| In the middle of Hanukkah, when we seem to have gotten used to the holiday routine, Rosh Chodesh Tevet arrives, and then, in certain Jewish communities of the Mediterranean basin, a holiday that has gained momentum in recent years, Chag Habanot (Girls’ Day), Eid al-Banat in Arabic and pat-de-fillet in French, is celebrated. The holiday, as its name suggests, celebrates the strength and wisdom of women, in the context of the Hanukkah story and in general. The Gemara, in tractate Shabbat of the Babylonian Talmud (23:a), in a discussion about the lighting of the candles, says: “a woman certainly may light (Hanukkah candles), as Rabbi Yehoshua ben Levi said: Women are obligated in lighting the Hanukkah light, as they also were included in that miracle”. | באמצע חנוכה, כשכבר כאילו התרגלנו לשגרת החג, מגיע ראש חודש טבת, ואז נחגג בקהילות יהודיות מסוימות של אגן הים התיכון, חג שתופס תאוצה בשנים האחרונות, חג הבנות, עיד אל-בנאת בערבית וגם פט-דה-פילה בצרפתית. החג, כפי שמציע שמו, חוגג את גוברתן וחוכמתן של הנשים, בהקשר לסיפור חנוכה ובכלל. הגמרא, במסכת שבת שבתלמוד הבבלי (כג:א), בתוך דיון על הדלקת הנרות, אומרת: “אִשָּׁה וַדַּאי מַדְלִיקָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּנֵר חֲנוּכָּה שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס”. |
| That is, even though the lighting of the candles happens at a certain time and even though we have a rule (which requires more in-depth study, but we will mention it here briefly), that women are exempt from time-bound-positive commandments, that is, they are not required to perform (most) of the mitzvot that have to be done at a specific time (for example, they are not required to perform the mitzvah of tefillin which is considered to be related to a specific time, as opposed to the mitzvah of tzedakka, which is a positive mitzvah that’s not connected to a specific time), they are indeed required by the mitzvah of lighting a Hanukkah candle. | כלומר, למרות שהדלקת הנרות קורת בזמן מסוים ולמרות שיש לנו כלל (שצריך לימוד יותר לעומק, אבל נזכיר אותו כאן), שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, כלומר, לא חייבות ב(רוב) המצוות ששייכות לזמן ספיצי (למשל, לא חייבות במצוות תפילין שנחשבת קשורה בזמן ספציפי, לעומת מצוות צדקה, על דרך הדוגמא, שהיא מצוות עשה שלא שיכת בזמן), הרי הן כן חייבות במצות הדלקת נר של חנוכה. |
| The Tosfot (medievalist commentators) comments and says that it is clear that the miracle was by the women: at Purim, by Esther, at Hanukkah by Judith, and at Passover, as it is said (in tractate Megillah) that “in the merit of righteous women of that generation, the Israelites were redeemed”. The word that bothers him in the earlier gemara is “also” (also they were included in the same miracle). What does the word “also” mean? After all, it is as if they are secondary and this cannot be. Therefore, in this opinion, the meaning is that the “also” is that “also they were in danger of being destroyed and killed, and also on Passover, even though they women, they were enslaved to the pharaoh in Egypt and also in Hanukkah, the decree was very much on them. That is, the “also” is not in the surprise that they were in a miracle, but that the danger was equally spread, and that our enemies did not spare them at all. | התוספות מעיר ואומר שברור שעיקר הנס היה על ידי הנשים: בפורים, ע”י אסתר, בחנוכה על ידי יהודית, ובפסח, כפי שנאמר (במסכת מגילה) שבזכות נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו בני ישראל. המילה שמטרידה אותו בגמרא הקודמת היא “אף” (אף הן נגאלו באותו הנס). מה פירוש המילה “אף”? הרי זה כאילו הן טפלות (משניות) וזה לא יכול להיות. לכן לדעתו, הכוונה היא, שה”אף” הוא ש”אף הן היו בסכנת השמד וההרג, וכן בפסח, למרות שהן נשים, הן היו משועבדות לפרעה במצרים וכן בחנוכה הגזירה היתה מאד עליהן. כלומר, ה”אף” הוא לא בהפתעה שהן היו בנס אלא שהסכנה היתה עליהן באותה מידה, ושאויבנו לא חסו עליהן בכלל. |
| We know Esther’s heroism and when Passover comes, we can deal then with the women during the period of slavery and the Exodus. And what about Hanukkah? | את גבורתה של אסתר אנחנו מכירים ולקראת פסח נוכל לעסוק בנשים בתקופת השעבוד ויציאת מצרים. ומה על חנוכה? |
| According to one tradition, the origin of the holiday is Judith’s bravery and wisdom. Her story is told in the Book Judith, one of the apocrypha, books of the Bible. The story tells of Holofernes, the minister of the Assyrian army of Nebuchadnezzar, who went on to conquer the Land of Israel. He laid siege to the city of Betulia (or Bethel), where Judith, a rich and beautiful widow, lived. The residents of the city looked for a way to overcome Holofernes and prevent him from reaching Jerusalem, but they did not succeed. Judith found a solution. She conquered the minister of the army with her beauty, doused him with milk (or wine), beheaded him and saved all of Judah. According to this approach, Judith saved Israel in an event that preceded the Hasmonean rebellion, but was also related to the Greek occupation, and it took place on the night of Rosh Chodesh Tevet. | לפי מסורת אחת, מקור החג בגבורתה וחוכמתה של יהודית. סיפורה מסופר בספר יהודית, מהספרים החיצוניים לתנ”כ. הסיפור מספר על הולופרנס, שר הצבא האשורי של נבוכדנצאר, שיצא למסע לארץ ישראל על מנת לכבוש אותה. הוא הטיל מצור על העיר בתוליה (או בית-אל), שבה גרה יהודית, אלמנה עשירה ויפה. תושבי העיר חיפשו דרך לגבור על הולפורנס ולמנוע ממנו להגיע לירושלים, אך לא הצליחו. יהודית מצאה פתרון. היא כבשה את שר הצבא ביופייה, השקתה אותו בחלב (או ביין), ערפה את ראשו והצילה את יהודה כולה. על פי גישה זו יהודית הושיעה את ישראל באירוע שאמנם קדם למרד החשמונאי, אך היה קשור גם הוא לכיבוש היווני, והוא התחולל בליל ראש חודש טבת. |
| Another tradition that connects women’s heroism with Hanukkah tells about the act of ‘Hannah daughter of Mattiyahu the high priest’ or according to another version ‘the daughter of Yohanan the high priest’. This story tells that the Greek kingdom decreed that every Hebrew woman would be first given to the ruler on her wedding night. When it was time for the Hasmonean daughter to marry, she refused to accept the evil decree, tore her clothes and demanded that her brothers not stand idly by. At first the brothers wanted to get up and kill her because how dare she go out (naked) in front of all the people, isn’t this a great disgrace? She said that what was about to happen to her was a much greater disgrace, and thus managed to convince them to take a bold action that would save her and all Jewish women from the hegemon’s hands. On her wedding night, the sister came to the king accompanied by her brother. They sneaked into the king’s room and killed him. Thus began the Maccabean war. | מסורת אחרת הקושרת גבורת נשים עם חג החנוכה מספרת על מעשה ‘חנה בת מתתיהו הכהן הגדול’ או לפי גרסה אחרת ‘בתו של יוחנן כהן גדול’. הסיפור הזה מספר שמלכות יוון קבעה שכל אישה עברייה תיבעל על ידי ההגמון בליל חתונתה. כשהגיע זמנה של הבת החשמונאית להינשא, היא סירבה לקבל את רוע הגזירה. קרעה את בגדיה ודרשה מאחיה שלא יעמדו מנגד. בתחילה רצו האחים לקום עליה להרוג אותה כי איך העיזה לצאת (ערומה) לפני כל העם, האין זו בושה גדולה מאין כמוה? היא אמרה שמה שעומד לקרות לה הוא בושה גדולה בהרבה, וכך הצליחה לשכנע אותם לצאת לפעולה נועזת שתציל אותה ואת כלל הנשים היהודיות מידי ההגמון. בליל חתונתה הגיעה האחות אל המלך בליווי אחיה. הם התגנבו לחדרו של המלך והרגו אותו. כך החלה מלחמת המכבים ביוונים. |
| Another opinion is that on this day we commemorate what is told in the book of Ezra, about the day when the people of Zion pledged to marry only women from the daughters of Israel. According to yet another hypothesis, the origin of the holiday is told in the Book of Esther, accordingly, this was the day when Esther was brought before King Ahasuerus and reigned under Vashti. Regarding these two events, it is mentioned that they happened in the tenth month (the month of Tevet), but we have no orderly tradition, written or oral, that the events are related to any holiday. | דעה אחרת היא שמציינים ביום זה את המסופר בספר עזרא, על היום שבו התחייבו שבי ציון לשאת נשים רק מבנות ישראל. לפי השערה נוספת, מקור החג במסופר במגילת אסתר, לפיה זה היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי. לגבי שני האירועים האלו מוזכר שקרו בחודש העשירי (חודש טבת), אבל אין לנו מסורת מסודרת, בכתב או בעל-פה שהאירועים קשורים לחג כלשהו. |
| On the other hand, we have evidence regarding a special “Girls Rosh Chodesh” ceremony that took place in Tunisia in 1755, and it is possible that it was started there by a rabbi who arrived there from Poland (Eliyahu Shapira)… It is said that the rabbi gave an passionate sermon about the right of righteous women who stood up for Israel. In his words he brought up the memory of Deborah and Yael, the dignity of Esther, the holiness of Serah Bat Asher, Jacob’s granddaughter, Boruria, the wife of Rabbi Meir, and the heroic deed of Judith and created a ceremony to celebrate the day, which continued (including adding a joint Bat Mitzvah celebration for Aliance school girls in Tunis in 1925) to this very day, and includes gifts and delicacies especially for women. | לעומת זאת, יש לנו עדויות לגבי טקס “ראש חודש הבנות” מיוחד שהתקיים בתוניס בשנת 1755, ויתכן ששם התחיל ע”י רב מפולניה (אליהו שפירא) שהגיעה למקום… מסופר שהרב נשא דרשה נלהבת על זכותן של הנשים הצדקניות שעמדו לישראל. בדבריו העלה את זכרן של דבורה ויעל, את כבודה של אסתר, את קדושתה של סרח בת אשר, נכדתו של יעקב אבינו, את ברוריה אשת רבי מאיר ואת מעשה הגבורה של יהודית ויצר טקס לחגוג את היום, שהמשיך (כולל הוספת חגיגת בת מצוה שיתופית לבנות בית הספר של “כל ישראל חברים” בתוניס בשנת 1925) עד עצם היום הזה, וכולל מתנות ומטעמים במיוחד לנשים. |
| Today, Mother and Family Day in Israel is celebrated on the 30th of Sh’vat, the yahrzeit of Henrietta Sold, and in the world, on the 2nd Sunday in May. But once upon a time, Mother’s Day in Israel was celebrated on Hanukkah. At the time, it was said that Abba Chushi, then Haifa’s mayor and the initiator of the idea, set the day because it was his mother’s birthday… One way or another, each of us has a dear and heroic woman in our lives. Hanukkah can may be a great opportunity to celebrate them. | כיום יום האם והמשפחה בארץ נחגג בל’ בשבט, תאריך מותה של הנרייטה סולד, ובעולם, ביום הראשון השני בחדש מאי. אך פעם, היה יום האם בארץ נחגג בחנוכה. בזמנו נאמר שאבא חושי, ראש העיר של חיפה ויוזם הרעיון, קבע את היום כי היה זה יום ההולדת של אמו… כך או אחרת, לכל אחד מאיתנו יש אישה יקרה וגיבורה בחיינו. חג החנוכה יכולה להיות הזדמנות נפלאה לחגוג אותן. |
חנוכה שמח ושבת שלום — Hanukkah Same’ach & Shabbat Shalom
Torah & more... תורה ועוד 