Author Archives: Michal Kohane מיכל כהנא

“מה ענין שמיטה להר סיני, שואל רש”י, במה שנהיה ביטוי מפורסם, על הפסוק הפותח את פרשת השבוע הזה, פרשת “בהר”. ניתן היה לחשוב, טוען רש”י, שמצוות ארץ ישראל ניתנו לנו רק כשהתקרבנו לארץ, כי מה חשיבות השמיטה כשאנחנו עדיין בהר … Continue reading →

שתי פרשות, אחת בארץ, ואחת בחוצלארץ. נתחיל בפרשת “קדושים”, שנקראת בשבת זו בבתי כנסת מחוץ לישראל, ונמשיך בפרשת “אמור”, שנקראת בארץ, ואולי גם נראה איך הן מתחברות… ? על פניו, נדמה שבפרשת “אמור” שני נושאים שונים לחלוטין. למה אנחנו מדברים … Continue reading →

כבר מתחילה, חג הפסח קשור קשר חזק לארץ ישראל: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם: וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה’ לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה … Continue reading →

המילה “אביב” נשמעת כמעט כמו “באהבה”, ושתיהן זהות זו לזו בגימטריה (15). האם זהו רק צירוף מקרים? אולי. יתכן שיש כאן רמז עמוק ומכוון, ויתכן שרק מקריות. בסופו של דבר, מה אנחנו רוצים לראות, תלוי בנו ובבחירה שלנו. גם זה … Continue reading →

רצף הפיגועים האחרון מבקש שנאמר משהו בענין… כאילו זה חילול הקודש להתחיל בלוג ביום “כזה”, “סתם ככה”, בדברי תורה. אבל עבורי, אין מה להגיד “בענין”, כי לא זה הענין. הענין הוא כל הזמן להמשיך להיות מי שאנחנו, אף על פי … Continue reading →

אחרי שדנו בדומם, צומח וחי, פרשת תזריע מדברת באם היולדת. אנו לומדים שאשה, אחרי הלידה, צריכה להביא קרבן עולה וחטאת במקדש. למה? האם להגיע לעולם, זהו חטא ו”ירידה” ולכן צריך להביא קרבן על כך? חז”ל נתנו לנו פירוש אחר. הם … Continue reading →

פרשת השבוע “שמיני” היא הפרשה היחידה ששמה הוא מספר. בפרשה זו אנחנו קוראים על חנוכת המשכן כאשר אהרון ובניו מתחילים לתפקד ככוהנים והשכינה שוכנת בקודש. בתוך כך, אנחנו גם שומעים על מותם הטראגי של שני בניו הגדולים של אהרון, נדב … Continue reading →

פרשת “צו”… לכאורה נדמה כאילו יש כאן המשך של אותה רשימת קרבנות בדיוק כמו בפרשה הקודמת, אך קריאה איטית תראה לנו שבין שתי הפרשות, מונגשות שתי תפיסות חיים המוצגות לפנינו כבר בפסוקים הפותחים כל פרשה: ספר (ופרשת) ויקרא נפתח בפסוק: … Continue reading →

…שוב פורים, ושוב -“גילוי” ו”הסתרה” של סיפור מופלא, ושוב אני חוזרת ל”יומן” הדמיוני של מגילת אסתר, פרק ד’… נשענת על מעקה האבן של המרפסת שלי, ראיתי אותו נעלם ברחובות הצפופים תחתי, ראשו עדיין כפוף מעט, אך צעדו קל יותר כאילו … Continue reading →