פרשת יתרו: “כמו ציפור נולדה לחופש“…
| When the Holy One meets Moses at the burning bush and guides him towards his mission, He explains it in one verse: “I have come down to rescue them (the Children of Israel) from the Egyptians and to bring them out of that land to a good and spacious land, a land flowing with milk and honey”… (Exodus 3:8). No Torah, no Tabernacle, no unification and general community building of al the tribes, but one goal: “I will bring you into the land which I swore to give to Abraham, Isaac, and Jacob, and I will give it to you for a possession… (Exodus 6:8) | כשהקבה פוגש את משה בסנה הבוער ומנחה אותו לעבר משימתו, הוא מסביר אותה בפסוק אחד קצר: וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ (כלומר, את העם) מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ… (שמות ג,ח). לא תורה ולא משכן ולא איחוד העם וגיבוש כלל קהילתי של כל השבטים, אלא מטרה אחת: “וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה”… (שמות ו,ח). |
| That is, even though the Israelites are in the desert, “in diapora” for a significant period of time, their heading to the land, and we’re up for a new challenge: can we find in each Torah portion clues to different places in the land?? Our weekly Torah portion, Yitro, opens with a detailed description of the arrival of Jethro and his family at the camp: Jethro priest of Midian, Moses’ father-in-law, heard all that God had done for Moses and for Israel, God’s people, how Hashem had brought Israel out from Egypt. So Jethro, Moses’ father-in-law, took Zipporah, Moses’ wife, after “her sending”; and her two sons—of whom one was named Gershom, that is to say, “I have been a stranger in a foreign land”; and the other was named Eliezer, meaning, “The God of my father’s [house] was my help, delivering me from the sword of Pharaoh.” | כלומר, למרות שבני ישראל נמצאים במדבר, “בחוצלארץ” תקופה לא מבוטלת, פניהם אל הארץ, ולפנינו אתגר חדש: האם נוכל למצוא בכל פרשה רמזים למקומות שונים בארץ?? פרשת השבוע שלנו, פרשת יתרו, נפתחת בתיאור מפורט לגבי הגעתו של יתרו והמשפחה אל המחנה: וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה’ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה (שמות יח:א-ד). |
| It seems that Jethro is the prominent figure here, when the entire Torah portion which describes the Giving of the Torah at Mount Sinai, is named after none other than Moses’ father-in-law, the Midianite priest. Moshe tells him about the miracles that happened to them leaving Egypt and Jethro praises God. The next day, Jethro sees how Moshe alone judges the entire nation and suggests that he make a systemic change by appointing ministers of thousands, hundreds, fifties and tens to take on the less difficult cases, so that Moshe would not collapse under the load and be able to function for a long time. Moshe, in his greatness, listens and implements the idea, and Jethro, probably returns to his homeland. I say “probably” because it’s just as likely that Jethro goes back after the Giving of the Law, Gd revealing Himself on the mountain and the Children of Israel receiving the Torah, embodied in the Ten Commandments. And what about Tsipora and the boys? And what exactly is “her sending”? | נדמה כי יתרו הוא הדמות הבולטת כאן, כשכל הפרשה שמתארת את מעמד הר סיני וקבלת התורה, נקראת על שמו של לא אחר מאשר חותן משה, כהן מדין. משה מספר לו על הניסים שקרו אותם בדרך בצאתם ממצרים ויתרו מהלל את הקב”ה. למחרת, יתרו רואה כיצד משה שופט לבדו את כל העם ומציע לו לעשות שינוי מערכתי על ידי מינוי שרי אלפים, מאות, חמישים ועשרות שיקחו על עצמם את המקרים הפחות קשים, כדי שמשה לא יתמוטט תחת העומס ויוכל לתפקד לאורך זמן. משה בגדולתו, מקשיב ומיישם את הרעיון, ויתרו, כנראה חוזר לארצו. “כנראה”, כי יתכן שיתרו חוזר רק לאחר מעמד הר סיני כשאלוהים נגלה על ההר ובני ישראל מקבלים את התורה שנמסרת דרך עשרת הדברות. ומה על ציפורה והבנים? ומה זה בדיוק “שילוחיה”? |
| According to the Sforno (Italy, ~1470-1550), she sent him a message to know where his and the Israelites’ next stop is, and where to meet him. Since he said he was going to the mountain of Gd, they came to meet him there. The Hizkuni (France, 1250-1310), on the other hand, claims that this is proof that after the event of the circumcision (in chapter 4), and the meeting between Moses and Aaron, when it became clear how dire the situation in Egypt was, Moses was the one who sent her and the sons to her father’s house, until the situation was clarified and / or gets better. | לדעת הספורנו (איטליה, ~1470-1550), היא שלחה אליו הודעה כדי לדעת איפה התחנה הבאה שלו ושל בני ישראל ואיפה לפגוש אותו. מכיון שהוא אמר שהוא הולך עד הר האלהים, הגיעו לשם למפגש. החיזקוני (צרפת, 1250-1310) לעומת זאת טוען שהרי לנו הוכחה שאחרי אירוע ברית המילה (בפרק ד), והמפגש בין משה ואהרון, כשנהיה ברור עד כמה קשה המצב במצרים, משה הוא זה ששלח אותה ואת הבנים לבית אביה, עד שהמצב יתבהר. |
| Also according to Gur Aryeh (the first book of the Maharal from Prague, 1512-1609), Moses sent his wife back “due to the servitude and fear”, while the Kli Yakar (Prague, 1550-1619) enlightens us that “the scripture did not state the names of his wife and sons for naught, and that’s because Jethro said to him, Go out for your wife Tzipora’s sake, for she is like a bird (tzipor) wandering from its nest, as her man wanders from his place, and (scripture) comes to remind him of his wife’s sorrow while she’s wandering from her home (and if not for her, for maybe one doesn’t feel so much for his wife’s sorrow, then for your sons…) and the text wants to mention the sorrow of these sons who don’t get to sit near their father’s table because they are foreigners, hinting to him that he knows how it feels because he was one once, and that’s why he mentioned their names, so he would respect and protect Tzipora for all she’s done for him”…. That is, in his opinion, Scripture reminds Moses of his wife by name, Tzipora, so that he may see her image as a wandering bird that has no rest as long as he is in the distance, so that he remembers her grief, and understands her, and especially since he knows how it feels from his own experience when he was a resident and a foreigner, he will appreciate and respect her. | גם לפי הגור אריה (ספרו הראשון של המהר”ל מפראג, 1512-1609), משה שלח את אשתו “מפני השעבוד והיראה”, ואילו הכלי יקר (פראג, 1550-1619) מאיר לנו ש”לא בחנם פירש הכתוב שם אשתו ושמות בניו, וזה כי אמר לו יתרו, צא בגין אשתך צפורה כי כצפור נודד מקנו כן איש נודד ממקומו, ובא להזכירו צער אשתו כל זמן היותה נודדת מביתה (ואם לא בגינה כי אולי אין האדם מרגיש כל כך בצער אשתו צא בגין בנך גרשם על שם כי גר הייתי בארץ נכריה), ובא להזכיר צער בנים שאינן מסובים על שלחן אביהם כי גרים המה ואמר לו אתה ידעת את נפש הגר כי גר היית גם אתה…. ע”כ הזכיר שמותם כי כך שלח אליו יתרו שיעשה בגין אשתו שהיתה כצפור נודדת מקנה ובעבור צער זה שסבלה ראוי לכבדה ולצאת כנגדה”… כלומר, לדעתו, הכתוב דוקא מזכיר למשה את אשתו בשמה, ציפורה, כדי שיראה את דמותה כציפור נודדת שאין לה מנוח כל עוד הוא נמצא במרחקים, על מנת שיזכור את צערה, יבין אותה, במיוחד מתוך נסיונו שלו כגר וזר בעצמו, יעריך ויכבד אותה. |
| We will meet Tzipora again in the future, and for now, let’s just say that she is a much more complex character than seems. I’m curious, for example, is Zipporah the name of her childhood given to her by Jethro, her father (the Midianite priest…), or is there something in her name to reflect on a special connection between her and Moses? We’ll leave that for another time, and today, we’ll move to a place in the Land whose name reminds us of her, and this is Tzipori. | את ציפורה נפגוש שוב בעתיד, ובנתיים נאמר רק כי היא דמות מורכבת בהרבה ממה שנדמה. אני סקרנית, למשל, האם ציפורה הוא שם ילדותה שנתן לה יתרו, אביה (כהן מדין…), או שמא, יש בשמה משהו להעיד על קשר מיוחד בינה לבין משה רבנו? נשאיר זאת לפעם אחרת, ולהיום, נעבור למקום בארץ ששמה מזכיר אותו, והלוא זו ציפורי. |
| Tzipori was an ancient city in the center of the Lower Galilee, which possibly was named Tzipori (“bird”) due to its high location. There was a settlement here already about 2500 years ago, and a Jewish city from the Hasmonean period until the 5th century CE, when Jews lived in the area at least until the 10th century. Some of the chief sages of the Mishnah operated in Tzipori. Rabbi Yehuda Hanasi presided over the Sanhedrin here, signed and edited the Mishnah here, and the city is prominently and frequently mentioned in the literature of Sages. Today, there’s a national park that opened in 1992, covering an area of about 16 square kilometers . The excavations in the garden (which began in 1931!) are not yet finished. | ציפורי היתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון שיתכן ובגלל מיקומה הגבוה, נקראה כציפור. במקום היה ישוב כבר לפני כ-2500 שנה ועיר יהודית התקיימה בו מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור לפחות עד המאה ה-10. בציפורי פעלו כמה מראשי חכמי המשנה, משם ניהל רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, כששם חתם וערך את המשנה, והעיר מוזכרת בהבלטה ובשכיחות רבה בספרות חז”ל. כיום במקום גן לאומי שנפתח ב-1992, ומשתרע על שטח של כ-16 קמ”ר. החפירות בגן (שהחלו ב-1931!) עוד לא הסתיימו. |
| So far, an ancient synagogue with a mosaic floor from the 5th century was revealed here, a Roman villa also paved with magnificent mosaics, a theater from the same period (with about 4500 seats!!), a public building, probably a market from about 2000 years ago, residential houses have been discovered at the site from the period of the Mishna and the Talmud, including a number of mikvahs (ritual baths), an ancient water reservoir that supplied water to the city through two aqueducts, a citadel that began as a Roman one and was later used by the Crusaders, the Ottomans and the British, and today houses the Museum of Excavations, and more. Tzipori is located on the Sanhedrin Trail, a trail of about 120 km, crossing the Galilee from Beit She’arim to Tiberias, and among other things, passing between sites attributed to the 71 sages of the Sanhedrin. The place is worth a visit in any season, and especially during these months, when the blossoms are at their peak. It’s definitely worthwhile putting the site (and the path) on your list! | עד כה, התגלו במקום בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס מהמאה ה-5, וילה רומית גם היא מרוצפת פסיפסים מרהיבים, תאטרון מאותה תקופה (ובו כ-4500 מושבים!!), מבנה ציבורי, כנראה שוק מלפני כ-2000 שנה, בתי מגורים מתקופת המשנה והתלמוד כולל מקוואות, מאגר מים עתיק שסיפק מים לעיר דרך שתי אמות מים, מצודה שהחלה כמצודה רומית ושימשה אח”כ את הצלבנים, עות’מאנית ובריטים, וכיום נמצא בה המוזיאון לממצאי החפירות, ועוד. ציפורי נמצאת על שביל הסנהדרין, שביל של כ-120קמ, החוצה את הגליל מבית שערים ועד טבריה, ובין השאר, עובר בין אתרים המיוחסים ל- 71 חכמי הסנהדרין. המקום שווה ביקור בכל עונה, ובמיוחד בחודשים אלו, כשהפריחה במקום בשיאה. כדאי בהחלט לשים את האתר והשביל) ברשימה! |
Shabbat Shalom שבת שלום
פני אשה מפסיפס, מכונה “המונה ליזה של הגליל”. הפסיפס הוא חלק מרצפה הנמצאת ב”בית דיוניסוס”, וילה רומית בציפורי
A mosaic of a woman’s face, known as the “Mona Lisa of the Galilee”, found in the Roman Villa in Tzipori
פסיפס גלגל המזלות – The zodiac mosaic
Torah & more... תורה ועוד 