Yes and yes: Mishpatim, Sh’kalim, Rosh Hodesh Adar…

רק בשבוע שעבר, עמדנו לרגלי הר סיני לכבוד מתן תורה, עדים למופע אור-קולי פנטסטי שעד היום קשה להסביר, והנה, מגיעה פרשת השבוע הזה, פרשת משפטים, עם כל מיני פרטים קטנטנים ואתגריים, כמו מה לעשות עם שור שנגח, מישהו שנפל לתוך בור, שוחד, שמיטה, כשרות ועוד ועוד. ואולי הכי גרוע, הפרשה מתחילה בענין עבד עברי, ואי אפשר שלא לתהות: איך זה שהתורה לא רק מאפשרת, אלא גם נותנת מקום לתופעה כל כך לא מוסרית?

ננסה לענות על ראשון – ראשון, ואחרון- אחרון

Just last week, we stood at the foot of Mount Sinai for the Giving of Torah, witnessing a fantastic audio-visual show that to this day is hard to explain, and here comes this week’s Torah Portion, Mishpatim, with all sorts of tiny, challenging details, like what to do with a bull that gored, or someone who fell into pit, bribery, the sabbatical year, keeping kosher and more and more. And perhaps worst of all, the Torah portion begins with the matter of a Hebrew slave, and we can’t help wonder: how is it that the Torah not only allows, but makes room for such an immoral phenomenon? Let’s try to answer these, one at a time:

איך אפשר להסביר שיש לנו זו לצד זו פרשה כל כך אלוהית, עם תיאור מתן תורה, בו יכולנו ממש “לראות את הקולות” יחד עם פרטי-הפרטים של פרשת משפטים? התשובה היא כן… לו ניתן לנו רק מעמד הר-סיני,היינו עלולים לחשוב שהתורה כולה שמיימית ונשגבת, שמורה לאירועים גרנדיוזים חד פעמיים, בלתי נגישה לחלוטין ביום-יום שלנו. ולו ניתנו לנו רק חוקי פרשת משפטים, היינו חושבים שהתורה היא ואריאציה על חוקי חמורבי, משהו שאין לנו שום בעיה להשיג בכוחות המוח שלנו.

How can we explain that we have, side by side, such a divine Torah portion, with the description of the Giving of Torah, in which we could literally “see the voices” along with the details of this portion, Mishpatim? The answer is, yes … if we were only given Mount Sinai, we might think that the entire Torah is heavenly and sublime, reserved for one-time grandiose events, completely inaccessible in our daily lives. If we were only given the laws of Mishpatim, we would think that the Torah is a variation on Hammurabi Code, something we can easily achieve with our human brain powers.

גדולת התורה היא השידוך המופלא הזה בין שמים וארץ, השילוב בין קדושה ושגרה: מתן קדושה לשגרה וגם להיפך. אפשרות יומיומית לקדושה.

The greatness of the Torah is this incredible blend between heaven and earth, the combination of holiness and mundane, bringing holiness to our daily routine and vice versa, allowing for a daily opportunity for holiness.**

אנחנו רואים אותו בעוד הרבה מקומות. למשל, השבת הזו נקראת גם שבת שקלים, השבת שלפני או של – ראש חודש אדר, בה קוראים קריאה מיוחדת על מחצית השקל, המטבע שכל אחד הביא כשנפקדו במדבר (שמות ל:11-15). למה כל אחד הביא “מחצית השקל”? האם לא נכון שכל אחד הוא שלם בפני עצמו, עולם ומלואו? כן כמובן. ועדיין, כל אחד מקבל תזכורת שהשלם שלו הוא בעצם רק “חצי”, ושאנחנו צריכים אחד את השני כדי להיות באמת שלם.

We see this in many other places. For example, this Shabbat is also called Shabbat Sh’kalim, the Shabbat before (or on) the New Month of Adar, in which a special reading is read about the half shekel, the coin that everyone was asked to bring when they were counted in the desert (Exodus 30:11-15). Why did everyone had to bring “half a shekel”? Is it not true that each and every person is a whole, complete world in his/her own right? Yes, of course. And yet, everyone gets a reminder that their whole is actually only a “half”; that we need each other to be truly complete.

ועוד בשבת הזו, ראש חודש אדר. מה עושים כשנופל ראש חודש בשבת? האם ראש חודש חשוב יותר או השבת? התשובה, גם כאן היא, כן. יש דרך לשלב שמביעה את שניהם, מבלי לאבד אחד מהם. שבת היא שבת, אבל אנחנו מחליפים תפילות מסוימות כדי לתת מקום לראש חודש. זה נשמע דבר פשוט, אבל באמת יש לו עומק עצום: הרי השבת נבראה על ידי הקב”ה, בבריאת העולם, לעומת ראש חודש שכולו תלוי בבני אדם, בלוח השנה שאנחנו יוצרים לפי מה שאנחנו רואים וקובעים. בעצם, השאלה היא, מי באמת קובע בעולם, הקב”ה או האדם? ואפילו כאן, התשובה היא – כן…

And further more this Shabbat, it’s Rosh Chodesh (the New Month of) Adar. What do you do when Rosh Chodesh falls on Shabbat? Is Rosh Chodesh more important or is Shabbat? The answer, here too is, yes. There is a way to combine that expresses both, without losing either uniqueness. Shabbat is Shabbat, but we exchange certain prayers to make room for Rosh Chodesh. It sounds like a simple thing, but it really has great depth: after all, Sabbath was created by the Holy One, during the creation of the world, while Rosh Chodesh totally depends on human beings, on the calendar we create according to what we see and determine. So, who gets to decide here, G-d or human? And even here, the answer is still – yes…

אוקי, תגידו, אבל מה בענין העבדים?

אפשר להציע תשובה בשתי רמות. מבחינה חברתית, התורה באמת רואה בעבדות תופעה בעייתית. יחד עם זאת, היא אמיצה מספיק לדבר אלינו בשפתנו, לא על אידיאל רחוק אלא על המציאות הלא-פשוטה סביבנו. עד לא מזמן, גם במקומות שנחשבים נאורים ביותר, היו עבדים, ובמקומות רבים, ובמובנים רבים, עדין יש. בנוסף, העבדות שהתורה מאפשרת בכל זאת, איננה עבדות במובנה הסטנדרטי. עבד עברי הוא יותר כמו שכיר לזמן ארוך. הוא לא רכוש האדון, כי הוא עבד ה’. גם סביבו וגם סביב העבד שאינו יהודי יש לא מעט דינים וציוויים, שנועדו לשפר את מצבם באופן משמעותי מזה של כל עבד אחר.

Okay, say, but what about slaves?

The answer might be on two levels. Socially, the Torah really sees slavery as a problematic phenomenon, while at the same time, is brave enough to speak to us in our language, not about a distant ideal but about the complicated reality around us. Until recently, even in places that are considered advanced and enlightened, there were slaves, and in many places, and in many ways, there still are. In addition, the slavery that the Torah allows, is not slavery in the standard sense. A Hebrew slave is more like a long-term employee. He is not the property of his owner, for he is simultaneously, a servant of G-d. Around him as well as the non-Jewish slave there are quite a few laws and commandments, designed to improve their situation significantly than that of any other slave.

ומבחינה רוחנית, הבסיס המכונן שלנו הוא סיפור יציאת מצרים – הסיפור הגדול על המסע מעבדות לחירות, סיפור שהיה למקור השראה בעולם כולו. החירות הינה ערך עצום, אולם עדיין, החירות היא “רק” אמצעי ותנאי הכרחי לעבודת ה’, לא מטרה בפני עצמה. הרעיון הוא שאי אפשר להשתעבד ולהתחבר לאדון הכול אם אנחנו משועבדים לדברים אחרים – לאלים זרים, לבני אדם אחרים, לרגשות, דפוסי אישיות, גורמים ממכרים ואפילו, לחופש עצמו. אם כך, עלינו לשאול, האם באמת כבר יצאנו ממצרים? האם השתחררנו מכל כבלי העבדות, הגדולים והקטנים?

And spiritually, our founding basis is the story of the Exodus from Egypt – the great story of the journey from slavery to freedom, a story that has been a source of inspiration throughout the world. Freedom is a highly esteemed value, but still, freedom is “only” a necessary means and condition for the service of God, not an end in itself. The idea is that it is impossible to be enslaved and connected to the Master of all if we are enslaved to other things – whether foreign gods, other human beings, emotions, personality patterns, addictive elements and even, freedom itself. If so, we must ask, have we really left Egypt yet? Have we been freed from all the shackles of slavery, large and small?

משמעות החיים ביהדות נגזרת מהחיבור אל מה שגבוה מאיתנו, גם בקודש וגם בחול.

רבי יהודה הלוי אמר בשירו הקצר והמדויק:

עבדי זמן – עבדי עבדים הם

עבד ה’ הוא לבדו חופשי

על כן בבקש כל אנוש חלקו

חלקי עם ה’ אמרה נפשי

The meaning of life in Judaism is driven from the connection to what is Higher than us, whether in holiness or mundane.

Rabbi Yehuda Halevi said in his short, poignant poem:

Time-bound servants are slaves of slaves

A servant of Hashem, s/he alone is free

Therefore when every human asked for their share

“My share is with Hashem”, said my soul to me.

שבת שלום, וחודש אדר שמח ומבורך, בריאות ובשורות טובות

Shabbat Shalom, and a happy, blessed month of Adar, health and good tidings

מעגל ההתחדשות היהודית בחיפה [ואני בתוכו :)] בקבלת שבת לכבוד יום המשפחה, ל׳ בשבט, תאריך פטירתה של הנרייטה סאלד. הצטרפו אלינו בפייסבוק לייב או בקישור הבא בזום:Topic: קבלת שבת – 12.2.21

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s