Go to Yourselves: the joint journey of Sarah & Abraham (the Torah portion of Lech-Lecha) לכו לכם: המסע המשותף של שרה ואברהם (פרשת לך-לך)

The 3rd Torah portion in the book of Genesis describes Abraham’s life since he heard the voice of God, commanding him to leave Haran and ‘go to himself’, to the Land that He would show him. It continues with different stories: the descent to Egypt, the quarrel between his shepherds and those of his nephew, Lot, the war of the kings, Hagar and Ishmael’s birth, and the two covenants: the covenant between the pieces (brit bein habetarim) regarding the promise of the Land, a prophecy for the future “for your offspring will sojourn in a land not theirs”… and circumcision (brit mila), the only commandment in this portion. On that occasion, Abram became Abraham, and Sarai – Sarah. The Almighty also promises Sarah will give birth to a son, Yitzchak, in whom the continuity of the family and the connection to the Land will be maintained.הפרשה השלישית בספר בראשית עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו מזמן ששמע את קול של הקב”ה, מצווה אותו לעזוב את חרן ללכת “לעצמו”, לארץ שיראה לו. היא ממשיכה בסיפורים שונים: הירידה למצרים, מריבת הרועים שלו ושל לוט אחיינו, מלחמת המלכים, הגר ולידת ישמעאל, ושתי בריתות: הברית בין הבתרים לגבי ההבטחה על הארץ, נבואה לעתיד “כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם”… וברית המילה, המצווה היחידה בפרשה. באותה הזדמנות, אברם נהיה לאברהם, ושרי – לשרה. עוד מבטיח הקב”ה ששרה תלד בן, יצחק, שבו תתקיים המשכיות המשפחה והקשר לארץ.  
We meet Sarah for the first time at the end of the last Torah portion, Noah, in the long list of who begets whom. When we reach we stop: “And sarai was barren’ she had no child” (Genesis 11:30). Since she is the spouse of the father of the renewed Hebrew nation, we have to wonder, how is this going to work? Unfortunately, we have read the story countless times, and it is difficult for us to read the text with the initial excitement it deserves and be surprised, but we should note that from nature’s side, there is no continuity here. A kind of statement that if there is going to be any continuity, it will be because “Someone” in the highest places intervened in their favor and in the favor of this reforming nation.את שרה אנחנו פוגשים לראשונה עוד בסוף פרשת נח, ברשימה הארוכה של מי הוליד את מי. כשאנחנו מגיעים לשרה, אנחנו נעצרים: “וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד” (בראשית יא:ל). מכיון שהיא בת זוגו של אבי האומה העברית המתחדשת, עלינו לתהות, איך זה הולך לעבוד? לצערנו הרב, קראנו את הסיפור אינספור פעמים, וקשה לנו לקרוא את הטקסט בהתרגשות ראשונית ולהיות מופתעים, אבל צריך לשים לב לכך שמצד הטבע, אין המשכיות כאן. מעין אמירה שאם תהיה המשכיות, זה יהיה כי “מישהו” במקומות הכי גבוהים, התערב לטובתם ולטובת האומה הזו  המתהווה מחדש.  
According to the text (Genesis 11:29), Sarai is the daughter of Haran, Abraham’s brother. Before her name was changed from Sarai to Sarah at the end of our portion, she was called Yiska. Rashi tells us (on Genesis 11:29) that “Yiska is Sarah and she’s named so because she’s sheltered by the Holy One and all are sheltered by her beauty. And further – Yiska is related to the word for princess (nesicha), just like Sarah (female minister) is related to governance (s’rara)”. We know that Sarah is considered by our Sages to be one of the four most beautiful women, and we must also wonder about that too: What do we care about Sarah’s beauty? What is the essence of this piece of information? But Sarah’s beauty reflects her spiritual essence, and this is also what Pharaoh and Avimelech, the great rulers of the region, see in her and want so much. They are not looking for Miss-World-Canaan from BCE. They ask for the one who is divinely inspired to be a part of them, just as many generations later, another Pharaoh wanted to throw the boys into the river and let the girls live, so they can become wives to the Egyptians.לפי הכתוב (בראשית יא:כט), שרה היא בתו של הרן, אחיו של אברהם. לפני שבסוף הפרשה שלנו, שמה שונה משרי לשרה, היא נקראה בשם יסכה. רש”י מספר לנו (על בראשית יא:כט) ש”יסכה זוֹ שָׂרָה, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁהַכֹּל סוֹכִין בְיָפְיָהּ; וְעוֹד יִסְכָּה לְשׁוֹן נְסִיכוּת, כְּמוֹ שָׂרָה לְשׁוֹן שְׂרָרָה”. אנחנו יודעים ששרה נחשבת בעיני חז”ל אחת מארבע הנשים היפות ביותר, וגם עלינו לתהות: מה אכפת לנו מיופיה של שרה? מה מהות הענין? היופי של שרה משקף את הפנימיות הרוחנית שלה, וזה גם מה שרואים בה פרעה ואבימלך, השליטים הגדולים באיזור, ורוצים כל כך. הם לא מחפשים את מיס-עולם-כנען מלפני הספירה. הם מבקשים את מי שיש לה רוח הקודש כדי שזו תהיה חלק מהם, בדיוק כמו שדורות רבים לאחר מכן, רצה פרעה אחר להשליך את הבנים לנהר ואת הבנות לחיות, כדי לקחת אותן כנשים למצרים.  
Avraham too, at first, as Abram, is possibly even a little intimidated by his wife’s greatness and charismatic power. No longer Yiska, the one “sheltered by the Holy One” that all delight in her beauty, he named her Sarai, my “ministress”. It’s going to take until the end of our portion for her real name to be announced. And while we have an explanation for why Abraham’s name was changed: “For I have made you a father of many nations” (17:5), regarding Sarah, the Holy One simply states a fact: “and Gd said to Abraham, Sarai your wife, you will no longer call her name Sarai for her name is Srah (17:15). This is her name, this is the purpose of her life, and she must continue to grow from Yiska the princess to Sarai, Abraham’s ministress to Sarah – that of the entire world.גם אברהם, בתחילה, כאברם, אולי אפילו קצת נחרד מכוחה וגדולתה הכריזמטיים של אשתו. לא עוד יסכה, הסוכה ברוח הקודש וש”הכל” וסכין ביופיה, אלא שרי, השרה שלי, הוא קורא לה. יקח עד סוף הפרשה שלנו ששמה האמיתי יוכרז. ובעוד שיש לנו הסבר למה שונה שמו של אברהם: “כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ” (יז:ה), ביחס לשרה, הקב”ה פשוט מציין עובדה: “וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ” (יז:טו). זה שמה, זו מטרת חייה, ועליה להמשיך ולגדול מיסכה הנסיכה, לשרי, שרתו של אברהם בלבד, לשרה – של כל העולם כולו.    
And there is another name that Abraham gives Sarah: he calls her my sister. In Hebrew, the root of the word brother, sister (ach) is from the word Ichuy, mending, as a correction for separation, already from the Garden of Eden. In the relationship between Abraham and Sarah (as we also see with Isaac and Rebekah) there is a sense of the fusion of souls to Oneness, and this is important; precisely because their lives were not simple, but rather fraught with challenges and probably quite a few fights. We could perhaps imagine their conversation, for example, on the way back from Egypt, with all the property they had accumulated and received, Lot trailing behind, thinking about his chance of winning all this “weight” of flock, silver and gold (Genesis 13:2) when his sister and uncle would pass away . Among the gifts, also an Egyptian woman, a slave to Sarai. ‘Abram, what will we do with her’? ‘I don’t know, Pharaoh insisted, I couldn’t say no to him’. ‘You always say yes to everyone, your quality of kindness is way too strong’. Yes, and you are too much of a “din” (judgement) personality, I hope you don’t make things difficult for her, she is quite beautiful, isn’t she? ‘Beautiful?? I thought I was the most beautiful in your eyes’. ‘Sure, sure, I’m just saying, we have an opportunity to practice kindness, you know, whoever buys a slave buys a master, so I hope you can be nice to her’. ‘Sure I’ll be nice, how about she bears you a child too’? ‘Oh, you know, that’s not a bad idea, I saw at Pharaoh’s that everyone has several wives, and if we’re trying to integrate into the region’… ‘don’t you think we should ask Gd if it also fits His plans’? ‘What should we ask? You suggested, I’m only doing what you say’…ויש עוד שם שאברהם נותן לשרה: הוא קורא לה אחותי. בעברית, השורש למילה אח, אחות הוא מלשון איחוי, תיקון להפרדה בגן עדן. בחיבור בין אברהם ושרה (כמו שנראה גם אצל יצחק ורבקה) יש תחושה של איחוי נשמתי, וזה חשוב. דוקא מפני שהחיים שלהם לא היו פשוטים, מלאי אתגרים וכנראה שלא מעט מריבות. נוכל אולי לתאר לעצמנו את השיחה שלהם, למשל, בדרך בחזרה ממצרים, עם כל הרכוש שצברו וקבלו, לוט משתרך מאחור, חושב על סיכויו לזכות בכל ה”כובד” הזה של מקנה, כסף וזהב (בראשית יג:ב) כשאחותו ודודו ילכו לעולמם ערירים. בין המתנות, גם אשה מצרית, שפחה לשרי. אברם, מה נעשה בה? לא יודע, פרעה התעקש, לא יכולתי להגיד לו לא. אתה תמיד אומר כן לכל אחד, מידת החסד שלך חזקה מידי. כן, ואת עם מידת הדין שלך, אני מקוה שלא תקשי עליה, דוקא יפה. יפה?? חשבתי שאני היפה בעיניך. ברור, ברור, אני רק אומר, יש לנו הזדמנות לתרגל חסד, את יודעת, מי שקונה לו עבד, קונה לו אדון, אז אני מקוה שתוכלי להיות נחמדה אליה. בטח שאני אהיה נחמדה, מה דעתך, אולי היא גם תלד לך ילד? או, דוקא רעיון לא רע, ראיתי אצל פרעה שלכולם יש כמה נשים, ואם אנחנו מנסים להשתלב באיזור… לא נראה לך שכדאי לנו לשאול את הקב”ה אם זה מתאים גם לתוכניות שלו? מה יש לשאול? את הצעת, אני בסהכ עושה מה שאת אומרת…  
In Pirkei Avot, the Sages said that “Abraham our father, peace be upon him, was put through ten trials and he withstood them all, to show Abraham’s great love”. There are also those who say that after Abraham made it through all the trials, Gd didn’t speak to him anymore, and the “proof” is that the Binding of Isaac is the last “test”, and afterwards, Gd and Abraham didn’t talk anymore. But I would like to suggest a different explanation: according to the simple reading of the text, Gd never speaks to Abraham when he’s not with Sarah.   In the first time, when Abraham is told to “go” in or portion (chapter 12) it is after he took Sarai as his wife at the end of chapter 11, and after the binding, Sarah dies, and Gd doesn’t speak to Avraham again. Next week, Rashi will tell us that “Abraham was second to Sarah in prophecy.”בפרקי אבות אמרו חז”ל ש”עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם”. עוד יש האומרים, שאחרי שעמד אברהם בכל הנסיונות, הקב”ה לא דבר איתו יותר, וה”ראיה” היא שהנסיון האחרון הוא עקדת יצחק ולאחר מכן, הקב”ה לא חוזר לדבר עם אברהם. אבל אני רוצה להציע הסבר אחר: ע”פ פשט התורה, הקב”ה אף פעם לא מדבר עם אברהם כששרה לא לצידו. בפעם הראשונה, נאמר לאברהם “לך לך” בפרשה שלנו (בפרק יב, אחרי שלקח את שרי לאשה בסוף פרק יא), ולאחר העקדה, שרה מתה, ושוב הקב”ה לא מדבר עם אברהם. בשבוע הבא יגיד לנו רשי ש”הָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת”.  
In the end, as we will also see in the upcoming weeks, Sarah’s voice – and laughter – is the one that is heard, loud and clear, whether it is about family matters or about the Land. While Abraham brought to the world the open-wide belief in the One Gd, it is Sarah, both in her life and – as we shall see – in her death, who’s the one to anchor this belief in reality, within the family, the nation and the Land. The combination of both is necessary for who we are to this day.בסופו של דבר, כפי שנראה גם בשבועות הבאים, קולה – וצחוקה – של שרה הוא זה נשמע, צלול וברור, בין אם זה בענייני משפחה או בענין הארץ. בשעה שאברהם הביא לעולם את האמונה הרחבה באל האחד, שרה, בין בחייה ובין – כפי שעוד נראה – במותה, היא זו שעוגנת את האמונה הזו במציאות, בתוך המשפחה, העם והארץ. השילוב של שניהם הכרחי למי שאנחנו עד היום.  

שבת שלום – Shabbat Shalom

photo from https://depositphotos.com/stock-photos/older-couple-hiking.html
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

2 Responses to Go to Yourselves: the joint journey of Sarah & Abraham (the Torah portion of Lech-Lecha) לכו לכם: המסע המשותף של שרה ואברהם (פרשת לך-לך)

  1. Kara Aharon says:

    אף פעם לא הבנתי “לך לך” כ “לך אל עצמך”. זה נשמע הגיוני כאן, אבל אני תוהה האם זה גם מסתדר כאשר אברהם נשלח לעקוד את בנו?

  2. הי, קודם כל, תודה שאת קוראת ומגיבה!
    .לך לך. לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ – אלו מילותיו של רש”י על הפתיח בפרשת השבוע
    בפרשת וירא על העקדה, רשי אומר על “והעלהו” – לֹא אָמַר לוֹ שְׁחָטֵהוּ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ הַקָּבָּ”ה לְשָׁחֳטוֹ אֶלָּא לְהַעֲלֵהוּ לָהָר לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָה, וּמִשֶּׁהֶעֱלָהוּ אָמַר לוֹ הוֹרִידֵהוּ:
    זו לא בדיוק התשובה אבל זה כדי להגיד שאברהם נצטווה כאן על ברור אישי מאד גדול וצריך לדייק מה הוא. בקיצור רב, אפשר לומר שאברהם = חסד, וכאן (בעקדה) נשאלת שאלה – האם אין גבול לחסד? והתורה אומרת, יש.
    עוד דבר בענין “לך לך” שמעניין להשוות למקומות אחרים בתורה בהם נאמר “לך” – למשל, פסל לך… שלח-לך…
    מקוה שעזר. שוב תודה ושבת שלום

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s