I remember hearing the sound of hammers almost in sync with the end of Yom Kippur and smelling the food after the fast, and by morning, voila, the neighborhood has been filled with little booths. Indeed, a hint of Sukkot is sent already in the last chapter of the book of Jonah (which we read towards the end of Yom Kippur), the superfluous chapter of the book, after Jonah “did his job”, gave his prophecy in spite of his earlier efforts to escape the mission; the people did “their repentance”, and everybody lives happily ever after. That should have been it! Why doesn’t G-d just leave the poor guy alone? What else can G-d possibly want from him? But then, there’s chapter 4.

אני זוכרת את קול הפטישים בסנכרון כמעט מושלם עם סוף יום הכיפורים וריחות הסעודה שאחרי הצום, ובבוקר, איזה יופי, השכונה התמלאה ב”צריפים” קטנים. ואכן, יש לנו רמז לסוכות כבר בפרק האחרון של ספר יונה (אותו קראנו במנחה של יום כיפור), הפרק המיותר בספר, לאחר שיונה “עשה את עבודתו”, נתן את נבואתו למרות מאמציו הקודמים להימלט מהמשימה; אנשי נינוה חזרו ב”תשובה, וכולם חיים באושר ועושר. נקודה, סוף פסוק! למה אלוקים לא עוזב את הבחור המסכן? מה עוד אלוקים יכול לרצות ממנו? אבל אז, יש את פרק ד.

Jonah is disappointed with his success (sounds sadly familiar??) and goes out to sit under a… sukkah. In its shade he finds refuge. In Hebrew, tzel (shade) and hatzala (salvation, rescue) share the same letters, implying a connection. And yet, how strange of Jonah to find refuge in a sukkah?! Shouldn’t he go find shelter, maybe in a fortress or castle, surrounded by moats and safely protected by giant walls and armed guards?

יונה מאוכזב מההצלחה שלו (נשמע מוכר לצערנו ??) ויוצא לשבת תחת … סוכה. בצילה הוא מוצא הצלה. בעברית, צל והצלה חולקים את אותן אותיות ורומזים על קשר. ועדיין, כמה מוזר שיונה ימצא מחסה בסוכה ?! האם הוא לא צריך ללכת, אולי למבצר או טירה, מוקף בחפירים ומוגן בבטחה בחומות ענק ושומרים חמושים?

For what is a Sukkah? The mat is the ceiling; the linens are the walls… In a sense an upside-down structure which stands just for that. As we shlep our furniture and dishes outside, we’re reminded that the place we call “permanent” might be temporary, while the flimsy place outside that is but “temporary” is now home. The plant you put near the door “just for now”, is still there, while the box of treasured photos and documents is still in the garage, as it has been for the past XX years… Things that appear “solid” might be not so, and things that appear transient or at least, not physical and often illusive – turn out to be lasting.

כי מהי סוכה? המחצלת היא התקרה; המצעים הם הקירות … במובן מסוים מבנה הפוך שקיים בדיוק בשביל זה: כשאנחנו סוחבים את הרהיטים והכלים שלנו החוצה, אנו נזכרים שהמקום שאנו מכנים “קבוע” עשוי להיות “ארעי”, בעוד שהמקום השברירי וה”זמני” בחוץ הוא עכשיו הבית. הצמח שהצבת ליד הדלת ל”רק בינתיים”, עדיין נמצא שם, בעוד ארגז התמונות והמסמכים היקרים עדיין במוסך, כפי שהיה במשך השנים האחרונות … דברים שנראים “קבועים” אולי אינם כך, ודברים שנראים “ארעיים” או לפחות, לא פיזיים ולעתים קרובות בלתי ניתנים למגע – מתגלים כממשיים ואמיתיים.

I remember other Sukkot: 1967 in Jerusalem, soon after the war; the bullet holes in the buildings were very impressive but not nearly as much as seeing Sefardi Sukkot with lush rugs and sofas in them!! And there was Sukkot after visiting Houston, Texas recovering from  Hurricane Harvey; Sukkot in New York when my boxes from Oakland arrived, further clashing the idea of temporary and permanent; picking Lulav and Etrog in Brooklyn; marching in the Jerusalem annual tzea’ada (march) with people from all over the world; Sukkot in magical fall colors of upstate NY; so many Sukkot in California and now in Israel, after a year of such… who knows what to say about it, on the verge of a continued lock-down and penalties for visits and hosting, my phone chimes as silly jokes and word plays come in: “Welcome to my sukkah! Whoever enters will be fine(d)”…

אני זוכרת סוכות אחרות: 1967 בירושלים, זמן קצר לאחר המלחמה; חורי הקליעים בבניינים היו מרשימים מאוד אך לא מתקרבים לזה שבראשונה ראיתי סוכות “ספרדיות” עם שטיחים רכים וספות !! והיה סוכות לאחר ביקור ביוסטון, טקסס, כשהמקום מתאושש מההוריקן הארווי; סוכות בניו יורק כשהגיעו הדברים שלי מאוקלנד, בעוד התנגשות רועמת בין הזמני והקבוע, הכנות סוכות בשוק ארבעת המינים בברוקלין, הצעדה בירושלים עם אנשים מכל העולם, סוכות באפ-סטייט ניו יורק בצבעי הסתו המדהימים, סוכות רבות בקליפורניה ועכשיו בישראל, אחרי שנה של … מי יודע מה לומר עליה, על סף סגר מתמשך, ועונשים למי שיעיז לבקר ו/או להתארח, הטלפון שלי מצלצל כשבדיחות מטופשות ומשחקי מילים נכנסים: “ברוך הבא לסוכה שלי! מי שנכנס – יקנס”…

Silly, but I smile. If ever there is a Sukkot mitzvah we need it’s this: not building a sukkah lower than 30 feet high; we can do that; or covering it with greens; or getting a lovely Lulav and Etrog, but the mitzvah of being joyous in our holiday. The Torah says– vesamachta bechagecha – you’ll be happy in your holiday… Does it mean, you will be? Or, does it mean it as a mitzvah? If so, does the Torah imply that our happiness is in our control, just like other mitzvot, like giving tzedakka and saying a blessing or not stealing??? That we can work to make ourselves happy? That it is not just about how we feel “naturally”, but also about exercising our own responsibility towards how we feel? That, in some way, our happiness is a choice? Can we make what’s temporary – permanent in this area too? I don’t know. It’s a struggle. But then again, for some us, some struggles can bring joy…

אני מחיכת למרות שטיפשי, כי אם יש מצוות סוכות שאנחנו צריכים עכשיו, זה זה: לא לבנות סוכה שגובהה פחות מ-10 מטר; זה לא בעיה. או לכסות בסכך; או להשיג לולב ואתרוג מקסימים, אבל המצווה “ושמחת בחגך”, שנשמח בחג שלנו … האם זה אומר שפשוט נהיה כי כך כתוב? או, האם זה אומר כמצווה? אם כן, האם התורה מרמזת שהשמחה שלנו היא בשליטתנו, בדיוק כמו מצוות אחרות, כמו מתן צדקה ואמירת ברכה או “לא תגנוב” ??? שיש לנו מה לעשות כדי לשמח את עצמנו? שזה לא רק האופן שבו אנו מרגישים “באופן טבעי”, אלא גם, שיש לנו אחריות כלפי איך שאנחנו מרגישים? שבאופן כלשהו האושר שלנו היא בחירה? האם נוכל להפוך את מה שזמני – לקבוע, גם בתחום הזה? אני לא יודעת. זה עדין משהו לא פתור בשבילי. אבל עבור חלקנו, יש דברים לא פתורים שדוקא יכולים להביא גם שמחה …

שיהיה חג שמח ושבת שלום לכם וליקירכם

Wishing you and yours a Chag Same’ach & Shabbat Shalom !

• 

• 

•