This week’s reading opens with “and Yitro… heard… and came”. Within 5 verses, his name is mentioned 3 times. What did he hear is the subject of many commentaries. Maybe about the war with Amalek; maybe about the Giving of Torah; maybe the Exodus from Egypt… so basically, we don’t know what he heard and why he came – ?

פרשת השבוע נפתחת ב”וישמע יתרו … ויבא “. בתוך 5 פסוקים שמו מוזכר שלוש פעמים. מה שמע, הוא נושא של פרשנויות רבות. אולי על המלחמה עם עמלק; אולי על מתן תורה; אולי יציאת מצרים … אז בעצם, אנחנו לא יודעים מה הוא שמע ולמה הוא הגיע – ?

 Later we’re told that Yitro “saw”. This is when he notices Moses “sitting alone”, while all the people stand about him from morning until evening (Exodus 18:14).

 מאוחר יותר נאמר לנו שיתרו “ראה”. זה כאשר הוא מבחין במשה “יושב לבדו”, בעוד כל העם עומד עליו מהבוקר עד הערב (שמות יח, יח).

According to the various censuses in the desert, there were about 600,000 men over 20. If each was married and had one child, it means there were about 2 million people. Even if this number is inflated, and there were “only” 200,000 or 20,000 or 2,000…. Still, the Jews leaving Egypt must have been great news all over the region!! And only Yitro “saw”? Of all the nations around, only Yitro “heard”?

על פי מפקדי האוכלוסין השונים, היו במדבר כ- 600,000 גברים מעל גיל 20. אם כל אחד מהם היה נשוי והורה לילד אחד, זה אומר שהיו כ- 2 מיליון איש. גם אם המספר הזה מנופח והיו “רק” 200,000 או 20,000 או 2,000 …. ובכל זאת, זה שהעברים יצאו ממצרים היה ודאי חדשות פנטסטיות בכל האזור !! איך זה שרק יתרו “ראה”? מבין כל האומות מסביב, רק יתרו “שמע?

Sometimes we think that if we only chanced upon a little miracle, we’d “believe”. Yitro teaches us that hearing and seeing does not only depend on the “objective” reality around us but on us, but on our own ability to notice. It Hebrew, “to pay attention” is “to put one’s heart”, that is, to really be there; to open up in a way that makes us truly “see” and truly “hear”. Chaplaincy which I’m training in this year again, is a great opportunity to practice that. When someone says, “I don’t care”, what are they saying? When they say, “oh, I’m fine; I’ve made peace with — (fill in the blank awful situation)”, do we “see” the person, rather than knowing them by being a case number?? Do we hear their pain, plight, joy, fear? Can we bring ourselves to be there for them where they are?

לפעמים אנו חושבים שאם רק נזכה לאיזה נס קטן, נהפוך ל”מאמינים”. יתרו מלמד אותנו ששמיעה וראייה לא תלויים רק במציאות ה”אובייקטיבית “סביבנו אלא בנו, ביכולת שלנו להבחין. בעברית, כדי להגיד שאני ממש לגמרי שם באמת, אני אומר שאני “שם לב”; כלומר, להיפתח באופן שגורם לנו באמת “לראות” ובאמת “לשמוע”. הליווי הרוחני בו אני משתלמת השנה שוב, הוא הזדמנות נהדרת לתרגל זאת. כשמישהו אומר, “לא אכפת לי”, מה הוא באמת אומר? כשאומרים, “אה, אני בסדר; השלמתי עם — (מלא את השורה באיזהשהו מצב נורא)”, האם אנחנו “רואים” את האדם, במקום לזהות אותו במספר המקרה שהוא?? האם אנחנו שומעים את כאבם, מצוקתם, שמחתם, פחדם? האם נוכל להביא את עצמנו להיות שם בשבילם היכן שהם נמצאים?

Yitro is such a unique, inspiring character. He is a spiritual searcher who does not give up on the search, the quest, and his commitment to follow through with his truth. He’s famous for his great ideas how to improve Moses’ management skills, and he conveys them by way of “constructive criticism” rather than complaints. That’s nice, but then again, we can always think that maybe. in just a moment or two, Moses, who grew up in the palace and saw how a great empire is being managed, would have reached the same conclusions. Yitro’s greatness, if so, is not there, but rather, maybe more than anything, because he models to us how we too can open our eyes and ears to truly see and hear.

יתרו הוא דמות ייחודית ומעוררת השראה. הוא מחפש-רוחני שלא מוותר על החיפוש, על המסע והמחויבות שלו לממש את האמת שלו. הוא מתפרסם כי יש לו רעיונות נהדרים איך לשפר את כישורי הניהול של משה, והוא מעביר אותם בדרך של “ביקורת בונה” ולא בתלונות. זה יפה, אבל תמיד נוכל לחשוב, שאולי, בעוד רגע, משה שגדל בארמון וראה מקרוב איך מתנהלת ממלכה כבירה, היה מגיע לאותן מסקנות לבדו. גדולתו של יתרו, אם כך, היא לא בזה. אלא אולי כי יותר מכל, הוא מודל עבורנו איך גם אנו יכולים לפקוח עיניים ואוזניים כדי לראות ולשמוע באמת.

Shabbat Shalom ** שבת שלום