Hidden in our Torah portion, Pinchas, in the long list of the second census, is one of the women of the Torah that became a source for many exceptional midrashim. This comes right after the plague when 24000 died, as a result of the mayhem caused by the evil advise of Bilam, the magician:

מוסתרת בפרשת  השבוע שלנו, “פנחס”, ברשימה הארוכה של מפקד האוכלוסין השני, אחת מנשות התורה שהפכה למקור למדרשים רבים יוצאי דופן. זה בא מיד לאחר המגפה, כאשר 24000 מתו, כתוצאה מהמהומה שנגרמה על ידי עצתו המרושעת של בילעם, הקוסם:

וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר ה’ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃

When the plague was over, the LORD said to Moses and to Eleazar son of Aaron the priest,

שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ “

Take a census of the whole Israelite community from the age of twenty years up, by their ancestral houses, all Israelites able to bear arms.”

Looking for “stories” and “meaning”, we often don’t pay attention when the Torah gets into a long list of “beget”s or numbers. We’re not sure what to do with them: is it “real”? how to understand it? What to make of it? And davka there she is, in the middle of the count of the tribes, while mentioning names we’re not always familiar with, it says:

אנחנו בד”כ מחפשים “סיפורים” ו”משמעות “, ולכן לעיתים קרובות לא שמים לב כאשר התורה נכנסת לרשימה ארוכה של “מי הוליד את מי” או מספרים. אנחנו לא בטוחים מה לעשות איתם: האם זה “אמיתי”? איך להבין את זה? מה לעשות מזה? ודוקא שם היא נמצאת, באמצע הספירה של השבטים, בין שמות אחרים שאנחנו לא תמיד אנו מכירים, כתוב:

בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃

Descendants of Asher by their clans: Of Imnah, the clan of the Imnites; of Ishvi, the clan of the Ishvites; of Beriah, the clan of the Beriites.

לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃

Of the descendants of Beriah: Of Heber, the clan of the Heberites; of Malchiel, the clan of the Malchielites.—

וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃

The name of Asher’s daughter was Serah.—

אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃      

These are the clans of Asher’s descendants; persons enrolled: 53,400.

According to the text, the tribe of Asher grew since the first census in the beginning of the Book of Numbers (Numbers 1) from 41,500 to 53,300. Serah was not mentioned there but she is mentioned in two other places in the Bible. First, in the count of who went to Egypt, back at the end of Genesis (46:17):

על פי הטקסט, שבט אשר גדל מאז המפקד הראשון בתחילת ספר במדבר (פרק א) מ- 41,500 ל -53,300. סרח (שרח) לא הוזכרה שם אך היא מוזכרת בשני מקומות אחרים במקרא. ראשית, בספירת של מי שירד למצרים, בסוף ספר בראשית (46:17):

וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃

Asher’s sons: Imnah, Ishvah, Ishvi, and Beriah, and their sister Serah. Beriah’s sons: Heber and Malchiel.

And also, much later, when our history is reviewed in Chronicles I (7:30):

וגם הרבה יותר מאוחר, בדברי הימים, בתוך חזרה על ההסטוריה שלנו:

בְּנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֥רַח אֲחוֹתָֽם׃

The sons of Asher: Imnah, Ishvah, Ishvi, Beriah, and their sister Serah.

Who are you Search Bat Asher? מי את, סרח בת אשר? *

The Midrash fills in for us, and takes us back to the end of the Book of Genesis (45:26-27). There, Joseph’s brothers came back to the Land of Israel to tell Jacob that Joseph is still alive and is the ruler of Egypt. How would one deliver such news to their still mourning father? If they say it too abruptly, Jacob might have a heartattack (or in the language of the midrash, “his soul might fly away”). What did they do? They told Serah the daughter of Asher, you go and tell him.

המדרש ממלא עבורנו את החסר ולוקח אותנו לסוף ספר בראשית (מה:26). שם אחיו של יוסף חוזרים לארץ ישראל כדי לומר ליעקב שיוסף עדיין חי והוא שליט מצרים. איך מביאים חדשות כאלה לאביהם האבל עדיין על אובדנו של יוסף? אם הם יגידו זאת בפתאומיות, יעקב עלול לקבל התקף לב (או בלשון המדרש, “שמא תפרח נשמתו”). מה עשו? הם אמרו לסרח בת אשר, לכי את ותגידי לו…

She started singing in rhymes some questions while he was in prayer: is Joseph in Egypt alive and well? Does he have two sons, Ephrayim and Menashe pray-tell? Slowly this entered his soul. He then noticed the carriages they came with, which hints at another midrash (the word agala, carriage is close to the word egla, heifer, suggesting that Jacob and Joseph were last learning about egla arufa, a matter described in Deuteronomy 21), and slowly realized the news. This is why the text then says (Genesis 45:27):

היא התחילה לשיר בחרוזים ובשאלות בזמן שהיה בתפילה: ” יוסף במצרים? יולדו לו על ברכים מנשה ואפרים?” לאט לאט המילים נכנסו לנשמתו. לאחר מכן הבחין בעגלות איתן הגיעו, המרמזים על מדרש אחר (המילה עגלה קרובה למילה עגלה (בסגול), דבר המצביע על כך שיעקב ויוסף למדו לאחרונה על עגלה ערופה, דברים 21כ”א) וכן לאט לאט הבין את החדשות. לכן הכתוב אומר בבראשית מה:כז:

וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כׇּל־דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃

But when they recounted all that Joseph had said to them, and when he saw the wagons that Joseph had sent to transport him, the spirit of their father Jacob revived.

It’s also told about her that she confirmed that Moses is The leader as she, then as an elder, was given that knowledge by her father (Pirkei D’rabbi Eliezer 48). And, as she was the keeper of secrets from the beginning of their time in Egypt, she’s also the one who shows Moses when the Exodus is about the begin, where is Joseph’s coffin is hidden in the Nile (Tosefta, Sota, 4:7).

כמו כן נאמר עליה כי היא אישרה שמשה הוא “ה”מנהיג כיוון שהיא קיבלה אז את הידע הזה מאביה (פרקי דרבי אליעזר 48). וכפי שהייתה שומרת הסודות מתחילת תקופתם במצרים, היא גם זו שמראה למשה כאשר מגיע זמן יציאת מצרים, היכן מוסתר ארונו של יוסף בנילוס (תוספתא, סוטה, ד, ז: 7 ).

As if that’s not enough, in Samuel I (20:16) we read about a “wise woman”, and the sages say that this too, is Serah Bat Asher, who “just knows” things that are not known to just anyone. And – it’s told about her that she enters “Gan Eden” while still alive, being blessed with exceptional eternal life. And on the other hand, that when Rabbi Yochanan in teaching in Tiberias centuries later about the Splitting of the Sea during the Exodus, she comes and corrects him, because, after all, she was there and she knows. Last but not least, she’s counted among those very few who hold out chain of tradition, from Adam to the Messiah, transmitting who we are onward.

ואם זה לא מספיק, בשמואל א (20:16) אנו קוראים על “אישה חכמה”, וחז”ל אומרים שגם זו, היא סרח בת אשר, ש”פשוט יודעת” דברים שלא ידועים לאף אחד. ועוד – נאמר עליה שהיא נכנסה ל”גן עדן” בעודה בחיים, מבורכת בחיי נצח יוצאי דופן. ומצד שני, שכאשר רבי יוחנן מלמד בטבריה מאות שנים אחר כך על קריעת הים במהלך יציאת מצרים, היא באה ומתקנת אותו, כי הרי היא הייתה שם והיא יודעת. אחרון חביב, היא נחשבת בין אותם מעטים מאוד שמחזיקים את שרשרת המסורת, מאדם ועד המשיח, ומעבירים הלאה את מי שאנחנו לדורות הבאים.

In the end, we supposedly know a lot about her, and yet, are left with more mystery than when we started… is it because she’s a woman? Or in spite of? Is it because many women were consolidated into her character? Or (and…) is it perhaps because the midrash wanted us to be aware of the possibly for mystery among the people around us? Who are you Serah Bat Asher? And maybe less that who you are we learn how to do different things: how to share difficult news, and how to be a bearer of history and wisdom.

בסופו של דבר אנחנו כביכול יודעים הרבה עליה ועדיין, נשאר לנו יותר מסתורין מאשר כשהתחלנו … האם זה בגלל שהיא אישה? או למרות זאת? האם זה בגלל שנשים רבות אוחדו לדמותה? או (ו …) האם זה אולי בגלל שהמדרש רצה שנהיה מודעים למסתורין בקרב האנשים סביבנו? מי את סרח בת אשר? ואולי פחות מהשאלה “מי את”, יותר חשוב שנלמד ממך כיצד לעשות דברים שונים: כיצד לשתף אחר בבשורה קשה, ואיך להיות נושא של היסטוריה וחוכמה.

Shabbat Shalom *** שבת שלום