| “In the beginning, Gd created the heaven and the earther”… the book of books opens with such familiar words, which are simultaneously also very mysterious. What is this book – this Torah – that we begin again this week, after completing all the holidays of the month of Tishrei? | “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”… ספר הספרים נפתח במילים מוכרות עד מאד, וגם, נעלמות עד מאד. מה זה הספר הזה – התורה הזו – שאנחנו מתחילים שוב השבוע, לאחר השלמתם של כל חגי תשרי? |
| Let’s start with what it is not. It is not a science book and not a book about “reality”. Gd has given us the intelligence to figure all of this on our own, along with the development of scientific tools at our disposal. There is no need for the King of Kings to bring a whole nation out from slavery to freedom and speak to them personally just to say things that can be discovered by looking outside or applying scientific research. The Torah does not come in order to tell and explain to us what is in the world, but rather, to talk to us about us, about our place in this world, what were we created for? Where are we in this picture? What is our role? | נתחיל ממה זה לא. זה לא ספר מדע ולא ספר על ה”מציאות”. הקב”ה נתן לנו שכל להשיג את כל זה בעצמנו, יחד עם פיתוח כלים מדעיים העומדים לרשותנו. אין שום צורך שמלך מלכי המלכים יוציא עם שלם מעבדות לחירות וידבר איתם באופן אישי רק כדי להגיד דברים שאפשר לגלות במבט החוצה או במחקר מדעי. התורה לא באה לספר ולהסביר לנו מה יש בעולם, אלא באה לדבר איתנו עלינו, על מה מקומנו בעולם הזה, בשביל מה נבראנו? איפה אנחנו בתוך התמונה הזו? מה תפקידנו? |
| And in order to make sure we don’t take things too simply, we are given two different answers right away, in the first two chapters. Some will see them as contradictory, opposing, canceling, but I’d like to suggest that we see them as complementary. The question for us humans, wherever one is, is, are we standing at the center of creation or are we just on-lookers from the sidebars? And the answer is, of course — yes! In the 1st chapter of Genesis, after the creation of light, land, plants, creepers, birds and the various animals, the human is a part – important and wonderful but still, only a part of the whole creation. On the other hand, chapter 2 begins when there is (almost) nothing, and the human gets a very defined role: “And the Lord Gd took the human and placed him in the Garden of Eden to work and protect it” (Genesis 2:15). | וכדי לוודא שלא ניקח את הדברים בפשטות רבה מידי, ניתנות לנו שתי תשובת שונות בשני הפרקים הראשונים. יש שיראו אותן כהפוכות, נוגדות, מבטלות, אך אציע שנראה אותן כמשלימות. שאלת השאלות של האדם באשר הוא, היא, האם אנחנו עומדים במרכז הבריאה או שמא אנחנו רק צופים מהצד? והתשובה היא, כמובן — כן! בפרק א’ של ספר בראשית, אחרי בריאת האור, היבשה, הצמחים, הרמשים, עופות ובעלי החיים השונים, האדם הוא חלק – חשוב ונפלא אך עדיין, רק חלק בבריאה השלמה. לעומת זאת, פרק ב’ מתחיל כשאין (כמעט) כלום, ולאדם יש תפקיד מאד מוגדר: “וַיִּקַּ֛ח ה’ אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ” (בראשית ב:טו). |
| We know how sometimes we feel like we’re the center of the world and sometimes we feel small, humble, at best, and even worthless. The sages said that on the one hand “everyone has to say: for me the world has been created!” (Mishnah, tractate Sanhedrin 4:5), but also, that we won’t think too much of ourselves because even a mosquito was created before us (Sanhedrin 38)… | אנחנו מכירים את זה שלפעמים אנחנו מרגישים כמרכז העולם ולפעמים מרגישים קטנים, ענווים, במקרה הטוב, ואפילו חסרי ערך. חזל אמרו מצד אחד ש”כל אחד ואחד חיב לומר: בשבילי נברא העולם!” (משנה, מסכת סנהדרין ד’, ה’), אך גם, שלא נחשוב את עצמנו יותר מידי כי אפילו יתוש נברא לפנינו (סנהדרין לח)… |
| Many have tried to reconcile the contradiction, for example by explaining that there are different writers and that we’re left with different versions, but beyond “the” truth, I think it is better for us to learn that there is duality (within the One), and that there are contradictions, not only in the Torah, but in the world and within each and every one of us; to accept that the contradiction is part of our lives, and that to a large extent, this contradiction only proves the divinity of the Torah which did not see fit to reconcile all the contradictions but to leave them as they are and to help us understand the complexity into which we were created. | רבים ניסו ליישב את הסתירה, למשל בהסבר שיש כותבים שונים ונשארו גרסאות שונות, אך מעבר ל”ה”אמת, אני חושבת שיותר טוב לנו ללמוד שיש דואליות (בתוך האחדות האחת), ושיש סתירות, לא רק בתורה, אלא בעולם ובזהות של כל אחד ואחת מאיתנו, לקבל שהסתירה הזו היא מהחיים שלנו, ושבמידה רבה, הסתירה הזו רק מוכיחה את אלוהותה של התורה שלא מצאה לנכון ליישב את כל הסתירות אלא להשאירן כך ולעזור לנו להבין את המורכבות לתוכה נבראנו. |
| Moreover: the human himself was created both in the image of Gd and from dust. It is very difficult to understand exactly what “the image of Gd” is, but it is clear that it is not dirt: in the image of God – suggests to us spirituality and perhaps infinity, while dirt is material, limited, and finite. So, of the two elements who and what are we? The Torah answer is — yes. And Gd Himself, how do we define at least the One who gave us the Torah? Is this Creator a “personality”, something or someone available here and now that we can talk to and turn to in times of need? Or maybe, as the philosophers say, Gd is a “being”, a supreme law of nature and then there is no one to talk to? Or maybe everything is a mess?? The Torah went ahead and said: “In the beginning God created the heavens and the earth”, that is, there is a creator and there is creation and creation has direction and purpose, and when there is chaos, that too is part of creation. And should we think that chapter 1 explains everything, the Torah added chapter 2, and also said about the Almighty… yes. | זאת ועוד: האדם בעצמו נברא גם בצלם אלוהים וגם מעפר. קשה מאד להבין בדיוק מה זה “צלם אלוהים”, אך ברור שזה לא עפר: בצלם אלוהים – מרמז לנו על רוחניות ואולי אינסוף, בשעה שעפר הוא חומרי, מוגבל, וסופי. אז מי ומה אנחנו משניהם? תשובת התורה היא — כן. והקב”ה בעצמו, איך נגדיר לפחות את מי שנתן לנו את התורה? האם הבורא הזה זו “אישיות”, משהו או מישהו זמין כאן ועכשיו שאנחנו יכולים לדבר איתו ולפנות אליו בעת צרה? או אולי כמאמר הפילוסופים, האלוהים הוא – או היא – “ישות”, חוק טבע עליון ואז אין עם מי לדבר? ואולי בכלל הכל בלגן?? הקדימה התורה ואמרה: “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”, כלומר יש בורא ויש בריאה ולבריאה יש כוון ומטרה, וכשיש תוהו ובוהו, גם הם חלק מבריאה זו, ואם חשבנו שפרק א מסביר הכל, הוסיפה התורה את פרק ב, ואמרה גם על הקב”ה בעצמו… כן. |
| There is one thing that was not created in the perfect creation of Genesis, and that is the water. The water (in Hebrew – ma-yim) symbolizes the essence (ma-hut), whether it is rainwater, ocean water or the water in the mother’s womb, and of course, the Torah itself which is likened to water. The water, tells us Rashi, has always been there. This week, on Shmini Atzeret – Simchat Torah, we have returned to add the words “mashiv haru’ach umorid hageshem” – the One who brings back the wind and sends the rain” in the Amida prayer. The change of seasons is important and significant, especially for those of us who are involved in, or even just touch upon, agriculture, and we pray from the bottom of our hearts for blessed rains; and yet, at the same time, it is possible that this line is not only about the climatic changes in the Land of Israel (it’s fascinating that this line is added to the prayers of Jews in the southern hemisphere as well!), but also about our desire for bringing back in the sense of “teshuva” of the ru’ach as in soul, spirit (and spirituality) in our lives, along with the “geshem”, literally rain but also materialization and fulfillment” (gashmiyut & hitgashmut) of our lives. And may we say to this too… yes. | יש דבר אחד שלא נברא בבריאה המושלמת של בראשית, ואלו הם המים. המה-ים מסמלים את המה-ות, בין אם אלו מי גשם, מי האוקינוס או המים ברחם האם, וכמובן, התורה עצמה שנמשלה למים. המים, כך אומר לנו רש”י, תמיד היו. השבוע, בחג שמיני עצרת-שמחת תורה, חזרנו להוסיף את המילים “משיב הרוח ומוריד הגשם” בתפילת העמידה. שינוי העונות חשוב ומשמעותי, ובמיוחד למי מאיתנו שעוסק, או אפילו רק נוגע, בחקלאות, ואנחנו מתפללים מכל הלב שירדו גשמי ברכה, ויחד עם זאת, יתכן שהשורה הזו אינה עוסקת רק בשינויים האקלימיים בארץ ישראל (מרתק שהשורה הזו נוספת לתפילות של יהודים גם בחצי הכדור הדרומי!), אלא גם ברצון שלנו ל”משיב” (במובן תשובה) של הרוח (והרוחניות) בחיינו, יחד עם ה”גשם”, במובן גשמיות והתגשמות (פיזית) של חיינו. ומי יתן וגם לכך נאמר… כן. |
שבת שלום Shabbat Shalom
Torah & more... תורה ועוד 