Justice, justice… at least twice (The Torah portion of Shoftim) – צדק, צדק, לפחות פעמיים… (פרשת שופטים)

“Justice, justice shall you pursue”, claims the Torah loudly. And we wonder, once would be enough! Why twice? (or – ??)

“צדק, צדק תרדוף”, קוראת התורה בקול. ואנחנו תוהים, פעם אחת מספיק! למה פעמיים?

The legalistic system holds within it a great challenge: we can’t do without it, and we can’t quite do with it… when we come to judge an act, we naturally “hide” some of the story and I don’t mean necessarily intentionally. We can’t and don’t always have all the informnation; we can’t and don’t always want to know that the guilty party maybe has old parents who cry over him and need his care; a young child waiting to play with him at home; various “issues” he’s been battling with… if, let’s say A stole from B, B rightfully wants his money back, and A needs to return it, possibly with some interest and / or service. Does it matter that A was hungry, in debt, sick? Well…. in a society that cares only about “being right” (or, alternatively, about “being nice”), many things are lost.

המערכת המשפטית מחזיקה בתוכה אתגר גדול: איננו יכולים בלעדיה, וקשה לנו איתה… שאנחנו באים לשפוט מעשה כלשהו, באופן טבעי אנחנו “מסתירים” חלק מהסיפור ולא בהכרח בכוונה! לא תמיד יש לנו את כל המידע; אנחנו לא יכולים ולא תמיד רוצים לדעת שלאשם, למשל, יש אולי הורים זקנים שבוכים עליו וזקוקים לו; ילד צעיר שמחכה לשחק איתו בבית; “אישוס” שונים איתם הוא נאבק … אם, נניח ש-א’ גנב מ-ב’, ב’ בצדק רוצה את הכסף שלו בחזרה, וא’ צריך להחזיר אותו, אולי גם עם קצת ריבית ו / או שירות כלשהו. האם זה משנה שא’ היה רעב, בעל חוב, חולה? ובכן…. בחברה שאכפת לה רק מ”להיות צודק “(או לחילופין רק מ”להיות נחמד”), דברים רבים הולכים לאיבוד.

But…. if A is hungry to the point of theft, we might also wonder why? What else is going on? Were social services available? Any care for the weak? I know this is somewhat simplistic: not all theft is due to hunger. Especially having done some chaplaincy in prisons, I am aware that there are many awful crimes done by humans and it’s not always obvious why. And yet, davka because of that, there’s a point here: the Torah says, tzedek, tzedek, justice, justice… look both ways before crossing this street; it’s not all on one side. There should be no mercy in judgement. Judgment should be just. But if that’s the only system a society has in place, then something is very wrong.

אבל…. אם א’ רעב עד כדי גניבה, אנו יכולים לתהות גם, מדוע? מה עוד קורה? האם יש שירותים חברתיים זמינים? האם יש טיפול לחלשים? אני יודעת שזה קצת פשטני: לא כל גניבה נובעת מרעב. בייחוד לאחר שעשיתי ליווי רוחני בבתי כלא, אני מודעת לכך שיש הרבה פשעים נוראים שבוצעו על ידי בני אדם, ולא תמיד ברור למה. ובכל זאת, דוקא בגלל זה, יש כאן נקודה: התורה אומרת, צדק, צדק… צריך להסתכל לשני הכיוונים לפני שחוצים את הרחוב הזה; לא הכל נמצא בצד אחד. לא צריכים להיות רחמים בדין. השיפוט צריך להיות צודק. אבל אם זו המערכת היחידה שיש לחברה, אז משהו מאוד לא בסדר.

But there’s more: we somehow tend to not read the rest of the verse, all excited with the Torah’s complex sense of justice, so here goes:

אבל יש עוד. אנחנו איכשהו לא תמיד קוראים את המשך הפסוק, כל כך נרגשים מזה שלתורה יש חוש צדק מורכב, אז הנה הוא:

“Justice, justice shall you pursue, that you may thrive and inherit the land that Hashem your God is giving you”… (Deuteronomy 16:2)

צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ (דברים טז:ב)׃ 

Sefaria actually says “occupy” where I put “inherit”… I debated with “settle” and am not sure which is better / less triggering (and not sure why “less triggering” is better…). Either way, there’s an idea that wholesome justice is directly related to living / thriving and to – settling the Land. Rashi based of the Sifri says that there is an interdependency between appointing “kosher (just) judges” and the thriving of the Jewish people along with them living on their Land.

התרגום של ספריא אומר על “וירשת” – “לכבוש”, במקום בו אני שמתי לרשת… התלבטתי עם “להתיישב” ואני לא בטוחה מה עדיף / פחות מעורר (וגם לא בטוחה מדוע עדיף תרגום “פחות טריגרינג / מעורר” …). כך או כך, יש כאן רעיון שצדק בריא קשור ישירות לחיים / לשגשוג וגם ליישוב הארץ. רש”י המבסס את דבריו על ספרי אומר שקיימת תלות הדדית בין מינוי “שופטים כשרים” (נקיים, טובים) לבין פריחתו של העם היהודי וגם חיים על אדמתו.

Rashi always amazes me when he does that: living in France of the Crusaders times, where he grows grapes and makes wine, he’s absolutely convinced that it’s all about us and our uniwue connection to the Land of Israel. Here, he sees an implication that a judge might have to choose between the Jewish people “thriving” and between them living on their Land. Looks like two great ideals, both important, and we must choose… But the Torah suggests that if one judges correctly, we can have both: thriving and being on the Land. This would be the ideal, and this is still our challenge.  

רש”י תמיד מפתיע אותי כשהוא עושה את זה: הוא חי בצרפת של ימי הצלבנים, שם הוא מגדל ענבים ומייצר יין, ומשוכנע לחלוטין שזה הכל על הקשר המיוחד שלנו לארץ ישראל. כאן הוא רואה רמז שאולי שופט יצטרך לבחור בין העם היהודי “המשגשג” וביניהם העם המתגורר על אדמתו. נראה כמו שני אידיאלים גדולים, שניהם חשובים, ועלינו לבחור … אבל התורה מציעה שאם יהיה משפט נכון, אנו יכולים להצליח ששניהם: גם לשגשג וגם לחיות בארץ. זה האידיאל, וזה עדיין האתגר שלנו.

How do we bring it to our own days? Here are some thoughts from Rav Kook, whose yahrzeit was this week:

איך אנחנו מביאים את האידיאל הזה לימינו אנו? הנה כמה מחשבות מהרב קוק, שיום השנה שלו חל השבוע:

…. The purpose of the justice system is to ensure societal life is established properly. However there are a number of opinions about the purpose of societal life among various nations and countries…. A nation that is immersed in the yoke of its material passions cannot imagine a purpose for its societal life other than to develop its material realm completely. (as if) this will enable all possible passions to be fulfilled in an organized and structured way.  From this lowly perspective, the legal system [and its judges] must support the societal love of fulfillment of material desires… However, a holy and elevated nation, a nation of God recognizes that “judgment belongs to God” (Deut. 1:17).  The purpose of human society is then understood to be more than just organizing material life in a way that enables humans to fulfill their crudest desires…. The true purpose of societal life is to enable human beings to fill life with light and good, with justice and knowledge of the Divine. A life of pure spirit and holy understanding is the core foundation and goal of human society.  From this perspective the source of the Torah’s societal laws is very exalted and sanctified. It is vastly separate from the crude immersion in material passions. It is raised to the pure and elevated purpose of human society…. The power of the collective national law is then raised to bring about the spiritual fulfillment of humankind…. “Then you will delight in the Divine and I will mount you astride the heights of the world.” (Isaiah 58:14)  -Eyn Ayah, Shabbat 1:10  תכלית המשפט היא להעמיד חיי החברה על מכונה. אמנם מהי התכלית בעצם חיי החברה עצמם, בזה יתחלפו דעות העמים והארצות. העם הנתון בעול תאותיו החומריות, לא יצייר תכלית אחרת לחיי החברה שלו, כל אחד שיתפתחו יפה אצלו חייו החומריים במילוי כל תאותיהם האפשריות, באופן שלא ישחית את סדרם וקביעותם. והנה לפי דעה נמוכה כזאת צריכה היא שורת המשפט גם כן לנבוע ממקור אהבת התאות החומריות…. אמנם עם קדוש ונעלה, עם ה’ אלה, המה מכירים כי המשפט לאלקים הוא. תכלית החברה האנושית לא תובן אצלנו רק בסדרי חייהם החומריים ומילוי משאלותיהם הגסות, שבזה אין מותר לאדם מן הבהמה, ועוד בכמה מעלות יש יתרון לבהמה רבה מצד החומריות על האדם. אמנם תכלית חיי החברה האנושית היא מצד שמהחיים האנושיים אפשר למלא חיים של אור וטוב, של צדק ודעת את ה’, חיים של רוח טהור והגיון קודש, הם יסוד החיים ומטרת החברה האנושית. לפי דעה זו, יהי’ מקור המשפטים נאצל ונקדש מאד, מופרש ומובדל משיקוע תאות חומריות, ומתנשא לתכלית הטהורה והעליונה של יסוד החברה האנושית…. שגם בהתרומם מצב החברה האנושית בכלל ברוחניותה, עוד יש לשאוף למעלות יותר רמות וחיים של עונג רוחני יותר נכספים, “אז תתענג על ד’ והרכבתיך על במתי ארץ”‏ (ישעיהו 58:14)

הלואי ונתקדם ונצליח. שבת שלום. May we proceed and succeed! Shabbat Shalom!

close-up-scales-justice - רלי סבח - משרד עורכת הדין
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s