| The most obvious and famous stories in the 2nd Torah portion in the Book of Genesis, “Noah”, are the story of the flood and Noah’s ark along with the rainbow and the dove with the olive leaf, followed by the story of the Tower of Babel about the people who sought unity and uniformity and found discord. But the Torah portion doesn’t end there but rather with a list of seemingly extremely boring details of who gave birth to whom. Since I like reading lists of names, streets, donors… I find interesting things davka here… Here we will find the list of the ten generations from Noah to Abraham, including Abraham’s father, Terah, and how he began to journey from Ur of the Chaldeans (Ur Kasdim) to the land of Canaan, the Land of the Hebrews (Ivrim). The land of the Hebrews? Is there such a place? Who are the Hebrews? And… who are we?? | הסיפורים הבולטים והמפורסמים בפרשת השבוע השניה בספר בראשית, פרשת נח, הם סיפור המבול ותיבת נוח עם הקשת בענן והיונה עם עלה הזית, ולאחריו, סיפור מגדל בבל על האנשים שחיפשו אחדות ואחידות ומצאו מחלוקת. אבל הפרשה לא מסתימת שם אלא ברשימת פרטים לכאורה משעממת ביותר של מי הוליד את מי. אני שאוהבת לקרוא רשימות שמות, רחובות, תורמים… דוקא מוצאת כאן ענין… כאן נמצא את רשימת עשרת הדורות מנח עד אברהם, וביניהם גם אביו של אברהם, תרח, ואיך התחיל ללכת מאור כשדים לארץ כנען, ארץ העברים. ארץ העברים? יש ארץ כזו? מי הם העברים? ו… מי אנחנו?? |
| The phrase itself will only be mentioned later, first in connection with Abram (Genesis 14:13: “And the refugee came and told Abram the Hebrew”) and also when Joseph tells about himself and says “I was indeed stolen from the land of the Hebrews” (Genesis 40:15). What is interesting is that the Egyptian minister who listened to Joseph did not ask the obvious question: Where is this land? Because, it is clear that it was known that the land, which was later called the land of Canaan, is the biblical “land of the Hebrews”. Moreover: in the book of Genesis (12:6) appears the strange verse “And the Canaanites were then in the land”. What does “then” mean? Rashi says that the Canaanite “would conquer the land of Israel from Shem’s (Noah’s son) offspring”…. Therefore the Holy One said to Abram, “To your seed I will give this land”, (that is), I (Gd) am to return it (in the future) to your children who are from the seed of Shem (that the land was originally his). | הביטוי עצמו יוזכר רק מאוחר יותר, תחילה בקשר לאברם (בראשית יד:יג: “ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי”) וגם כשיוסף יספר על עצמו ויגיד “גֻנוֹב גֻנבתי מארץ העברים” (בראשית מ:טו). מה שמעניין זה שהשר המצרי שהקשיב ליוסף לא שאל את השאלה המתבקשת: איפה הארץ הזו? כלומר, ברור שהיה ידוע שהארץ, שאחר כך נקראה ארץ כנען, היא “ארץ העברים” התנכית. זאת ועוד: בספר בראשית (יב:ו) מופיע הפסוק המוזר “והכנעני אז בארץ”. מה פירוש “אז”? רש”י אומר על כך שהכנעני “הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם (בנו של נח)…. לכן אמר הקב”ה לאברם, “לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת”, (כלומר), עָתִיד אֲנִי (הקב”ה) לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם (שהארץ היתה שלו במקור). |
| Who is the original “Ever” (father of the Ivrom=Hebrews)? He is mentioned in the heart of the long begets list in our portion: Ever is the son of Shelah, the grandson of Shem, the son of Noah; and also the grandfather of Abraham’s grandfather (11:14-17). In the previous chapter we were informed about him that “Sons were also born to Shem, ancestor of all the descendants of Ever and older brother of Japheth” (10:21). It can be understood from this that the offspring of Ever are the successors of Shem, Noah’s son, and what makes Shem unique is his role (which we gather from his name which means “name” meaning, for the sake of…). Each one of Noah’s sons brought a different element into the world, and the role of “Shem” was to bring purpose and meaning to human beings. | מי הוא “עבר” המקורי? הוא מוזכר בלב רשימת התולדות הארוכה בפרשה שלנו: עבר הוא הבן של שלח, הנכד של שם, בנו של נח. וגם הסבא של הסבא של אברהם (יא:יד-יז). בפרק הקודם קבלנו עוד פרט עליו: “וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כׇּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל” (י:כא). ניתן להבין מכאן שבני עבר הם הממשיכים של שם, בנו של נח, ומה שמייחד את שם, הוא תפקידו (שכשמו כן הוא, עושה “לשם” במובן של למען…). כל אחד מבני נוח הביא לעולם יסוד אחר, ותפקידו של “שם” היה להביא מטרה ויעוד לבני האדם. |
| How was Ever the successor of Shem? We are told that “Two sons were born to Eber: the name of the first was Peleg, for in his days the earth was divided”… (10:25). In whose days? According to their calculations, the Sages tell us that the division happened when Peleg died. And how did Ever know about it, as he was no longer alive? Rashi answers: “Ever was a prophet, who named his son after (something in) the future.” So we learn here two things: one, that Ever and his family are prophets; connectors of heavens and earth, and the other, that worldly problems, such as what is happening to humanity, bother them. Little by little they start sounding more and more familiar… | איך עבר היה ממשיכו של שם? נאמר לנו ש”לְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ”… (י:כה). בימיו של מי?? על פי חישוביהם, אומרים לנו חז”ל שהפילוג היה רק בשנת מותו של פלג. ואיך ידע על כך עבר, שכבר לא היה בחיים? עונה רש”י: “שֶׁהָיָה עֵבֶר נָבִיא, שֶׁקָּרָא שֵׁם בְּנוֹ עַל שֵׁם הֶעָתִיד”. אנחנו לומדים שני דברים: האחד, זה שעבר ובני משפחתו הם נביאים ומחברים בין שמים וארץ, והשני, שבעיות עולמיות, כמו מה קורה לאנושות, מטרידות אותם. לאט לאט הם מתחילים להשמע יותר ויותר מוכרים… |
| When we meet Terah, the grandson of Ever’s grandson and Avraham’s father, he’s in a foreign land of “Ur Kasdim”. Where did all the other Ever families go to? Some disaster may have happened to them. At the end of chapter 11, only one family remained, and this one also exiled or was exiled from the “Land of the Hebrews” to a distant land, and now it seeks to renew its days as before… | את תרח, נכד-נכדו של עבר ואביו של אברהם, אנחנו כבר פוגשים בארץ זרה, ב”אור כשדים”. לאן נעלמו המשפחות האחרות של בני עבר? יתכן שקרה אותם אסון כלשהו. בסוף פרק י”א נשארה רק משפחה אחת וגם זו גלתה או הוגלתה מ”ארץ העברים” לארץ רחוקה, ועכשיו היא מבקשת לחדש ימיה כקדם… |
| Terah himself, as we learn from the Midrash, has a workshop for statues and idols (which also has many symbolic and historical meanings) and three sons: Nahor, Abram and Haran. Suddenly, the narrative sequence of ‘who beget who’ comes to a halt, like the screeching of a long train on the tracks. After we have already been told that Terah gave birth to Abram, Nahor and Haran, the Torah immediately repeats and says it, again, just in case we did not hear in the first reading: “Now this is the line of Terah: Terah begot Abram, Nahor, and Haran; and Haran begot Lot” (11:27) Ok, we’ve stopped. And we’re paying attention. So what happened to them? | לתרח עצמו, כפי שאנחנו לומדים מהמדרש, יש בית מלאכה לפסילים ואלילים (וגם לכך משמעויות סמליות והסטוריות רבות) ושלושה בנים: נחור, אברם והרן. לפתע, מגיע הרצף הסיפורי של ‘מי הוליד את מי’ לעצירה, כמו חריקה של רכבת ארוכה על הפסים. אחרי שכבר נאמר לנו שתרח הוליד את אברם, את נחור ואת הרן, התורה מיד חוזרת ואומרת, שוב, למקרה שלא שמענו בקריאה ראשונה: “וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט (יא:כז). אוקי, עצרנו ואנחנו שמים לב. אז מה קרה להם? |
| “Haran died in the lifetime of his father Terah, in his native land, Ur of the Chaldeans (11:28). What? Why did the son die “in the lifetime” the father? And why in that location? The Midrash says that the Haran was thrown into the fiery furnace (Ur = fire), and as a result of this holocaust, where a third of the people were lost, the family was forced to reorganize: the two remaining brothers, Nahor and Abram, took Haran’s daughters, Milka and Ischa, who is Sarai, to be their wives, and began a journey from exile to find I have an old-new home for the family: “Terah took his son Abram, his grandson Lot the son of Haran, and his daughter-in-law Sarai, the wife of his son Abram, and they set out together from Ur of the Chaldeans for the land of Canaan”… but “they had come as far as Haran, and they settled there” (11:31). | “וַיָּ֣מׇת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים” (יא:כח). מה? למה מת הבן “על פני” האב? ולמה דוקא שם? המדרש מספר שהרן נזרק לכבשן האש (ְא֥וּר = אש), ובעקבות השואה הזו, בא אבד שליש מהעם, המשפחה נאלצה להתארגן מחדש: שני האחים הנותרים, נחור ואברם, לקחו להם לנשים את בנות הרן, מילכה ויסכה, היא שרי, והתחילו במסע מהגלות למצוא בית חדש-ישן למשפחה: “וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן”… אבל –”וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם” (יא:לא). |
| A careful reading shows us that Nahor was not with them when they went on their journey. Turns out that Nahor had already left for Haran, a modern and progressive place, where the Hebrew people have the freedom to live well. When the family passes through there on route to the Land, an argument will ensue: Who are we? How best to be who we are? Are we cosmopolitan, citizens of the world, or should we return to “Altneuland” and rebuild it?? Why return to the Land when the Canaanites are just now taking over the area? So what, stay in exile?? So that we will be thrown into the fiery chambers again?? What is the purpose and goal we bring into the world, and how is it best to be who we are? Nahor will convince papa to stay in Haran, while Abram and Sarai will hear Gd’s voice commanding them to ‘go to themselves to the Land’. But they will be back in Haran, and the conversation about how to be who we are, on all its complexities while combining all the above elements, will continue to this very day. | קריאה מדוקדת מראה לנו שנחור לא היה איתם כשיצאו לדרך. מסתבר שנחור כבר עזב לחרן, מקום מודרני ומתקדם, שם יש לבני העם העברי חופש לחיות טוב. כשהמשפחה עוברת שם בדרך לארץ, יתפתח ויכוח: מי אנחנו? איך הכי טוב להיות מי שאנחנו? האם אנחנו אזרחי העולם הקוסמופוליטים, או שעלינו לחזור ל”אלטנוילנד”, ולבנות אותה מחדש?? בשביל מה לחזור לארץ כשהכנענים בדיוק משתלטים על האיזור? אז מה, להשאר בגלות?? כדי ששוב יזרקו אותנו לכבשני האש?? מה היעוד והמטרה שאנחנו מביאים לעולם ואיך הכי נכון להיות מי שאנחנו? נחור ישכנע את אבא להשאר בחרן, ואילו אברם ושרי ישמעו את קול האל המצוה אותם לכו לכם לארץ. אבל הם עוד יחזרו לחרן והשיחה על איך להיות מי שאנחנו, על כל המורכבויות ותוך שילוב של כל היסודות הנ”ל, תמשך עד עצם היום הזה. |
חודש טוב ושבת שלום – A Good Month & Shabbat Shalom
Torah & more... תורה ועוד 