| Aside from their romantic get-together, Isaac and Rebecca are only with us for one, not-too-long Torah portion of Toldot. We already met them last week: him in his walking, silent meditation; her, gracefully managing to water the servant’s ten camels, chatting happily, making bold life-changing decisions. They have such different personalities and energies, and yet, it’s the first time in the Torah that the word “love” appears in conjunction with a man and a woman. Until now, there are long lists of begets; Adam and Chava survive tragedies; Noah and his wife care for a zoo of an ark; Abraham and Sarah travel together across the world, but the word love doesn’t appear for any couple, not until Isaac and Rebecca. | מלבד המפגש הרומנטי שלהם, יצחק ורבקה נמצאים איתנו רק לפרשה אחת, ולא ארוכה מדי, “תולדות”. כבר פגשנו אותם בשבוע שעבר: אותו בהליכה השקטה, המדיטטיבית, האילמת שלו; אותה, מצליחה בחן להשקות את עשרת הגמלים של עבד אברהם, מפטפטת בשמחה, מקבלת החלטות גורליות, נועזות. יש להם אישיות ואנרגיות כל כך שונות, ובכל זאת, זו הפעם הראשונה בתורה שהמילה “אהבה” מופיעה בהקשר של גבר ואישה. עד עכשיו, יש רשימות ארוכות של מי הוליד את מי. אדם וחוה שורדים טרגדיות, נח ואשתו מטפלים בגן חיות שלם בתיבה; אברהם ושרה מטיילים יחד ברחבי העולם, אבל המילה אהבה לא מופיעה עבור אף זוג, עד יצחק ורבקה. |
| Some might say that Isaac suffered from PTSD after the binding, and even the midrash tell us he was blinded then by his father’s knife, glimmering in his eyes, possibly causing something very deep to alter in him forever. Following, his father brings his bride… oh, he’s a “wimp”, a mama boy, a yes-man to everybody: his father who takes him, his wife who tricks him; a gullible old man; the weak link between Abraham and Jacob, just a space holder… But then, right in the middle of their story, we meet a very different Isaac, and that sheds a very different light on everything else. | יש שיגידו שיצחק סבל מפוסט טראומה לאחר העקידה, ואפילו המדרש מספר לנו שהוא סונוור מהסכין של אביו, שהתנוצץ בעיניו, ואולי גרם למשהו עמוק מאוד להשתנות בו לנצח. לאחר מכן, אביו מביא לו את כלתו… הו, הוא “חלשלוש”, ילד אמא, כזה שאומר כן לכולם: אביו שלוקח אותו לעקדה, אשתו שמרמה אותו; זקן פתי; החוליה החלשה בין אברהם ליעקב, רק מחזיק מקום… אבל אז, ממש באמצע הסיפור שלהם, אנחנו פוגשים יצחק שונה מאוד, וזה מאיר אותו באור אחר לגמרי. |
| “And Isaac sowed in the land and in that year, and he reached one hundred gates (Me’a She’arim), and G-d blessed him” (Genesis 26:12) Gd, by the way, only speaks with Isaac very little, maybe because the meditating Isaac walks with G-d all the time anytime, feeling Gd’s blessing; maybe because Iaac know what to do and G-d doesn’t need to chat with him; and maybe it’s because he has Rebecca who is on top of things for him. But then comes the next verse: “and this mentch grew, and he kept on growing more, until he was exceedingly great” (26:13). Rav Hirsch says “grew” here means he became prosperous. One way or another, the root for “grew, big” repeats 3 times within 9 words! Further, the Torah opts to call him an “ish”, a real mentch, a word sometimes reserved for angels. And it goes on to tell us he acquired great possessions, and that the Philistines were jealous of him. Chances are the Philistines wouldn’t envy a weak old helpless wimp. But they envied Isaac. | וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ה’ (בראשית כו,יב). הקב”ה, אגב, מדבר עם יצחק מעט מאוד, אולי מפני שיצחק המהרהר הולך עם ה’ כל הזמן בכל עת, מרגיש את ברכת ה’; אולי בגלל שיצחק יודע מה עליו לעשות ואלוהים לא צריך לשוחח איתו; ואולי זה בגלל שיש לו רבקה שמנהלת את העניינים בשבילו. אבל אז מגיע הפסוק הבא: “וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖למְאֹֽד” (כו,יג). הרב הירש אומר “גדל” כאן אומר שהוא משגשג. כך או אחרת, השורש של “גדל, גדול” חוזר 3 פעמים תוך 9 מילים! יתר על כן, התורה בוחרת לקרוא לו “איש”, מנטץ’ אמיתי, מילה השמורה לפעמים למלאכים.הטקסט ממשיך ומספר לנו שהוא רכש רכוש גדול, ושהפלשתים קינאו בו. רוב הסיכויים שהפלשתים לא יקנאו בזקן וחסר אונים. אבל הם קינאו ביצחק. |
| Let’s go back again: After the binding, Isaac went back to Hebron, where Sarah died and where her tent was left for him and Rebecca. Abraham, however, went to Be’er Sheva and remarried, had more kids and went on with his life. Some say, that Isaac, after the binding and his mother’s death, wanted nothing to do with his father, therefore, we don’t hear them talk again. In fact, though Abraham grew wealthier, since Isaac wanted nothing with him, Isaac didn’t really get of that wealth until Abraham died. That is also why Jacob cooks the lentil porridge, a poor people’s food, and why they are so dependent on Esau’s hunting for their food. This makes our previous point even more powerful. It means that Isaac was not at all rich, but he still felt blessed and the Philistines still envied him, maybe they envied him exactly because of that feeling. Later, earning his neighbors’ respect, they will call him, bruch hashem, the one blessed by G-d. | לאחר העקידה יצחק חזר לחברון, שם מתה שרה ושם נשאר אוהלה, לו ולרבקה. אברהם, לעומת זאת, נסע לבאר שבע והתחתן בשנית, ילד עוד צאצאים והמשיך בחייו. יש אומרים, שיצחק, לאחר העקידה ומות אמו, לא רצה שום קשר עם אביו, ולכן לא שומעים אותם מדברים שוב. למעשה, אף על פי שאברהם התעשר, מכיוון שיצחק לא רצה איתו דבר, יצחק לא הרוויח מהעושר הזה עד שאברהם מת. זו גם הסיבה שיעקב מבשל את נזיד העדשים, מאכל של אנשים עני, ומדוע הם כל כך תלויים בציד של עשיו למזון. זה מחזק את הנקודה הקודמת עוד יותר. זה אומר שיצחק בכלל לא היה עשיר, אבל הוא עדיין הרגיש מבורך והפלשתים עדיין קינאו בו, אולי הם קינאו בו בדיוק בגלל התחושה הזו. מאוחר יותר, יזכה לכבוד משכניו שיקראו לו, ברוך השם. |
| It’s not easy being Abraham’s son, and Isaac has to create that careful balance between doing his own thing and being his father’s successor. According to our tradition, Abraham smashed his father’s idols. If Isaac did the same, and smashed his father’s god, we wouldn’t be here today. But he could also not be his father. He had to be himself. This comes across in the story of him digging and re-digging his father’s wells – and some would say, learning his father’s Torah, because Torah is likened to water. And he calls the wells names – the names that his father called them. | לא קל להיות בנו של אברהם, ויצחק צריך ליצור את האיזון העדין הזה בין להיות מי שהוא לבין היותו היורש של אביו. על פי המסורת שלנו, אברהם ניפץ את אלילי אביו. אם יצחק היה עושה את אותו הדבר, ומנפץ את האל של אביו, לא היינו כאן היום. אבל הוא גם לא יכול להיות אביו. הוא צריך להיות הוא עצמו. הדבר בא לידי ביטוי בסיפור שהוא חופר מחדש את בארות אביו – ויש שיגידו, לומד את תורת אביו, כי תורה משולה למים. והוא קורא לבארות בשמות – השמות שאביו קרא להם. |
| The shepherds in the region fight with him over the water and the wells, as Hirsch says: (it’s as if they say): “yes, you dug the well; the hole is yours but the water is ours”. This goes on until Isaac digs his own well. Then, there is no fighting. Isaac goes to Be’er Sheva (yes, where Abraham lived), and that is the one and only time that G-d officially appears to him, and gives him His blessing. | הרועים באזור נלחמים איתו על המים והבארות, כמו שאומר הרב הירש: (זה כאילו שהם אומרים): “כן, חפרת את הבאר; הבור הוא שלך אבל המים הם שלנו”. זה נמשך עד שיצחק חופר את הבאר שלו. ואז, אין לחימה. יצחק נוסע לבאר שבע (לאיזור בו מתגורר אברהם), וזו הפעם האחת והיחידה שבה ה’ מתגלה אליו באופן רשמי, ונותן לו את ברכתו. |
| The Kabalistic identify Isaac with gvura, strength, but not the showy kind of machoism. He’s the quiet, solid, patient, reliable kind of Jewish bravery, “digging” his heels and doing his thing; no flare, no looking for rewards. When his one and only wife cant have children, he waits. When she wants to give up, he waits. Even his name is in the future tense. Twenty years of waiting don’t phase him. Then, and still, he “will laugh” (Yitzchak). | בקבלה, יצחק מזוהה עם גבורה, כוח, אבל לא סוג של מצ’ואיזם ראוותני. אלא הסוג השקט, הסולידי, הסבלני, האמין של האומץ היהודי, הוא “חופר” את עקביו באדמה ומתעקש לעשות את שלו; בלי התלקחות, בלי לחפש תגמולים. כשאשתו האחת והיחידה לא יכולה להביא ילדים לעולם, הוא מחכה. כשהיא רוצה לוותר, הוא מחכה. אפילו שמו הוא בזמן עתיד. עשרים שנה של המתנה לא מערערות אותו. אז ועדיין, הוא – “יצחק”. |
תמונות (כולל של באר מים מאי-אז) מתל באר-שבע – Pictures from Tel Be’er Sheva, inc a well from way-when…
Torah & more... תורה ועוד 
העלית הרבה נקודות מעניינות.
הוא גם היחיד בין האבות שכאשר אישתו עקרה מתפלל במקום להתנער מאחריות
תודה, ונכון, לכן כתבתי ש-20 שנה (וגם יתכן שהיא כבר מתיאשת – ) הוא עדיין מחכה. אני לא יודעת אם האחרים “מתנערים מאחריות”, ענין העקרות הוא נושא מורכב. למה האמהות עקרות, האם כולן עקרות מאותה סיבה, מה “ה”סיבה ואולי יש כמה? אם אוכל, אכתוב על כך בהמשך. תודה שאת קוראת ושבת שלום!