Korach, Democracy & Distinction

ביום הרביעי, בסיפור בריאת העולם בספר בראשית, ניצב בפנינו קונפליקט. נאמר (א:טז): “וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים” ומיד לאחר מכן, “אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה”… האם היו שני מאורות גדולים או שמא, אחד גדול ואחד קטן?  On the fourth day in the story of the creation back in the Book of Genesis, we are faced with a conflict. It says (1:16): “Gd made the two great lights” and immediately after, “the big light to dominate the day and the small light to dominate the night”… so, were there two great lights or one big and one small?
התלמוד (בבלי, מסכת חולין ס:ב) מתאר לנו את השיחה שהתנהלה שם, בין תחילת הפסוק וסופו, בין הקב”ה והירח. הירח, שקרא את הפסוק, מתרעם: איך יתכן שני מאורות גדולים? “ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד”? הקב”ה אומר בתגובה, ירח יקרה, את צודקת, זהו מצב בלתי אפשרי. אם כך, “לכי ומעטי את עצמך”, כלומר, עשי את עצמך קטנה יותר מהשמש. ‘מה’? נדהם הירח, ‘מכיון שאני צודקת, עלי להענש’? ובלשון הגמרא, “ריבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי”?  The Talmud (Babylonian, Tractate Chulin 60:b) describes the conversation that took place there, between the beginning and end of the verse, between Gd and the moon. The moon, who apparently read the verse too, resents: ‘How is it possible to have two great luminaries? “Lord of the world, is it possible for two kings to use one crown”? God says in response, ‘Dear moon, you are right, this is an impossible situation. If so,” Go and reduce yourself, that is, make yourself smaller than the sun. ‘What’? Says the shocked moon, ‘because I am right I have to get punished?’ and in the Talmud’s language, “Master of the world, because I said to You something decent. I should go and reduce myself”?
הציע הקב”ה לירח כל מיני הטבות, למשל, שהירח יאיר גם בלילה וגם ביום, אך הירח ענה שלהאיר ביום, זה כמו להיות נר בצהרים, חסר תועלת. הקב”ה מבטיח לירח שעל פיו יקבע לוח השנה, אך לכך עונה הירח, שהלוח נקבע גם על פי השמש. ואז מספר הקב”ה שיהיו חכמים וצדיקים גדולים שיקראו גם הם “הקטן”, כמוך. כשרואה הקב”ה שהירח לא לגמרי מתרצה, הוא אומר דבר מדהים: “הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח”, כלומר, ‘הירח צודק, אנא, הביאו קרבן מיוחד על שעשיתי כך (על הקרבנות האלו נקרא בקרוב בפרשת “פנחס”). ואנחנו קצת נדהמים: אנחנו צריכים להביא קרבן בשביל הקב”ה?? הוא עשה משהו לא בסדר? אז שיתקן! הוא כל יכול, לא? ואם לא, איך זה מרצה את הירח , ואיך זה קשור לפרשת השבוע שלנו, פרשת קורח?    Gd offered the moon all kinds of benefits, for example, that the moon would shine both at night and during the day, but the moon replied that lighting in the day, it is like being a candle at noon, useless. Gd promises the moon that according to her, the calendar will be set, butt he moon replied that the calendar is also determined by the sun. Then Gd tells the moon that there will be sages and righteous people known as “the little one”, just like you. When Gd sees that the moon is not entirely appeased, He says something amazing: “Bring atonement for me that I have diminished the moon,” that is, ‘the moon is right, please, bring a special sacrifice for Me doing so (these sacrifices will soon be read in the Torah portion of “Pinchas”). And we’re more than a little surprised: do we have to bring a sacrifice for Gd ?? Did He do something wrong? So let Him fix it! He is omnipotent, no? And if not, how does it appease the moon, and how does it relate to our Torah portion of the week, Korach?
קורח הוא קרובם של משה ואהרון, מנהיג עדה של כ-250 אנשים, החולקים על מעמדו של משה כמנהיג ואהרון ככהן גדול. משה מציע להם מבחן כדי להוכיח במי בחר ה’: אם קורח ימות מוות טבעי, זה סימן שמשה טועה, אבל אם האדמה תפער את פיה ותבלע את קורח ואת קרוביו, זה סימן שמשה נביא אמת. באותו רגע, קורח, משפחתו וכל רכושם, נבלעים באדמה, ומאתיים וחמישים הנשיאים נשרפים באש.  Korach is a close relative of Moshe and Aharon, a community leader of about 250 people, who disagree with Moshe’s status as a leader and Aharon’s as high priest. Moses suggests a test to prove who’s Gd choice: if Korach dies a natural death, it is a sign that Moses is wrong, but if the earth opens its mouth and swallows Korach and his relatives, it is a sign that Moses is a true prophet. At that moment, Korach, his family and all their property, are swallowed up in the ground, and two hundred and fifty presidents are consumed by fire.
מחלוקת קורח הפכה לסמל של מחלוקת “שלא לשם שמים”, כפי שכתוב במסכת אבות (ה:י”ז): “כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ“. נשים לב לביטוי “מחלוקת קורח וכל עדתו”, כלומר המחלוקות היו בתוך עדתו של קורח. אי ההסכמה היתה מבית, ורמז לכך מתבטא בדמותו של און בן פלד, שהיה שותף לקורח בתחילה, ובהמשך, שמו נשמט.  Korach became a symbol of the machloket, controversy that’s “not for heaven’s sake,” as it is written in Pirkei Avot (5:17): “ Any controversy that’s for the sake of heavens – endures, and that which is not for the sake of heaven, doesn’t endure. What is the controversy that’s for the sake of heaven? this is the controversy of Hillel and Shamai. And that which is not for the sake of heaven, that’s Korach and all his people”. We’ll notice that the phrase speaks about “Korach and all his people”, namely, that the controversies were within Korach’s congregation, from within. A hint of this is expressed in the character of On Ben Peled, who partnered with Korach at first, and later, his name is omitted.
מה רצה קורח? במילותיו אמר: “כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה’ וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל ה’” (במדבר טז:3), או בשפתנו אנו, ‘אין לנו צורך במנהיגים מעלינו. כולנו היינו במתן תורה, כולנו ראינו את הקולות, אנחנו יודעים מה ה’ רוצה מאיתנו ומה עלינו לעשות, ואנחנו רוצים שויון’! בימינו אפשר לומר שקורח רוצה “דמוקרטיה”. אין ספק שזו טענה חזקה שנוכל להזדהות איתה. אחרי הכל, האין זה מה שכולנו רוצים וצריכים? לו היינו שם, האם לא היינו גם מצטרפים לקמפיין “כלם קדושים”? אם כך, למה קורח נענש ועוד בצורה כל כך חמורה ופומבית?  What did Korach want? In his words he said: “For the whole congregation is holy and in the midst of them is Hashem, and why should you rise above Gd’s congregation”? or in our own words, ‘we have no needs for leaders above us, thank you very much. We have all been at the Giving of Torah, we have all seen the voices, we know what God wants from us and what we should do, and we want equality ‘! Nowadays it can be said that Korach wants “democracy”. No doubt, this is a strong claim that we can identify with. After all, isn’t this what we all want and need? Had we been there, wouldn’t we also join the “we’re all hole” campaign? If so, why was Korach punished and in such a terrible and public way?
נחזור לרגע לירח. על מה בדיוק מבקש הקב”ה שנביא קרבן עליו? הקב”ה יצר עולם שיש בו הירארכיות: גדול וקטן, לילה ויום, טוב ורע. בעולם האלוהי, אין הירארכיות, הכל “אחד”, אבל בעולם שלנו, ההירארכיה כרעיון ועובדה, הגם שהיא מתסכלת אותנו לא מעט, היא הכרחית במרחב הביטוי וההתנסות שלנו. אגב, כשהירח שומע זאת, הוא מתרצה. היא לומדת שאין כאן טעות מקרית, אלא בריאה של הקב”ה, ושהיא מי שהיא כי זהו גילוי רצונו בעצמו בה.  Let’s go back to the moon for a moment. What exactly is God asking us to bring a sacrifice for Him? God created a world that has hierarchies: big and small, night and day, good and evil. In the divine world, there are no hierarchies, everything is “One”, but in our world, hierarchy, as an idea and fact, although it frustrates us quite a bit, is necessary in our space of expression and experience. By the way, when the moon hears this, she is appeased. She learns that there is no accidental error here, but Gd’s creation, and that the moon is who she is because it is the revelation of His own will in her.
אין זה דבר פשוט, והוא נהיה מורכב (ומבוקר) עוד יותר בימינו: דרכה של התורה היא הבחנה והבדלה, קודש וחול. בשעה שהתורה מלמדת אותנו מתחילת ספר בראשית שכל בני האדם שוים בהיותם נבראים בצלם, היא גם מקצה תפקידים שונים לאנשים ולמקומות שונים. על פי התורה, לא כולם “אותו דבר”, ולא הכל מתאים לכולם. עשו מקבל את הר שעיר (דרום מערב ירדן); יעקב – את ארץ ישראל. הכוהנים – מקבלים חובות פולחן במקדש; הלויים – לתמוך בכהנים, וישראל – להיות העם. גברים ונשים – מקבלים מצוות רבות שהן זהות לחלוטין ותואמות את הדומה ביניהם, ויחד עם זאת, הם גם שונים, ולכן הוקצו להם תפקידים שונים.  This is not a simple thing, and it is becoming even more complex (and criticized) nowadays: the way of the Torah is that of distinction and discernment, sacred and profane, holy and mundane. While the Torah teaches us from the very beginning of Genesis that all human beings are created equal in Gd’s image, it also assigns different roles to different people and places. According to the Torah, not everyone is “the same”, and not everything is suitable for everyone. Esau receives Mount Sheir (southwestern Jordan); Jacob – the Land of Israel. The priests – receive ritual duties in the Temple; The Levites – support the priests, and Israel – are the people. Men and women – receive many identical commandments according to the similarities between them, and at the same time, they are also different, and are assigned different roles.
קורח רוצה להשטיח את העולם המורכב שברא הקב”ה: לא עוד מנהיגים ועם, אלא “והיה העקוב למישור”. אך, התגובה הקשה נגדו מצביעה על כך שיש אמת מסוימת בדרישה שלו. לו עמד במדבר ובקש לטוס לירח, קרוב לודאי שכולם היו מתעלמים ממנו, אך הוא בקש משהו שנדמה צודק, וחשוב. האם הוא אפשרי ונכון? מתי כן ומתי לא?  Korach wants to flatten the complex world that Gd created: no more leaders and a people, but “the crooked will turn straight”. However, the harsh reaction against him indicates that there is a certain element of truth in his demand. Had he stood up in the desert, demanding to fly to the moon, most likely he’d be ignored, but he asked for something that seemed just and important. Is it doable, and right? When is it and when is it not?  
במשך 2000 שנות גלות, חלמנו לחזור לארץ ולכונן בה “בית יהודי”. דמוקרטי? דורות רבים לאחר קורח, קם שמואל הנביא, שנחשב לאחד מצאצאיו, ומציע סגנון מנהיגות דמוקרטי – יותר. יש בהחלט גם לזה זמן ומקום. הבעיה של קורח היא לא שהרעיון שלו גרוע אלא שהוא חושב שהשיטה שלו היא הפתרון האבסולוטי היחיד המתאים לכל, תמיד. עבור התורה הדמוקרטיה היא כלי, לא מטרת על. נקוה שנמצא את המקום והזמן הנכונים לכלים השונים שבידינו.  For 2000 years of exile, we dreamed of returning to Israel and establishing a “Jewish home” here. Democratic? Many generations after Korach, the prophet Samuel, who is considered one of his descendants, arose and offered a more democratic leadership style. There’s definitely time and place for that too. The problem with Korach is not that his idea is bad but that he thinks his is the only absolute solution that suits everyone, always. For the Torah, democracy is a tool, not a goal. Let’s hope we find the right place and time for the various tools we have.

שבת שלום וחודש טוב (בהמשך השבוע) **** Shabbat Shalom & a good new month (later on this week)

ויהי ממחרת… והנה פרח מטה אהרון לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים” (במדבר יז:כג)

and the next day… behold, the staff of Aharon of the House of Levi sprouted, produced blossoms and born almonds”… (Numbers 17:23)

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s