TOD: Pray all day?? Brachot 21:a

When should one pray? How long? How often? Repeat? Join a minyan, or go at it alone? Among many, Rabbi El’azar brings us some specific rules. Then comes Rabbi Yochanan and it seems that his “rule” in itself, is a prayer:

וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא — חוֹזֵר וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.

And Rabbi Elazar said a different opinion: One who is uncertain whether he recited Shema or whether he did not recite Shema, must recite Shema again. According to his opinion, there is a mitzva by Torah law to recite Shema. However, if one is uncertain whether he prayed (Amida or Shmone Esre) or whether he did not pray, he does not pray again, as the obligation to pray is by rabbinic law. And Rabbi Yoḥanan said: if only a person would pray throughout the entire day.

We tend to confuse “prayer” with “shul / synagogue services”. Rav Kook sets it back (below in the Hebrew): The soul always prays. She flies and clings to her Beloved constantly… prayer is like a rose, opening it beautiful petals to the dew and sun-rays… Prayer asks its role from the soul. When days and years hae passed without intentional prayer, it’s as if the heart is filled with stumbling stones, causing a feeling of internal heaviness; and when the good feeling returns, it’s as if the many dams clogging and blocking the living soul’s flow, are removed… little by little, the window of prayer reveals its light.

Prayer is for us and the whole world, an absolute must, and a great delight…prayer is the ideal of all worlds… every shrub and plant, spec of sand and clog of dirt, everything that has hidden life within it, the smallest and greatest of creation… everything sings, moves, wishes, desires, swirls towards its highest place; and the human being absorbs all this… carrying it along, on its way to the (One) Source of Blessing and Source of Life.

Prayer, if so, is the constant song of the soul, clinging to its Creator, like two beloveds who can’t be separated and can’t wait to just talk and share. This is what Rabbi Yochanan meant, and indeed, if only.

Shabbat Shalom.

תפילה המתמדת של הנשמה – הרב קוק:

הנשמה היא תמיד מתפללת. היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפילה המעשית הרי התפילה הנשמתית התדירה מתגלה בפועל. וזהו עידונה ועינוגה, הדרה ותפארתה של התפילה שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל או נוכח קרני השמש המופיעות עליה באורה. ולכן, “הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו”. התפילה מבקשת מהנשמה את תפקידה. כשעברו ימים ושנים בלא תפילה בכוונה, מתקבצות בלב אבני נגף רבות, שמרגישים על ידן כבדות רוח פנימית. וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפילה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפילה ומתפנים אותם המכשולים והסכרים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. אמנם לא בבת אחת נמנע החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא, והצוהר של התפילה הולך ומגלה את אורותיו.

התפילה היא לנו ולעולם כולו, הכרח גמור וגם התענוג היותר כשר שבתענוגים. גלי הנשמה שלנו הולכים ושוטפים. הננו חפצים מעצמנו ומהעולם שלמות, כזאת שאין המציאות המוגבלת יכולה ליתן לנו, ומתוך כך, הננו מוצאים את עצמנו שרויים בצרה גדולה, שדאבונה יכול להעביר אותנו על דעתנו ועל דעת קוננו. אבל קודם שיעבור זמן גדול, שיוכל שרטון זה להתגלם בקרבנו, הננו באים ומתפללים. שופכים אנו את שיחתנו ומתנשאים אנחנו לעולם של מציאות שלם בתכלית השלמות, ואז נעשה עולמנו הפנימי באמת שלם בתכלית השלמות, ודעתנו מתמלאת נחת. ואותו המשקל שהכרעתנו הפנימית פועלת על המציאות, שגם פנימיותנו היא אחת מחלקיה, מכריע גם את כל העולם כולו לכף זכות.

התפילה היא האידיאל של כל עולמים. כל הוויה כולה למקור חייה היא עורגת. כל צמח וכל שיח, כל גרגר חול וכל רגב אדמה, כל אשר בו חיים נגלים וכל אשר בו חיים כמוסים, כל קטני היצירה וכל גדולה, שחקי מעל ושרפי קודש, כל הפרטיות שבכל יש, וכל כללותו – הכל הומה, שואף, עורג ושוקק לחמדת שלמות מקומו העליון, החי, הקדוש, הטהור והכביר. ואדם סופג את כל השקיקות האלו, בכל עת ובכל שעה והוא מתרומם ומתעלה בתשוקת קודשו, ובא תור הגילוי לתשוקת רוממות אל אלה בתפילה, —– גלי אורה היוצאת בחופש עזה בהגיון שיח קודשה למרחבי אל. מרומם הוא האדם בתפילה את כל היצור– מאחד הוא עימו את כל היש, מעלה את הכל, מרומם את הכל למקור הברכה ומקור החיים.

 

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s