| בוקר יום הבחירות בשכונה שלי שקט יותר מיום שבת… יש מעט מאוד מכוניות ברחובות; זוגות מטיילים יד ביד בדרך לקלפי. כשאני עוברת שם בטיול הבוקר שלי, אני שומעת את השומר אומר לאנשים שהגיעו למלא את חובתם בזמן, שמשמרת הבוקר ישנה ותהיה כאן “קצת מאוחר יותר”… אני חוזרת הביתה להתקלח. ולכתוב. | Elections day morning in my neighborhood is quieter than Shabbos… there are very few cars in the streets; couples are strolling hand in hand on route to the polling station. When I pass by there on my morning walk, I hear the guard telling people who dutifully arrived on time, that the morning shift has slept in and will be here “a little later”… I head home to shower. And write. |
| את חלק מהישנוניות ניתן לייחס לג’טלג הלאומי אליו יצאנו השבוע… הזזת השעון “אחורה” אכן נעימה בשעות הבוקר. לשאר אני לא מצפה בכיליון עיניים, במיוחד לשבת שתכנס בקרוב כבר ב- 16:00 אחה”צ… | Some of the sleepiness can be attributed to the national jetlag we’ve embarked on this week… “Fall-back” clock change is nice in the morning. The rest I am not looking forward to, especially Shabbos soon starting at 4:00pm… |
| אני לא יכולה שלא לתהות, אם לא הגיע הזמן להפסיק עם שני הג’ט-לגים הלאומיים השנתיים האלה, שאינם מסונכרנים עם רחבי העולם כאילו זה יהיה יותר מדי לבקש, לתאם את ההתרחשות החד-פעמית הזו! פעם דובר על פרודוקטיביות מוגברת, אבל האם זה עדיין כך? או שזה גם אומר עלייה בתאונות דרכים ועבודה, בעיות עם ילדים ובעצם, כל מי שיש לו מחזור שינה מסודר (ראה למעלה…), במיוחד בזמן ש”כולם” עושים את העבודה שלהם על המחשב הנייד במיטה… אז אולי צריך ללכת בעקבות הודו ולחלק את ההֶבדֵל; כל חצי שנה לוקחת 30 דקות, ואפשר להתקדם… וכן, אני אוהבת את האור, והולך להיות חשוך בקצה זה או אחר של היום, מה אפשר לעשות. זה רק שככה זה הולך להיות כל עוד לא כולנו חיים על קו המשווה. וחוץ מזה, כשיהיה חושך, נעשה מה שאנחנו עושים גם ככה ברוב שעות היום: יושבים על הטלפונים והמחשבים הניידים שלנו… | I can’t help but wonder, if it isn’t time to stop these two annual national jet-lags, which are not synchronized globally as if that would be too much to ask, to coordinate this one-time occurrence! It used to be about increased productivity, but is it still? Or is it also about increase in accidents, trouble with children and anyone wake-sleep cycles (see above…), especially at a time when “everyone” does their work on their laptop in bed… How about we follow India and just split the difference; each half-year takes 30 minutes, and we can move on. And yes, I love the light and it’s going to be dark, at one end of the day or the other, what can I say; that’s just how it’s going to be as long as we don’t all live on the equator. And when it’s dark, we’ll do what we anyway do most other hours of the day: use our phones and laptops… |
| אבל בחזרה לבוקר הזה. ישראל, שכמו שאתם יודעים, שאני אוהבת ומעריצה ומעריכה, חיה בהגדרה של אי שפיות: “לעשות את אותו הדבר שוב ושוב, לצפות לתוצאות שונות”… כותרות של פוסטים שונים קוראים לזה “הבחירות הכי חשובות”, בעוד שאותו עיתון/אתר/בלוג יכול גם להראות שיתכן שלאף אחד מהצדדים אין ניצחון ברור. שוב. מה שאומר שאולי צפויות בחירות נוספות באופק. שוב… | But back to this morning. Israel, which you know I love and adore and think the world of… is living the definition of insanity: “doing the same thing over and over again, expecting different results”… Headlines of various posts call it “the most important election”, while the same paper / site / blog might also show that neither side has a definitive victory. Again. Which means, that another election might be in sight. Again. |
| לפני כמה ימים, שאל אותי מכר, אם הוא יכול לשאול אותי שאלה מאוד אישית. לאחר מכן הוא פתח ברשימה של סופרלטיבים מחמיאים על כמה אני חכמה, בעלת ידע, מנוסה בעולם ו”נאורה” (בטח, תמשיך…). הרגשתי את ה”אבל” מגיע… לא, לא, הוא היסס, “זה רק שאת גם”… השלמתי לו את המשפט, “דוסית”. | The other day, a friend asked me, if they may ask me a very personal question. He then opened with a list of flattering superlatives about how wise, smart, knowledgeable, world-experienced and “enlightened” I am (sure, keep it coming…). I sensed a “but” coming… No, no, he hesitated, “it’s just that you’re also”…. I completed the sentence for him, “religious”. |
| “טוב, לא התכוונתי לזה ככה”… אמר. לא ככה? אז… איך כן? “אני פשוט מודאג מזה שאת הולכת להצביע לאדם הלא נכון… ואני רוצה שתצביע כמו שצריך… אל תביני אותי לא נכון, יש אנשים דתיים שהם באמת חכמים; למשל הפרופסור השמאלני ההוא, איך קוראים לו… הוא חובש כיפה ושמאלני, הוא לא רע”… | “Well, I didn’t mean it like that”… he said. Oh? Then… like what? “I’m just worried you’re going to vote for the wrong person… and I want you to vote correctly… don’t get me wrong, some religious people are really smart; take for example, that left-wing professor, what’s his name… he wears a kippa but is politically left, he’s actually not that bad”… |
| היה קשה שלא להגיב בסרקזם, אבל בסופו של דבר הצלחתי להגיד משהו שחשוב לי עכשיו להעלות כאן על ה”נייר”: ‘אני מניחה שביום שלישי בבוקר אני אלך להצביע. לא לפני שאקבל טקסטים מחברים ובני משפחה שונים- ופוליטיקאים – מנוגדים זה לזה, שקוראים לי “להצביע נכון”. ואני מבטיחה לכולכם: אני אצביע נכון, כי אני אצביע, ואני אצביע מה שאני חושבת שהוא הכי טוב, או – לפחות האפשרות הכי פחות גרועה. אבל, יחד עם זאת, עבור כל אחד מאיתנו לחשוב שהתשובה הנכונה האחת והיחידה היא רק איתנו, מי שזה לא יהיה, ושאין שום אמת גם עם “הצד השני”, זה מגוחך. אני רוצה להצביע בעד המחויבות של סמוטריץ’ לארץ ישראל, עם סיסמאותיו של לפיד לאחדות, ורהיטותו וחזון העולם של נתניהו; אני רוצה את הקריאה של מרצ לשוויון, את הקריאה של ליברמן – לכלכלה חופשית וזו של העבודה – לשלום; וכן, אני רוצה את החרדים וש”ס כי מה שהחזיק אותנו יהודים במשך 2000 שנה זה התורה; והערבים מוזמנים לבנות איתנו תמיכה ושותפות חזקה בארץ… | It was hard not to respond with some amount of sarcasm, but eventually, I was able to say something which is now important for me to put here on “paper”: ‘I’m assuming that on Tuesday morning I will go to vote. Not before getting texts from various (opposite) friends and family members – and politicians – urging me to “vote correctly”. And I promise you all: I will vote correctly, because I will vote, and I will vote what I think is best, or – the least bad option. But, at the same time, for any of us to think that the One and Only Absolutely Correct Answer is Only with US, whoever we are, and that there is not Any Truth Whatsoever also with the “other side”, is ludicrous. I want to vote for Smotrich’s commitment to the Land with Lapid’s slogans for unity and Netanyahu’s eloquence and world vision; I want Meretz’s call for equality, Liberman’s – for free economy and the Avoda’s – for peace; And yes, I want the Ultra-Orthodox and Shas because what kept us Jewish for 2000 years is Torah; and the Arabs to build a strong support and partnership with us in the Land…. |
| ‘מה? השתגעת?’, הוא אומר, ‘על מה את מדברת? את לא מבינה איך הפוליטיקה עובדת פה’… טוב, אולי, אז לכן אני בעיקר מתרחקת מזה. ועדיין, יש לנו היסטוריה מורכבת והרבה ללמוד מעצמנו. מימי קדם, השאלה מעולם לא הייתה איך כולנו נחשוב אותו הדבר; אלא איך אנחנו הולכים לנהל ולמנף את ההבדלים בינינו, ובעיקר, לא לתת להם להרוס אותנו. אברהם ואחיו בחרו בחיים שונים מאוד אבל הקפידו להשיא את ילדיהם בתוך המשפחה הרחבה; בית הלל ובית שמאי התווכחו באופן דומה על מה שהיו בעיניהם נושאים עקרוניים הרי גורל במציאות ובאידיאולוגיה, ולמרות הבדלים עצומים וגדולים, לא נמנעו מלשאת נשים אלו ואלו. הדברים היו (מאוד!) קשים כאן בין העדות האשכנזיות והספרדיות, ולמרות שזה עדיין לא מושלם וחלקנו (לצערי -) עדיין לא אוכלים אורז וקטניות בפסח, בסך הכל, אנחנו מצליחים לחיות אחד עם השני, להתחתן, לערוך תפילות “אשכ-ספרד” ולבנות את המדינה הזו ביחד. | ‘What? You’re crazy!’, he says, ‘what are you talking about? You don’t understand how politics here works’… well, maybe, so I mostly stay away from it. And yet, we have a complex history with much to learn from. From early on, the question was never how we’re all going to think the same; but how we’re going to manage and leverage our differences, and mostly, not let those destroy us. Abraham and his brother chose a very different life but made sure to marry into each other’s family; Beit Hillel and Beit Shamai similarly argued vehemently on what were to them major life-threatening issues in practice and ideology, and in spite of huge, major differences, continued to intermarry. Things were (very!) rough here between Ashkenazi and Sefardi communities, and while it’s not perfect and some of us (sadly -) still don’t eat rice and beans on Pesach, as a whole, we manage to live with each other and build this country. |
| בשבוע שעבר, בסוף מסכת כתובובת דף-יומי (כן!), קראנו על שני רבנים, רב אמי ורבי אסי, שהיו זזים משמש לצל ומצל לשמש רק כדי שלא ירגישו שלא בנוח וכדי שלא יהיה להם על מה להתלונן לגבי הארץ! אבל הם לא עמדו שם ונופפו בידיים וצרחו לעבר השמש והצל להיעלם… יש שמש. ויש צל. יש ימין. ויש שמאל. ויש אנשים טובים, ואפילו רעיונות יהודיים, אותנטיים, ראויים שהם קריטיים להמשכיות ולהישרדות שלנו – בשני הצדדים. כולנו נצטרך לפחות גרגר קטן של ענווה כדי שזה יעבוד. | Last week, at the end of Tractate Ktubot of daf-yomi (the daily Talmud learning, and yeh!), we read about two rabbis, Rabbi Amey and Rabbi Asi, who moved from sun to shade and shade to sun just so they won’t be uncomfortable and so they won’t have something to complain about regarding the Land! But they didn’t stand there waving their hands and screaming at the sun and shade to disappear… There is sun. And there is shade. There is right. And there is left. And there are good people, and worse yet – worthwhile, Jewish, authentic ideas which are critical to our continuity and survival – on both sides. We are all going to need at least a little touch of humility to figure out how make this work. |
| ואחרון חביב בבוקר שטוף שמש ועדיין שקט זה – עכשיו עונת מסיק הזיתים כאן, ויש הרבה דברים שאפשר ללמוד מאותם פירות קטנים ובעייתיים שהיונה ביקשה להביא לתיבה. הנה כמה ואשמח שתוסיפו עוד: 1. כל אחד הוא “יחיד”, אבל הם מייצרים שמן רק כאשר כולם ביחד. 2. בניגוד לרוב הפירות האחרים, זיתים הם נוראיים לאכילה מיידית מהעץ וחייבים לעבור תהליך עיבוד מאוד לא נעים כדי להיות ראויים לשימוש. 3. כשאתה חושב שסיימת להוריד את כל הזיתים מענף כלשהו, או-או, הנה, יש שם עוד זית. ואחד ממש מעליך… אני נזכרת שוב ושוב שלכולנו יש איזורי עיוורון ואנחנו יכולים בקלות לפספס דברים ממש מולנו. 4. כמה זיתים רעים לא עושים כלום, אבל רבים מידי עושים את השמן למגעיל ונורא. להיות קטן זה לא אומר להיות חסר חשיבות; לך תעשה את החלק שלך. | Last but not least on this sunny, still quiet morning, it’s olive harvest season here, and there are many things one can learn from those pesky little fruits whose branch the dove sought to bring to the ark. Here are a few and happy to have you add more: 1. Each is an “individual”, but they only make oil when they are all together. 2. Unlike most other fruits, they are terrible to eat right off tree and must go through an extremely unpleasant process in order to be useful. 3. You think you’re done cleaning a branch, but oh, there’s another olive over there. And one right above you… I’m reminded over and over again that we all have blind spots and can easily miss things right in front of us. 4. Some bad olives make little difference, but too many make the oil awful. Being small doesn’t mean being insignificant; do your part. |
A happy Elections Day to us all! יום בחירות טוב(ות) לכולנו
Torah & more... תורה ועוד 