pharaoh”, he really says to Moses, ‘come to me here’, as if G-d Himself is already at Pharaoh’s. Maybe He even says: ‘if you come, if you leave your comfort zone and come to the place that looks like the scariest and most dangerous place; when you’ll come to this place where you are not invited and not welcomed, where nobody wants to hear you and nobody loves you, and there, you’ll stand up, facing that seemingly all powerful, frightening being, and dare look up and speak to him, then you’ll discover that even there, says G-d, I will be with you.
The Torah portion of Bo reminds Moses- and us too, that everywhere where we’ll go, there we can find His presence, even in the darkest, most awful, unattractive places, eve there, we won’t be alone. It’s so hard to see in the darkness, but just because we cannot see, it doesn’t mean He is not there.
This Torah portion then includes the last three plagues, locust, darkness and the death of the first born, similarly, all implying or symbolizing darkness. And yet, we do not believe in a duality. G-d is not outside the darkness. He can be in it and of it, just like with the goodness.
And then we get the first two commandments to us as a people: telling our children this very story of the Exodus from Egypt and the new moon, which is an amazing first mitzvah if you think about it, instructing us to keep joint times and set occasions to remember G-d and his presence everywhere.
Shabbat Shalom!

יש סיפור על שלמה המלך כשהיה ילד קטן והמלמד שלו אמר שלו, אתן לך תפוח אם תגיד לי איפה נמצא אלוהים, ואילו שלמה ענה למורה, ואני אתן לך שני תפוחים אם תגיד לי איפה אלוהים לא נמצא
“בא אל פרעה”, אומר אלוהים למשה בפסוק הפותח את פרשת השבוע, הכוללת, בין השאר, את שלוש המכות הנותרות שהוכו בהם המצרים, ארבה, חושך ובכורות, אחריהן יצאו בני ישראל מעבדות לחירות ויקבלו שתי מצוות מהותיות בחיי העם.
שאלה ראשונה: מה פירוש “בא אל פרעה”? האם לא היה צריך הכתוב לומר, ‘לך אל פרעה’? כידוע חז”ל לא שואלים בלי שיש להם תשובה כלשהי. כך, יש אומרים ש”לך” זו מלה מרחיקה – כשמישהו אומר ‘לך’ הכוונה מפה למקום אחר, בניגוד ל”בא” שזו מלה מקרבת. כשאלוהים אומר, ‘בא אל פרעה’ – הוא בעצם אומר למשה, בא אלי, לכאן, כאילו אלוהים בעצמו, אלוהים כבר נמצא אצל פרעה. אולי הוא אפילו אומר: אם תבוא, אם תצא מהמקום שלך ללכת למקום שנראה כמקום סכנה הכי נורא, כשתבוא למקום כזה בו לא הזמינו אותך, לא רוצים לשמוע אותך ולא אוהבים אותך, ואם שם תעמוד מול הדבר המפחיד והכביכול הכל יכול הזה, ותעיז לדבר איתו, גם אז אהיה איתך, גם שם. הפרשה הזו פותחת כשנאמר למשה (ולנו), בכל מקום אליו תבוא, שם תוכל למצוא את נוכחותו, אפילו במקומות שנראים הכי נוראיים, מפחידים, לא מזמינים, גם שם, לא תהיה לבד.