The Torah portion of Vayigash, and Benjamin’s Silence

פרשת ויגש – בנימין השותק

The Torah portion of Vayigash is one of the (54…) most moving sections in the Torah. It is the only portion that begins in the middle of a conversation: the previous section ended with Yosef’s demand to leave Benjamin, his younger brother, with whom Yosef’s “stolen” cup (which was intentionally placed in his bag) was found. Despite Yehuda’s suggestion that everyone stay in Egypt, Yosef is ready to let everyone return, and leave only Benjamin with him. We’ve been holding our breath since last week to see what will happen and lo and behold, even though Yosef does his best to recreate what happened to him 22 years earlier, and allows the brothers to get rid of “him” again (in the form of Benjamin), this time the brothers refuse. Yehuda rises and stands before what seems to him (perhaps) to be the all-powerful ruler of Egypt, and says that he will not give up their little brother, as they once did, even offering himself as a slave to Joseph.פרשת “ויגש” היא אחת ה(54…) פרשות הכי מרגשות בתורה. היא הפרשה היחידה שתחילתה באמצע שיחה: הפרשה הקודמת הסתיימה בדרישת יוסף להשאיר אצלו את בנימין, אחיו הצעיר, שאצלו נמצא הגביע ה”גנוב” של יוסף (שהושם בשקו בכוונה). למרות הצעתו של יהודה שכולם ישארו במצרים, יוסף מוכן לתת לכולם לחזור ולהשאיר אצלו רק את בנימין. עצרנו את הנשימה משבוע שעבר לראות מה יקרה והנה, למרות שיוסף עושה כמיטב יכולתו לשחזר את מה שקרה לו לפני 22 שנה, ומאפשר לאחים להפטר “ממנו” שוב (בדמותו של בנימין), הפעם האחים לא מסכימים. יהודה קם ועומד לפני מי שנדמה לו (אולי-) כשליט המצרי הכל יכול, ואומר שלא יוותר על אחיהם הקטן, כפי שפעם עשו, ואפילו מציע את עצמו כעבד ליוסף.   
This is the moment when Yosef can no longer hold back, bursting into tears and confessing that “I am Yosef, is my father still alive?” Yosef explains that although in some respects, they are to blame for the situation, they were actually tools in the hands of Gd and that because of his “sale”, everything turned out for the best, and now he is able to provide for his entire family during the famine in and around Egypt. For the first time in the Torah, there is reconciliation between brothers, and so they return to the Land of Israel to bring Jacob to Egypt as well, where they will live “for now.” At the same time, Joseph manages the Egyptian economy: the hungry Egyptians give Joseph their money, their property, their lands, and finally themselves as slaves, in exchange for food.זה הרגע שבו יוסף לא מצליח להתאפק עוד, פורץ בבכי ומתוודא ש”אני יוסף, העוד אבי חי?” יוסף מסביר שלמרות מבחינות מסוימות, הם אשמים במצב, הרי שבעצם הם היו כלי בידי הקב”ה ושבגלל “מכירתו”, הכל קרה לטובה, וכעת הוא מסוגל לכלכל את כל משפחתו במהלך הרעב במצרים וסביבותיה. לראשונה בתורה, יש פיוס בין אחים, וכך הם חוזרים לארץ ישראל להביא גם את יעקב למצרים, שם יחיו “בנתיים”. יוסף במקביל מנהל את הכלכלה המצרית: המצרים הרעבים נותנים ליוסף את כספם, רכושם, אדמותיהם ולבסוף גם את עצמם כעבדים, בתמורה לאוכל.  
Against the background of the colorful and dominant characters of Joseph on the one hand, and Judah on the other, another very central figure appears to us, Benjamin, “the child”, “the lad”, who, according to the Torah, is already the father of ten children himself: “And the sons of Benjamin, Bela and Becher and Ashbel , Gera and Naaman, brother and head; Mupim and Hupim, and Erd” (Genesis 46:21), and each of his children, according to the Midrash, was named for his grief due to the loss of his brother, Yosef.על רקע דמותם הססגונית והדומיננטית של יוסף מצד אחד, ויהודה מצד שני, מופיעה לנו דמות נוספת מרכזית מאד, בנימין, “הילד”, “הנער”, שהוא, לפי הכתוב בתורה, כבר בעצמו אב לעשרה ילדים: “וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ” (בראשית מו, כא), וכל אחד מילדיו, כך לפי המדרש, נקרא על צערו עקב אובדן אחיו, יוסף.  
According to the calculation, Yosef is now 39 years old, and Benjamin, 35-36-37 years old, has his own family, responsibility and presence, and still, Benjamin – is silent. Among the stones of the breastplate, Benjamin is represented by the stone of the “Yishpeh”, and the Sages said (in the Midrash Rabbah, Genesis 9:5) that “Yishpeh” means that “yesh-peh (literally, there is a mouth)… and he doesn’t speak”, that is, he can certainly speak but chooses silence. What is the meaning of his silence?לפי החישוב, יוסף עכשיו בן 39 שנה, ובנימין, בן 35-36-37, בעל משפחה משלו, אחריות ונוכחות, ועדיין, בנימין – שותק. בין אבני החושן, בנימין מיוצג על ידי אבן ה”יָשְׁפֶה”, וחז”ל אמרו (במדרש רבה, בראשית עא:ה) שיָשְׁפֶה פירושו ש”יש-פה…. ואינו מגיד”, כלומר, הוא יכול בהחלט לדבר אך בוחר לשתוק. מה פשר שתיקתו?  
When Yehuda speaks to Joseph, he explains to him that “his soul is tied to his soul” (Genesis 44:30), the assumption is that it is Jacob’s soul that is tied to Benjamin, and that without Benjamin, the father will die. We tend to think that just as Jacob “preferred” Yosef because of his love for Rachel, so he also “prefers” Benjamin, but we must remember that this is the Torah and not a romantic novella with hot gossip… so what’s going on?כשיהודה מדבר אל יוסף, הוא מסביר לו ש”נפשו קשורה בנפשו” (בראשית מד:ל), ההנחה היא שמדובר על נפשו של יעקב הקשורה בבנימין, ושבלי בנימין, האב ימות. אנחנו נוטים לחשוב שכמו שיעקב “העדיף” את יוסף בגלל אהבתו לרחל, כך הוא גם “מעדיף” את בנימין, אבל עלינו לזכור שזו התורה ולא נובלה רומנטית עם רכילות חמה… אז מה כן?
Until now, each of the forefathers had only one son who continued his path in faith in Gd and walking this way of life. Is this what will happen this time as well? Is the “leader” Joseph? Maybe Reuben? Maybe Judah? Maybe Shimon and Levi? Or Naphtali? It turns out to us that this is the first time that all the sons of Jacob will continue the journey together and become “The Children of Israel”. How will they organize? Each one has a special gift he adds to the whole. Benjamin is the only one of Jacob’s sons who was born in the Land of Israel, and is repeatedly described as “young”. Benjamin determines the future. He is likened to the Jew of tomorrow. When it is said that “his soul is tied to his soul”, and we are hinted that Benjamin is the one who determines whether Jacob – Israel will live, then it is about whether and how continuity will be.עד כה, לכל אחד מהאבות היה רק בן אחד שהמשיך את דרכו באמונה בקב”ה והליכה בדרך החיים הזו. האם זה מה שיקרה גם הפעם? האם “ה”מנהיג הוא יוסף? אולי ראובן? אולי יהודה? אולי שמעון ולוי? או נפתלי?? מסתבר לנו שזו הפעם הראשונה שכל בני יעקב ימשיכו את הדרך ביחד ויהפכו ל”בני ישראל”. איך יתארגנו? לכל אחד מתנה מיוחדת בפני עצמה שהוא מוסיף לכלל. בנימין הוא היחיד מבין בניו של יעקב שנולד בארץ והוא המתואר שוב ושוב כ”צעיר”. בנימין קובע את העתיד. הוא נמשל ליהודי של המחר. כשנאמר ש”נפשו קשורה בנפשו”, ונרמז לנו בכך שבנימין הוא זה שקובע אם יעקב – ישראל יחיה, הרי שמדובר באם ואיך תהיה המשכיות.
The most obvious example is during the days of King Solomon’s son, Rehoboam, King of Judah, Benjamin was part of the Kingdom of Judah and not the Kingdom of Israel (even though the sons of Joseph, Ephraim and Manasseh were the most powerful tribes in the northern kingdom). It is possible that this is how we can explain that Judah and the Jews remained in the historical consciousness, at least the visible one.הדוגמא הבולטת לכך היא בימי בנו של שלמה המלך, רחבעם מלך יהודה, בנימין היה חלק ממלכת יהודה ולא ממלכת ישראל (למרות שבני יוסף, אפרים ומנשה היו השבטים החזקים בממלכה הצפונית יותר). יתכן שכך נוכל להסביר את זה שיהודה והיהודים, נשארו בתודעה ההסטורית, לפחות זו הגלויה.  
That is, the debate of Yehuda and Yosef here “about Benjamin”, is to a large extent a discussion about how the face of the nation will be, or in our language, what is happening with the youth? And the future, where is it going? Israeli history will determine its direction according to the direction chosen by Benjamin, and Benjamin is silent. Why doesn’t he tell us his opinion, what he thinks, who’s right and with whom he agrees most? Maybe he could have said, enough fighting, I’ll stay with Yosef, that’s fine, or maybe the other way around…. But then, Benjamin would almost certainly become the reason for another split. Rather, it is his silence that brings the brothers together even more than words, and reflects to them, and maybe to us, that sometimes, silence is preferable, and that we are all needed for the continuity of our family.כלומר, הויכוח של יהודה ויוסף כאן “על בנימין”, הוא במידה רבה דיון על איך יהיו פני האומה, או בלשוננו, מה קורה עם הנוער? והעתיד, לאן? ההסטוריה הישראלית תקבע את הכוון שלה לפי הכוון שיִבָּחֵר על ידי בנימין, ובנימין – שותק. למה הוא לא אומר לנו מה דעתו, מה הוא חושב, מי צודק ועם מי הוא מסכים יותר? אולי יכל להגיד, די לריב, אני כבר אשאר עם יוסף, זה בסדר, או אולי להיפך…. אבל אז, קרוב לודאי שבנימין היה נהיה סיבה לפיצול נוסף. דוקא השתיקה שלו – מחברת את האחים עוד יותר ממילים, ומשקפת להם, ואולי גם לנו, שלפעמים, שתיקה עדיפה, ושכולנו הכרחיים להמשכיות המשפחה.  

שבת שלום – Shabbat Shalom

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s