Teshuva as a Love Story: 3 pieces for the Torah portion of Nitzvaim & Rosh Hashana 5783

תשובה כסיפור אהבה: 3 קטעים לשבת פרשת ניצבים וראש השנה

את פרשת השבוע, פרשת “ניצבים” שנקראת גם פרשת התשובה, תמיד קוראים לקראת הימים הנוראים. באופן מעורר השראה, היא מדברת על בחירה, על שותפות, על נצחיות, על מסע ארוך ועל תשובה – גם במובן של מציאת מענה, וגם במובן של חזרה הביתה. סגנונה כל כך פואטי שאפשר להעתיק כאן את כולה… אני משתפת רק בחלק קטן (דברים ל):This week’s Torah portion, the Torah potion of “Nitzvim” also knowns as the portion of Teshuva, is always read before the Days of Awe. In an inspiring manner, it speaks about choice, about partnership, about eternity, about a long journey and about Teshuva – both in the sense of finding an answer, and in the sense of repentance and returning home. Its style is so poetic that it can be copied here in its entirety… I’ll share only a small part (Deuteronomy 30):
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ ה’ אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ וְשַׁבְתָּ֞ עַד־ה’ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ וְשָׁ֨ב ה’ אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ ה’ אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ ה’ אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ֞ ה’ אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ…. וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּק֣וֹל ה’ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם….When all these things befall you—the blessing and the curse that I have set before you—and you bring them back to heart from amidst the various nations to which H’ your Gd has banished you there; and you shall return to H’ your Gd, and you and your children heed God’s command with all your heart and soul, just as I enjoin upon you this day; then H’ your Gd will restore your fortunes (captivity), and take you back in love (and mercy), and gather you from all the peoples where H’ your Gd has scattered you. Even if your outcasts are at the ends of the world, from there H’ your Gd will gather you, from there [God] will fetch you. And H’ your Gd will bring you to the land that your fathers possessed, and you shall possess it; and [God] will make you more prosperous and more numerous than your ancestors…. And you will then one again heed H’s voice, and do all the divine commandments that I enjoin upon you this day….
כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ ה’ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־ה’ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבׇר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ”….For you will heed H’ your Gd and keep the divine commandments and laws that are recorded in this book of Torah, for you will return to H’ your Gd with all your heart and soul. Surely, this Instruction which I enjoin upon you this day is not too baffling for you, nor is it beyond reach. It is not in the heavens, that you should say, “Who among us can go up to the heavens and get it for us and impart it to us, that we may observe it?” Neither is it beyond the sea, that you should say, “Who among us can cross to the other side of the sea and get it for us and impart it to us, that we may observe it?” For the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, to observe it….
אפשר לראות בקלות שהפועל “לשוב” חוזר כאן “שוב ושוב”… בעשורים האחרונים המושג “חזרה בתשובה” מבטא את המסע הרוחני-אישי-דתי של אנשים שמחליטים לקיים יותר מצוות, והציפיה היא שהאדם ה”חוזר” יתחיל להתלבש בצורה מסוימת, יאכל או לא יאכל דברים מסוימים, “ישמור” שבת וחגים בצורה מסוימת ועוד ועוד. אבל קריאה קרובה יותר בפרשה שלפנינו מראה לנו שזו לא בדיוק ה”תשובה” של התורה.It is easy to see that the root lashuv for the verb “to return, repent, come back” is “repeated” here again and again… In recent decades, the concept of “being a ba’al – or ba’alat teshuva”, i.e. someone who is “coming back” expresses the spiritual-personal-religious journey of people who decide to be more observant of the mitzvot, and the expectation is that the person who “returns” will begin to dress in a certain way, eat or not eat certain things, “keep” Shabbat and holidays in a certain way and so on. But a closer reading of our text reveals that this is not exactly the “answer” (teshuva) of the Torah.
התורה אומרת לנו שאנחנו נשוב אל ה’ אלוהינו, שנשמע בקולו, שנתקבץ שוב מכל העמים והמקומות אליהם הופצנו במשך המאות האחרונות, ואז ורק אז, גם נחזור אל המצוות. כלומר, אם להגיד משהו כמעט רדיקלי (…), קיום מצוות הוא תוצאה של חיזוק הקשר בין אדם למקום, לא המטרה הסופית, והוא מתחזק עם חזרתנו – כעם – לארץ, מפני שאנחנו לא חוזרים לבד. הנה קולה של הגמרא בקטע יפיפה:The Torah tells us that we will return to H’ (Hashem) our Gd, that we will listen to His voice, that we will gather again from all the nations and places to which we have been scattered over the past centuries, and then and only then, we will also return to the mitzvot. That is, if to say something almost radical (…), observing the mitzvot is the result of strengthening our connection between one and Gd, not the final goal; and this connection gets strengthened upon our return – as a People – to the Land, because we do not return alone. Here is a beautiful passage in the voice of the Gemara:
תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ — שְׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ׳״. גָּלוּ לְבָבֶל — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה״. וְאַף כְּשֶׁהֵן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״. ״וְהֵשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וְשָׁב״. מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁב עִמָּהֶן מִבֵּין הַגָּלִיּוֹת (מסכת מגילה כט:א).It is taught in a baraita: Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Come and see how beloved the Jewish people are before the Holy One, Blessed be He. As every place they were exiled, the Divine Presence went with them. They were exiled to Egypt, and the Divine Presence went with them, as it is stated: “Did I reveal myself to the house of your father when they were in Egypt?” (I Samuel 2:27). They were exiled to Babylonia, and the Divine Presence went with them, as it is stated: “For your sake I have sent to Babylonia” (Isaiah 43:14). So too, when, in the future, they will be redeemed, the Divine Presence will be with them, as it is stated: “Then the Lord your God will return with your captivity” (Deuteronomy 30:3). It does not state: He will bring back, i.e., He will cause the Jewish people to return, but rather it says: “He will return,” which teaches that the Holy One, Blessed be He, will return together with them from among the various exiles.
אכן, חלק בלתי נפרד היא השיבה אל ארץ ישראל, לא מדעתי (המשוחדת) אלא מפשט הכתוב כאן. ועוד: “שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב ה’ אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים”, אנחנו שרים מתהילים (קכו:א). לא בלתי אפשרי (והצלחנו, אף על פי כן ולמרות הכל, במשך דורות רבים), אך קשה לשמוע את קולו הקב”ה בגלות. הקול עמום לנו שם, וקשה שבעתיים עבורנו לממש, לפתח, לבנות ולמקסם את עצמנו וקיומנו. ה”תשובה”, השיבה הביתה: שלנו – אליו, ושלו – אלינו – לא יכולה לקרות בלי, קודם כל, חזרה לאומית לארץ. לא כל יהודי צריך להיות כאן עכשיו ומיד, אבל העם צריך להתאסף כאן ולראות את מרכזו כאן. יש לנו צורך בשיבה לאומית ולאחר מכן, כשנוכל לחזור ולהיות מי שאנחנו, להתחבר למהות שלנו ולחזון שלנו, נוכל גם להשלים גם את המסע הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו. מבחינות רבות, זה מסביר את התופעה של “החזרה בתשובה” דוקא כיום, דבר שלא יכל לקרות באותה צורה לפני 100-200-500 שנה.Indeed, an integral part (of Teshuva) is the return to the Land of Israel, not due to my (biased) mind but from the simple reading of the text here, and more: “Song of Ascend, when H’ returns the returnees of Zion, we were like dreamers” (Psalms 126:1). It is not impossible (and we succeeded, nevertheless and in spite of everything, for many generations), but it is difficult to hear Gd’s voice in exile. The voice is muffled for us there, and it is doubly difficult for us to realize, develop, build and maximize ourselves and our existence. Teshuva, the “answer” , the homecoming: ours – to H’ and His – to us – cannot happen without, first of all, a national return to the land. Not every Jew needs to be here now and immediately, but the people need to gather here and see Israel as their center. We need a national return and then , when we can return to being who we are, connect to our essence and our vision, we can also complete the private journey of each and every one of us. In many respects, this explains the phenomenon of “ba’alei teshuva”, more people becoming “religious” precisely today, something that could not happen in the same manner 100 – 200 or 500 years ago.
ויחד עם זאת, תשובה אפשרית תמיד ובכל מקום. איזה רעיון אלוהי גאוני, “סטרט-אפ” של היהודים! זה שאנחנו לא אבודים, שטעויות אינן מצטברות לנצח, שאפשר לתקן, לעשות מעשים שיפתחו דף חדש, גם כיחידים וגם כעם. כמאמר פתגם: “אולי אי אפשר לחזור אחורה ולשנות את ההתחלה, אבל אפשר להתחיל מחדש ולשנות את הסוף”. אכן, סיפור אהבה: היכולת לסלוח, לקבל, להכיל, ולהמשיך הלאה כמו מחדש. מי יתן ונמצא את הדרך לשוב בשלום למקומנו.And yet, Teshuva is possible always and everywhere. What a divinely genius idea, a “start-up” of the Jews! That we are not lost, that mistakes do not accumulate forever, that it is possible to correct, to do actions that will open a new page, both as individuals and as a nation. As the saying goes: “Maybe you can’t go back and change the beginning, but you can start over and change the end.” Indeed, a love story: the ability to forgive, accept, contain, hold, and move on like anew. May we find the way to return safely to our place.
הלכה לחג: בראש השנה אומרים ברכת שהחיינו וכבר חודש לפחות מתנהלות שיחות על “איך העיזו הרימונים להבשיל כל כך “מוקדם””…. כשכמובן, לא הרימונים עשו לנו דוקא, אלא זה שהיתה לנו שנה מעוברת, והחגים “מאוחרים”. אני עם האהבה הגדולה שלי לרימונים (ומיץ רימונים-תפוזים בחוף הכרמל…) מהרגע שהם מופיעים בקצה-קצהו של השוק, כבר מזמן פספסתי את הסיכוי להשתמש בפרי הזה. אז מה עוד? חוץ מפירות שעוד לא אכלנו השנה, אפשר גם בגד חדש, ובכלל זה, נעליים, דבר שלא היה מקובל בעבר וגם, על בגדים משומים מחנות יד שניה, “ואפילו אם קנה או קיבל במתנה בגד משומש, אם הוא בגד שאנשים מתכבדים בו, וגם הוא שמח בו, יברך ‘שהחיינו’. וכן הדין לגבי כלי אוכל, תכשיטים וכיוצא בהם (שו”ע רכג, ג)”, כל עוד אלו דברים שמשמחים את נפשו של האדם, ואת נפשה של חווה.Halacha for the holiday: On Rosh Hashanah one should say the “shehecheyanu”, a special thank-you blessing to Gd we say over something new, and for at least a month there have been conversations about ‘how dare the pomegranates ripen so “early”’. Me, with my great love for pomegranates (and pomegranate-orange juice in Carmel Beach…) from the moment they appear anywhere in the market, have long since missed the chance to use this fruit for this blessing. So what else can be done? In addition to fruits that we haven’t eaten yet this year, new clothing is also allowed, including shoes, something that was not acceptable in the past, and also second hand store clothes: “and even if he bought or received a used garment as a gift, if it is a garment that people respect, and one also rejoices in it, the person will say the “shehecheyanu” blessing. And the same is true with regard to dishes, jewelry, and the like (Shulchan Aruck 223:3)”. As long as these are things that make one happy.

*******

תמיד אומרים שראש השנה הוא “יום בריאת העולם”, אבל צריך להעמיד דברים על דיוקם: ראש השנה הוא יום בריאות האדם ותחילת האנושות. יום בריאת העולם, על פי המסורת שלנו, הוא יום כ”ה באלול, שהיה השבוע ביום רביעי. ואיזהו הזדמנות לחשוב, איזה עולם נברא. וגם להתכונן: זה לא כל כך פשוט, ויתכן שיהיה גם המון תוהו ובוהו. איך נבנה אותו צעד צעד? אולי מישהו יכול להדליק לנו את האור….It is always said that Rosh Hashanah is “the day of the creation of the world”, but we need to put things in perspective: Rosh Hashanah is the day of human health and the beginning of humanity. The day of the creation of the world, according to our tradition, is the 25th day of Elul, which was this week on Wednesday. And what an opportunity to think, what a world was created. And also to prepare: it is not that simple, and there may also be a lot of chaos. How will we build it step by step Maybe someone can turn on the light for us…

Shalom Shalom & a Sweet New Year to you and your beloved ****בברכת שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכם וליקירכם.

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s