ברוכים הבאים לספר “ויקרא”, הספר השלישי מחמשת חומשי התורה! בספר הוראות רבות לגבי הקרבת קרבנות וחוקים שונים. יש בו רק שני קטעים קצרים בעלי גוון סיפורי, וכן, נמצא בו את אחד הפסוקים הידועים ביותר בתורה (“ואהבת לרעך כמוך” (יט:יח).

Welcome to the Book of Leviticus, the third book of the Five Books of Moses! This book contains many instructions regarding the sacrifices and various laws. It has only two short passages with a narrative tone, and in addition, we find in it one of the most well-known verses in the Torah, “love your neighbor as yourself” (19:18).

לפי המדרש, פרשת ויקרא היא הפרשה הראשונה שצריכים ללמד ילדים. הדבר ודאי יעורר בנו תמיהה. נטען כפי שטען המדרש: “יתחילו להן מבראשית! אלא”, כך ממשיך המדרש, “אמר הקב”ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים” (ויקרא רבה ז:ג).

According to the Midrash, The Torah portion of Vayikra, Leviticus, is the first portion children should study. This is surely puzzling to us, as the Midrash also claims: “Let them start with Genesis! But,” so the Midrash continues, “Gd said: Since the sacrifices are pure and babies are pure, let these pure ones come and deal with pure things” (Leviticus Rabba 7: 3).

איך נוכל להבין את מערך הקרבנות איתו נפתחת פרשה זו ובו מתרכז חלק לא מבוטל מספר זה? אולי אם נתבונן בשורש המילה, ק.ר.ב. נראה שהכוונה היא לקרבה, התקרבות. ספר שמות הסתיים בפסוק המתאר סגירות: “וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד ה’ מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן” (שמות מ,לה) ואילו ספר ויקרא פותח בקריאה והזמנה לדיאלוג: “וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה’ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד”…

How can we understand the system of the sacrifices with which this portion opens with, and which holds a significant part of this portion? Maybe if we look at the root of the word, sacrifice, korban, which is k.r.b. we’ll see that the intention seems to be proximity, closeness. The Book of Exodus ended in the verse describing a closed situation: ” Moses could not enter the Tent of Meeting, because the cloud had settled upon it and the Presence of Hashem filled the Tabernacle” (Exodus 40:35) while the Book of Leviticus opens with a call and an invite to a dialog: Hashem called to Moses and spoke to him from the Tent of Meeting, saying:

לעיתים קרובות אנו נדים בראשנו למקרא כל הפרטים בספר זה, אולם דוקא המיקוד על הפרטים הקטנים ביותר משקפים את היחודיות, אינטימיות, ונעיז ונאמר – גם את האהבה בין הבורא לנברא, בדיוק כפי שאנחנו מדברים עם מישהו קרוב שיודע ומכיר אותנו היטב, וכפי שאנו נוהגים בקשר שחשוב לנו. יש מצוות כמו “לא תרצח” ו”לא תגנוב” שאנחנו יכולים להמציא ולהבין בעצמנו, ולא רק אנחנו: כל עם ומדינה מתוקנים מבינים אותם. אבל קרבנות אחרי הלידה? שעטנז? שמיטה? עבור אלו יש לנו צורך בהתגלות הישירה, בהתקרבות אמיתית. זהו עיקרו של ספר ויקרא.

We often shake our heads when we read all the details in this book, but the focus on the smallest details reflects the uniqueness, intimacy, and dare we say – also the love between the Creator and the created, just as we talk to someone close who knows us well, in a connection that’s important to us. There are commandments like “Thou shalt not murder” and “Thou shalt not steal” that we can invent and understand ourselves, and not just us: every orderly people and state understands them. But sacrifices after childbirth? Sha’atnez? Shemita? For these we need direct revelation, true closeness. This is the essence of the Book of Leviticus.

*******

שבת זו היא גם שבת “זכור”, השבת שלפני פורים, בה קוראים בנוסף על פרשת השבוע גם קטע מספר דברים (כ”ה:יז-יט) המתאר את החיוב לזכור את מלחמת עמלק (שמות י”ז:ח-טו). מכיון שהמן נחשב מזרע עמלק, אנו קוראים על כך (שוב) ממש לפני חג הפורים.

This Shabbat is also known as Shabbat “Zachor”, the Shabbat before Purim, in which, in addition to this week’s Torah portion, a passage from Deuteronomy is read (25:17-19) which describes the obligation to remember the war of Amalek (Exodus 17:8-15). Since Haman is considered a descendant of Amalek, we read about it (again) just before Purim.

מי זה בכלל עמלק??

עמלק הוא בנה של תמנע, פילגשו של אליפז בן עשו (איפהשהו ברשימת המי הוליד את מי עליה אנחנו מדלגים בד”כ, בראשית לו:יב). בתלמוד כתוב שהיא רצתה להתגייר ואילו האבות לא קבלו אותה (סנהדרין צט:ב) לכן יצא ממנה עמלק בו התגלו שני רצונות שבד”כ ראינו לאורך ההסטוריה בנפרד: גם הרצון לקחת את מקומו של עם ישראל וגם הרצון לחסל אותו.

Who is Amalek anyway??

Amalek is the son of Timna, the concubine of Eliphaz son of Esau (in the long list of begets, Genesis 36:12). The Talmud tells that she wanted to convert but ou r forefathers did not accept her (Sanhedrin 96:b). That’s why Amalek was born of her, someone who combines two wishes that usually throughout history were separated: the desire to replace Israel and the desire to annihilate us.

התורה גם מספרת לנו מתי אנחנו נחשפים לסכנה זו של עמלק “אשר קרך בדרך” (דברים כה:יח). כמו רצונו, גם סכנתו של עמלק כפולה: האחד, הפגיעה בנו בדרך, בזמן שאנחנו נעים ועוברים בין אם זה ממקום למקום, או אף מתקופה לתקופה, והשני, הדגש על ה”מקריות” בעולם. כאילו דברים סתם קורים, ואין אלוהים.

The Torah also tells us when we are exposed to this danger of Amalek “who happened to us on the road” (Deuteronomy 25:18). Like his double will, Amalek’s danger is of twofold: one, harming us on the road, while we move and transit, whether between places or eras. The other is the emphasis on the “coincidental” in the world, as if things just happen mindlessly and there’s no God.

רצון זה התבטא שוב אצל המן. נגדו אנחנו עומדים, ולכן מזכירים, לא כדי לשמר את ההסיטוריה אלא כדי להזהיר אותנו מהבאות, שלא נוותר על קיומנו ולא על זהותנו היחודית.

This will was once again expressed through Haman. We stand facing it and therefore reminding ourselves, in order to not just preserve history but warn us of what’s coming, so we will not give up our existence nor our unique identity.

אבל רגע, למה האבות, אברהם, יצחק ויעקב, לא קבלו אותה? במיוחד לאור הצרות והצער מידי עמלק לאחר מכן, חז”ל טוענים שהאבות נענשו, מפני שלא היו צריכים להרחיק אותה אם באה להתגייר. וואו. איך יתכן שחז”ל מעבירים בקורת על אבות האומה??

But wait, Why did the patriarchs, Abraham, Isaac and Jacob, not accept her? This sounds terrible, especially in light of the troubles and misfortune later caused by Amalek, not to mention what I suspect are our reactions to similar situations nowadays! The Talmud goes so far to say, that our sages claim that the forefathers were punished, because they shouldn’t have distanced her if she came to them for her conversion. Wow. How is it possible that the sages criticize our nation’s forefathers? And for Amalek’s mom?? Were they actually wrong?

יתכן שיש דברים שהיו נכונים לאבות שלא היו נכונים בתקופת חז”ל. כלומר, בתקופת האבות, העם שלנו הוא ממש בראשית דרכו. לקבל גרים אז לתוך מערכת לא מבוססת יכול לגרום לזעזוע ולערעור. אך בתקופת חז”ל, הזהות היהודית היתה הרבה יותר ברורה ומגובשת, ולכן נראה להם, במיוחד לעומת הנזק שנגרם לנו ע”י עמלק, שהיה עליהם לקרבה, לגייר אותה ולהביא אותה אל תוך העם שלנו.

Maybe, there are things that were right and fitting during our forefathers’ era, but not right during the sages’ time. That is, in the time of our forefathers, our People were at a very early stage of their coming into existence. Accepting converts into a system that was barely established and organized could cause unrest and instability. However, during the time of our sages, our identity was much more secure, clear and formed, so it seemed to them, especially faced with knowing the damage caused by Amalek, that they should have done what they could have to draw her near, convert her, and bring her into our People.

אני חושבת על כך במיוחד לאור סוגית הגיור הנוכחית בארץ, ויתכן שאפשר להבין אותה טוב יותר מזוית זו: אלה שמרגישים שהזהות היהודית וגם הישראלית שלנו פחות או יותר מגובשת, בין אם בצדק או לא, מוכנים ללכת לקראת “רפורמה” (מילה לא מתאימה בענין זה!), שינויים ואולי גם מה שנראה כהקלות בגיור. ואלה ש”חרדים”, ולא בהכרח בלי צדק, לגורל עם ישראל, פחות.

I think about this specifically in light of the current turmoil around conversion in Israel, and it may be easier to understand it from this angle: those who feel secure in our Jewish and Israeli identity which is more or less cohesive, whether rightly or not, are willing to go for “reforms” (wrong word in this context!), changes and maybe even what might be seen as reductions in conversion. While those who are “charedi” (“ultra-Orthodox” and literally anxious), not necessarily unjustly, to the fate of the people of Israel, less so.

עכשיו, אנחנו הרי יודעים שכשמישהו “חרד”, אין שום טעם לעמוד לידו ולצעוק עליו, “די כבר, אל תפחד” ו”מה אתה מפחד משטויות”. ואין גם טעם לצעוק ולצחוק עליו. זה לא עוזר לנו בחיים האישיים ולא בחיים הלאומיים, ורק מדרדר את המצב עוד יותר. אז מה כן? אולי בדיוק זה: לימוד מכבד של סוגיות שעוסקות בנושא, מתוך הכרה שאין תשובות ברורות ושעלינו ללכת בנתיב הזה ביחד. זו הרי גם התגובה של אסתר אל מול עמלק: להשיב לטענת העם ה”מפוזר ומפורד” שראה המן בהתכנסות חזקה, מאוחדת יחד. 

Now, we know that when someone is “anxious”, there is no point in standing next to him and yelling, “enough, do not be afraid!” and “What are you afraid of this nonsense”. And there is also no point in shouting and laughing at him. It does not help us in our personal life nor in national life, and only worsens the situation even further. So what can we do? Maybe just this: a respectful learning of Torah sections that deal with the subject, recognizing that there are no clear answers, and we are walking in this path together. This is also Esther’s reaction when facing Amalek: to respond to the claim of the “scattered and dispersed” people that Haman saw, with a call for a strong, solid, united ingathering.

בשבת זו, יד ה”מקרה” של עמלק והקריאה בה נפתח ספר ויקרא, עומדים זה מול זה. הא’ של ויקרא דוקא כאן נכתבת באות קטנה. בלי תנועה, היא אות שקטה, ועדיין, היא מייצגת את הקב”ה. האם נזהה ונשמע את הקול השקט הקטן הזה?

This Shabbat, the “coincidental” (k.r.h) hand of Amalek and the calling in which the Book of Leviticus opens (k.r.a), stand facing each other. The letter aleph of Vayikra, Leviticus, is written in a small letter; without vowels, is a silent letter, and yet, it holds the presence of G-d. Will we hear that still, small voice?

שבת שלום ופורים שמח! – Shabbat Shalom & Happy Purim!

לכבוד סיום סדר מועד (!) “הדרן” יצרו פסיפס מפואר של נשים לומדות דף שכבוד גדול לי להיות חלק ממנו:
https://www.youtube.com/watch?v=fS_ogMmpXIk