תורה ותיירות: עין תחת עין ותחת מעיין… פרשת משפטים
| Just last week, we stood at the foot of Mount Sinai for the “wow” of Giving of Torah, and here comes this week’s Torah Portion, Mishpatim, with all sorts of smal, challenging details. | רק בשבוע שעבר עמדנו לרגלי הר סיני בוואו של מעמד מתן תורה, והנה, מגיעה פרשת השבוע הזה, פרשת משפטים, ובה פרטים ופרטי פרטים קטנטנים ואתגריים. | |
| It’s possible that if we were only given the events at Mount Sinai, we might think that the entire Torah is heavenly and sublime, while if we were only given the laws of Mishpatim, we would think that the Torah is a variation on Hammurabi Code, something we can easily achieve with our human brain powers. The greatness of the Torah is this incredible blend between heaven and earth, the combination of holiness and mundane, bringing holiness to our daily routine and vice versa, allowing for a daily opportunity for holiness. | יתכן שלו ניתן לנו רק מעמד הר-סיני,היינו עלולים לחשוב שהתורה כולה שמיימית ונשגבת, ולו ניתנו לנו רק חוקי פרשת משפטים, היינו חושבים שהתורה היא ואריאציה על חוקי חמורבי, משהו שאין לנו שום בעיה להשיג בכוחות המוח שלנו. גדולת התורה היא השידוך המופלא הזה בין שמים וארץ, השילוב בין קדושה ושגרה: מתן קדושה לשגרה וגם להיפך. אפשרות יומיומית לקדושה. | |
| One of the famous statements in the our Torah portion is “an eye for an eye”. Here it is in its complete form: “When [two or more] parties fight, and one of them pushes a pregnant woman and a miscarriage results, but no other damage ensues, the one responsible shall be fined according as the woman’s husband may exact, the payment to be based on reckoning. But if other damage ensues, the penalty shall be life for life, eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot, burn for burn, wound for wound, bruise for bruise” (Exodus 21:22-25). | אחת האמירות המפורסמות בפרשה שלנו היא עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן, נביא אותה בהקשרה המלא: וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃ וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃ עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃ כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה (שמות כא:כב-כה) | |
| There’s a well-known response to this verse, attributed to Gandhi, accordingly, if we follow the “eye for an eye” system, we’ll all end up blind, but, is it possible that the verse has been misunderstood? | ידועה אימרה על פסוק זה המיוחסת לגנדי, לפיה בשיטת עין תחת עין כולנו נהיה עיוורים, אך אולי לא הובן הפסוק נכון? | |
| The Midrash and the Gemara claim – “an eye for an eye” means monetary compensation, that is, an exact payment for the damage, and in no way an actual eye. Rabbi Ishmael in the Mekhilta cites a verse from the Book of Leviticus that says: “It is said that a blow to an animal will make it whole, but a blow to a man will kill him” (2221), that is, Scripture learns from how we treat human damage to animal damage and vice-versa. When there are damages related animals, we solve it with payments, so with regard to damages involving a person, we solve them with payments (Mekhilta D’rabbi Ishmael, Nezikin, 8). | מדרש והגמרא טוענים – “עין תחת עין” פירושו ממון, כלומר תשלום כספי מדויק עבור הנזק, ובשום אופן לא עין ממש. רבי ישמעאל במכילתא מצטטר פסוק מספר ויקרא שאומר: “אומר מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת” (כד כא), כלומר, הכתוב לומד מאיך שאנחנו נוהגים בנזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם. מכיון שכשיש ענין של נזקי בהמה, אנחנו פותרים את הבעיה בתשלומים, גם לגבי נזקים שאדם מעורב בהם, פותרים בתשלומין(מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דנזיקין, פרשה ח). | |
| And in the Talmud, we’ll ask again, maybe really an eye? And then wonders: “…as it is taught in a baraita: Based on the verse: “An eye for an eye, a tooth for a tooth, a hand for a hand, a foot for a foot” (Exodus 21:24), one might have thought that if one blinded the eye of another, the court blinds his eye as punishment; or if one severed the hand of another, the court severs his hand; or if one broke the leg of another, the court breaks his leg. Therefore, the verse states: “One who strikes a person,” and the verse also states: “And one who strikes an animal,” to teach that just as one who strikes an animal is liable to pay monetary compensation, so too, one who strikes a person is liable to pay monetary compensation”… And adds, maybe an eye, a real eye? And rejects: “There may be a case where the eye of the one who caused the injury is large and the eye of the injured party is small. How can I read and literally apply the phrase “an eye for an eye” in this case?… but the Torah said, “You shall have one manner of law” (Leviticus 24:22), teaching that the law shall be equal for all of you” (Bava Kama 83:b-84:a) | ובגמרא, נשאל שוב, אולי עין ממש? ואז תוהה: “דתניא: יכול סימא את עינו – מסמא את עינו, קטע את ידו – מקטע את ידו, שיבר את רגלו – משבר את רגלו? תלמוד לומר: מכה אדם ומכה בהמה– מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין”… ומוסיפה, אולי בכל זאת, עין ממש? ודוחה: “הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין?…. והתורה אמרה: “משפט אחד יהיה לכם” (ויקרא כד כב), משפט השוה לכולכם! (בבא קמא, פג:ב-פד:א) | |
| Rav Hirsch draws our attention to the fact that the cases mentioned – eye, tooth, hand, leg, burn, wound, bruise, indicate various activities in the body: the eye is a source of sensory action; the tooth reflects the maintenance of the body through the digestive system and speech; the hand – creative action; the leg – movement. Losing one eye or one tooth makes life very difficult, but does not cancel the function of the whole organ, only weakens it, compared to a hand or a leg, which once lost, their whole function is gone. That is to say, the verse tells us that each loss should be estimated as accurately as possible | רב הירש מפנה את תשומת ליבנו לכך שהמקרים המוזכרים – עין, שן, יד, רגל, כויה, פצע, חבורה, מציינים פעילויות מגוונות בגוף: העין היא איבק של פעולה חושית, השן משקפת את תחזוקת הגוף והדיבור, היד – את העשיה היצירתית, הרגל – את התנועה. אבדן עין אחת או שן אחת, מקשה מאד אך לא מבטל את הפעולה של האיבר אלא רק מחליש, לעומת יד או רגל, שאז מתבטלת על הפעולה. כלומר, הפסוק מנסה להגיד לנו שכל אבדן צריך להיות מוערך במדויק ככל שאפשר. | |
| The eye specifically reflects the whole human being. Experts say one can see the whole person’s health in one’s eyes. The eye’s pupil is known in Hebrew as ishon – a small ish, small person. This was the word for eye, ayin, in Hebrew, is connected to another word describing a source, which is spring, a source of water and life. | העין ספציפית משקפת את כל האדם. מומחים יכולים לקרוא את בריאות האדם בעיניו, והשחור שבתוך העין נקרא – אישון, איש קטן. כך המילה עין בעברית, מקושרת לעוד מילה שמציינת מקור והיא – מעיין, מקור מים וחיים. | |
| In the Land of Israel, there are countless places that start with the word Ein… and they all indicate that there is or was in that a place a spring. | בארץ יש אינספור מקומות שמתחילים במילה עין… וכולם מציינים שיש או היה במקום מעיין. | |
| One of them is the Ein Gedi Nature Reserve, which is located on the eastern edge of the Judean Desert, on the coast of the Dead Sea. In general, the place is characterized by high temperatures and little precipitation (but it’s also possible for all 65mm =2.5’ -per year fell at once…). There are several hiking trails, often in surprising proximity to the area’s wild goats (Caprinae) that have learned to roam the reserve unhindered. The most beautiful, is a trail to the David Falls, the highest flowing waterfall in Israel outside the Golan Heights, at a height of about 36m (120’). Down the stream there are several lower flowing waterfalls and wading pools. | אחד מהם זו שמורת עין גדי, הנמצאת בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, לחוף ים המלח. בד”כ המקום מאופיין בטמפרטורות גבוהות ומעט משקעים (אך אפשר גם שכל 65 המ”מ השנתיים ירדו בבת אחת…). ישנם מספר מסלולים רגליים, לעיתים קרובות בקרבה מפתיעה ליעלים שלמדו לשוטט בשמורה באין מפריע. היפה בהם, המסלול למפל דוד, המפל הזורם הגבוה ביותר בישראל מחוץ לרמת הגולן, בגובה כ-36 מטר. במורד הנחל עוד מספר מפלים זורמים נמוכים יותר וברכות שכשוך. | |
| Ein Gedi is mentioned a lot in the Bible and is known as the place where David fled from Saul. Artifacts from the days of the Kingdom of Judah to the Roman-Byzantine period were discovered there. During the Great Revolt, Ein Gedi is mentioned in the writings of Yosef ben Matityahu, and the Sikarians who fortified Masada at that time, used to raid the nearby Jewish settlements. During the Bar Kochba rebellion, the settlement was severely damaged, and during the Talmud period, the settlement was restored, and became a “very large village of Jews”, as evidenced by writings from the 4th century. Over the years, Ein Gedi became famous for growing persimmons for perfumes and medicines. | עין גדי מוזכר הרבה בתנכ וידוע כמקום אליו ברח דוד מפני שאול. במקום נחשפו ממצאים מימי ממלכה יהודה ועד התקופה הרומית-ביזנטית. בתקופת המרד הגדול נזכרת עין גדי בכתבי יוסף בן מתיתיהו, והסיקריים שהתבצרו במצדה באותה תקופה נהגו לפשוט על היישובים היהודיים הסמוכים, ובעת דיכוי מרד בר כוכבא נפגע היישוב קשות. בתקופת התלמוד השתקם היישוב, והיה ל”כפר גדול מאוד של יהודים”, כפי שמופיע בעדויות מהמאה ה-4. במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול אפרסמון לבשמים ולתרופות. | |
| In Ein Gedi there are several archaeological sites, including a Chalcolithic temple (from around 4000-3150 BC) and an ancient synagogue from the 3rd century that existed for about 400 years and had a beautiful mosaic floor. There are various hospitality options and other treks as well. Shortly, recommended! | בעין גדי מספר אתרים ארכאולוגיים, כולל מקדש כלכוליתי (סביבות 4000-3150 לפנהס) ובית כנסת עתיק מהמאה ה-3 שהתקיים כ-400 שנה ובו רצפת פסיפס יפיפיה. באיזור אפשרויות לינה רבות ומגוונות, ומסלולים נוספים. בקיצור, מומלץ! |
Torah & more... תורה ועוד 