פרשת בשלח: על חצי עבד, חצי בן חורין
| “And it came to pass when Pharaoh has sent the Children of Israel “… This is how this week’s Torah portion opens, and we wonder, wait, who is it that sent the Children of Israel? After all, we just recently read about the miraculous power of the Almighty Gd who brought the Children of Israel out of Egypt “with a strong hand and an outstretched arm”! What do we care if Pharaoh sends the Israelites? But it turns out, that even after the Chief of Staff ordered the operation “generally”, and Gd has organized everything for us, we still need the signature of the field commander confirming that, viola, we are now going. | ויהי בשלח פרעה את בני ישראל”…. כך פותחת פרשת השבוע שלנו, ואנחנו תוהים, רגע, מי שלח את בני ישראל? הרי קראנו בפרשות האחרונות על כוחו המופלא של האל הכל יכול שהוציא את בני ישראל ממצרים “ביד חזקה ובזרוע נטויה”! מה אכפת לנו אם פרעה משלח את בני ישראל? אך מסתבר, שגם אחרי שהרמטכ”ל הורה על הפעולה “בגדול”, והקב”ה ארגן לנו הכל , עדיין צריך את חתימת המפקד בשטח שמאשר לנו שהנה, עכשיו הולכים. |
| The verse uses a unique way of the verb, beshalach, “has send”. If we had described what happened, we might have written – And it was when Pharaoh sent… The construct “has sent” has a message of accompanying, of something that happens over time, even in a certain sense, something that might Not quite over yet. What do you mean ‘not over?’ | הפסוק משתמש בדרך יחודית של הפועל, “בשלח”. לו אנו תארנו את מה שקרה, היינו אולי כותבים – ויהי כאשר שילח פרעה… או אולי… וישלח פרעה… למילה “בשלח” יש מסר של לווי, של משהו מתמשך שקורה לאורך זמן, אפילו במובן מסוים, משהו שאולי עוד לא לגמרי נגמר. מה זאת אומרת לא נגמר? |
| Let’s turn for a moment to Tractate P’sachim (page 88; also in Gitin, chapter 4), where a puzzling and interesting subject appears: a man who is half slave and half free. What will happen to him? The matter comes up as part of a discussion about people who have a few loyalties. Which group will such a person join when he eats the Passover sacrifice? For example, a married woman, should she eat the Passover sacrifice with her father’s family or her husband’s family? Or an orphan who has multiple guardians, what will he do? Last on this list is the slave who has two masters. | נפנה לרגע למסכת פסחים (דף פח, וגם בגיטין, פרק ד), שם מופיע נושא תמוה ומעניין: אדם שהוא חצי עבד וחצי בן חורין. מה דינו? הענין עולה כחלק מדיון באנשים שיש להם נאמנות למספר קבוצות, לאיזהו קבוצה יצטרף אדם כזה כשהוא אוכל את קרבן הפסח? למשל, אשה נשואה, האם עליה לאכול את קרבן הפסח עם משפחת אביה או עם משפחת בעלה? או יתום שיש לו אפוטרופוסים מרובים, מה יעשה? האחרון ברשימה זו הוא העבד שיש לו שני אדונים. |
| As long as this person has two masters, to a strange extent, his situation is “good”, not in a sense of good and pleasant, but that it is clear. Now let’s imagine that one of the masters releases him. Is that better? He may have more free time, but in terms of status, he is now half slave and half free-man. Beit Hillel thought that this was not a problem: “He who is half a servant and half a slave, works for his master one day and for himself one day” We may think so too, because after all, it allows for an excellent schedule, half a week working and half off. | כל עוד לאדם הזה יש שני אדונים, במידה מוזרה, מצבו “טוב”, לא מכיון שהוא טוב ונעים, אלא מכיון שהוא ברור. עכשיו נדמיין שאחד האדונים משחרר אותו. האם זה יותר טוב? אולי יש לו יותר זמן פנוי אך מבחינת מעמד, כעת הוא חצי עבד וחצי בן חורין. בית הלל חשבו שאין זו בעיה: “מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל” יתכן שגם אנחנו נחשוב כך, כי אחרי הכל, זה אפילו מאפשר לו”ז מעולה, חצי שבוע עבודה וחצי שבוע חופש. |
| But Beit Shammai cried out and said that while we made a comfortable life for his master, we did not take care of him!! We have created a situation in which we have before us a man who cannot marry: he cannot marry a free woman because he is a slave, and he cannot marry a slave woman because he is a free man. That is a tragedy: he is condemned to a life of solitude. Moreover, such a person cannot have children and in general, cannot participate completely, creatively, healthily and actively in the world! This is one of the famous disputes between Beit Shammai and Beit Hillel when in the end, the law is in accordance with Beit Shammai. | אבל בית שמאי זעקו ואמרו שבשעה שעשינו חיים נוחים לאדון, הרי שלא דאגנו לו!! יצרנו מצב שבו יש לפנינו אדם שלא יכול להנשא: הוא לא יכול לשאת בת חורין כי הוא עבד, ולא יכול לשאת שפחה כי הוא בן חורין. זו טרגדיה: הוא נידון לחיי בדידות. זאת ועוד, אדם כזה לא יכול להביא ילדים ובכלל, לא יכול להשתתף בעשיה שלמה, יצירתית ובריאה בעולם! זו אחת המחלוקות המפורסמות בין בית שמאי ובית הלל כשבסופה, ההלכה היא כבית שמאי. |
| What is the solution? “For the good of the world, we force his master and make him a free person, and he writes a bill of debt for half his worth”. That is, Beit Shammai tell us, that we make the master who still owns him to free him in terms of his status. But the slave still has a debt to the master! To this end, the slave writes a bill accepting responsibility to repay his debt, and to pay half of its value to his master. And what does all this have to do with our Torah portion? | מה הפתרון? “מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו”. כלומר, אומר לנו בית שמאי, אנחנו מכריחים את האדון שעדיין מחזיק בבעלותו להפוך אותו לאדם חופשי, מבחינת הסטטוס שלו. אבל לעבד עדיין נותר חוב לאדון! לשם כך העבד כותב שטר המקבל אחריות להחזיר את חובו, ולשלם את מחצית מערכו לאדונו. ואיך כל זה קשור לפרשה שלנו? |
| This supposedly halachic discussion about the person who is half slave and half free alludes not only to some private case, but also to the status of the Children of Israel. We were this slave of two masters, one, Gd, who set us free, and one, Pharaoh, who preferred to keep us in slavery. The latter was forced to free us against his will, but as we saw in the Gemara, the slave is left with a debt, and he accepts his responsibility to pay it to his master who did not want to set me free. | הדיון הלכאורה הלכתי הזה על האדם שהוא חצי עבד וחצי בן חורין רומז לא רק מקרה פרטי כזה או אחר, אלא גם על מעמדם של בני ישראל. אנחנו היינו העבד הזה של שני אדונים, אחד, הקב”ה, שעשה אותנו בני חורין, ואחד, פרעה, שהעדיף להחזיק אותנו בעבדות. האדון הזה נאלץ לשחרר אותנו בניגוד לרצונו, אך כפי שראינו בגמרא, לעבד נותר חוב, והוא מקבל אחריותו לשלם אותו לאדונו שלא רצה להוציא אותי לחופשי. |
| It can be said that in a similar way, we, the People of Israel, also have a debt left, and even if that Egypt and that Pharaoh are no longer here, as the lead empire, they represent the world. This explains the term “Yetzi’at Mitzrayim”, literally the Exodus of Egypt, which in standard Hebrew should actually have been an exodus from Egypt or the exodus of the Israelites… and it also explains the involvement of the world in our matters to this very day, when it raises weighty questions for us, such as how to manage this “debt”? Does “repaying the debt” means again submission, slavery and servitude, or acting out of freedom, self-awareness, security and finding our place on the world stage? What is the tikkun olam that we must bring about? Or in completely modern words, we got ourselves a state, now what? | אפשר לומר שבאופן דומה, גם לנו, לעם ישראל, נותר חוב, וגם אם אותה מצרים ואותו פרעה כבר אינם, הרי כאימפריה השלטת דאז, הם מייצגים את העולם כולו. זה מסביר את מונח “יציאת-מצרים”, שבעברית תקנית היה צריך להיות בעצם יציאה ממצרים או יציאת בני ישראל… וזה גם מסביר את מעורבות העולם בענייננו עד היום, כשזה מעלה לנו שאלות כבדות משקל, כמו איך לנהל את ה”חוב” הזה? האם “החזר החוב” אומר שוב הכנעה, עבדות ושעבוד, או עשיה מתוך חופש, מודעות עצמית, בטחון ומציאת מקומנו על בימת העולם? מהו תיקון העולם שעלינו להביא? או במילים עכשויות לגמרי, קבלנו מדינה, עכשיו מה?? |
מי יתן ונמצא את המשך הדרך. שבת שלום וט”ו בשבט שמח!
May we find the rest of the path. Shabbat Shalom & Happy Tu Bishvat!
Torah & more... תורה ועוד 
פירוש מעניין מאוד. חידשת לי.
תודה ! לכבוד לי!